כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

ריקודי האדמה של קמילה

מופע השקת האלבום "אדמה", קמא קמילה חוגגת במועדון בארבי עם צלילי אזרבייג'ן טבולים באלקטרו ביט מקפיץ – MUGAM ELECTRO. רביעי, 15.07.2015. נכח תיעד ומדווח  – יובל אראל.

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מופע ההשקה של קמילה אמש במועדון בארבי היה חווית גרוב אמיתית ושורשית, אמנית יוצרת ומבצעת, אשה בעלת נוכחות בימתית, בשלה, חושנית, המגישה עם הרכב נגני כלים אתניים לצד הקדמה האלקטרונית הכי נכונה מוזיקה הנצבעת בשלל צבעים, ריחות ותבלינים עם הרבה מאוד גרוב, שמחה ואמת, לוקחת את הצופה אל עולמות אחרים באמצעות הביט האלקטרוני הנמסך בפנים, ככה אני רוצה את המוזיקה!

קמילה טרגטלוב, המלמדת בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, נולדה וגדלה באזרבייג'ן עד שעלתה לישראל לפני יותר מעשרים שנה, החליפה מולדת אחת במולדת הנוכחית, הצליחה אמש לשבות ולהלהיב אותי החל מרגעי הפתיחה של המופע לכבוד השקת אלבומה "אדמה" או כפי שהוא יכונה מעבר לים "Mamaland", ארץ מולדת, אשר החזיר את קמילה למולדתה בבאקו שם הקליטה את השירים, בסביבתם הטבעית תוך קבלת השראה לה ולנגנים שהצטרפו להרפתקאה המאפשרת מסע מוזיקלי בינות הררי וערבות אזרבייג'ן הרחוקה הנושקת מחד לחופי הים הכספי בקווקז ומשלבת השפעות משכנותיה כאירן, ארמניה, גיאורגיה וטורקיה הבלקנית.

המופע נפתח עם מנגינה אלקטרונית דרמטית, ללא אורות על הבמה, אט אט הנגנים תופסים את מקומותיהם, אריאל נחום על נגרה וקלרינט, רוני גנאור בקמנצ׳ה, ירון צ׳רניאק בטאר, יונתן אלטר על התופים, מגיים את הצליל האקלקטי, האתני, האותנטי אותו מלווה יובל שטובי טל השולט על סוללת אלקטרוניקה עם מחשב, אפקטים, תופים אלקטרונים, טרמין וקלרינט. קמילה פוסעת אל מרכז הבמה, קולה נפתח ועולה מעל צלילי המנגינה הנחלשת, יוצקת עוד ועוד גווני דרמטיות אל תוך המופע עד שהבזקי אור המבליחים לעבר הבמה חושפים אותה בתלבושת מוטרפת, אותנטית ככל הנראה כאשר פניה מכוסים בשורות שורות של עשרות מטבעות זהב, שטובי לוקח את החוויה הסמי קוסמית קדימה עם הטרמין המייבב, קמילה ממשיכה למלמל, לשיר מילים משפות רחוקות ואז מתחיל הקצב, הלמות תופים, כאלו מהסוג של משפחת אלייב, גדולים, שטוחים, הנאחזים ביד אחת מעל הראש כשהיד השניה מכה בהם בחוזקה, פנטזיה קדמונית הולכת ומתממשת מול העיניים, מקצבים עתיקים, שבטיים, רק עדרי סוסי ערבה  קזאחים לצד לוחמים טאטרים חסרים כאן….

והמועדון, מלא מצהלות של הקהל, לא ממש מפוצץ, האווירה כאן משפחתית שכזו, חלק גדול מהקהל שהגיע הם בני וקרובי משפחה, הרבה בליל שיח בשפות הסלביות והקווקזיות נשמע ברקע באוזני, הרבה תלמידים מהסטודיו של ניסן נתיב הגיעו לפרגן למורה שלהם, ולא מעט כאלו ששמעו, הבינו והגיעו כדי לתפוס את הרגע והחווייה…

המוטו של קמילה הוא לקפוץ ראש ולעוף והיא מממשת אותו כלשונו, המופע הוא חגיגה קצבית, אתנית, שורשית, צבעונית, מלאת חיים, האשה הזו לא נחה לרגע על הבמה, היא קופצת ורוקדת, וקדה קידות לקהל, מתקרבת לעומדים סמוך לבמה, גוחנת לעברם, ברגע אחר היא כבר בתוך האולם, מטפסת לרחבה המרכזית, מיקרופון בידה, מלהיבה את הקהל בשלל השירים, מאוחר יותר היא פוסעת לעבר אמה העומדת בגלריית הקולטורה ליד הוילון השחור, מחבקת אותה ומקדישה לה שיר המחבר את שתיהן למולדת שעזבו שם באזרבייג'ן, את הילדות, הזכרונות, השורשים, שיר הלוקח את קמילה באחת קדימה, מקפצת מהעבר וקדימה על ההווה, העתיד, עם קצב, עם ביט אלקטרוני, מעין סיכום קורות חיים עד כאן, מהילדה שגדלה בארץ ההיא בקווקז עד האשה המיוחדת והשווה שהיא כיום, עוצמתית במלא מובן המילה.

יש אטרקציות במהלך המופע, עולות שלוש בנות לבמה, רקדנית בטן, צ'לנית ומתופפת על פאנטם, הן משתלבות בהילולה הגדולה. ממש שמח כאן!!!

לילה של גרוב קווקזי אזרבייג'ני, אהבתי כל רגע, אני עומד ולא רוצה להתקדם…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

האלבום להאזנה מקוונת

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. משובח. אקזוטי. קיצוני. טוטאלי. בוהק. עמוק. נעים. טעים. ובעיקר MIND BLOWING.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא