כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

קטורת מוזיקלית

מופע של Perfume Genius במועדון בארבי, שלישי, 23.06.2015. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

פרפיום ג'יניוס, בארבי. צילום: יובל אראל
פרפיום ג'יניוס, בארבי. צילום: יובל אראל

חפירה – בושם, תערובת של שמנים אתריים המדיפה ריחות נעימים, לרוב מקורם מהצומח, בעת העתיקה שימשו הבשמים להפצת ריח באמצעות קטורת, על ידי שריפתם, המונח perfume שפירושו בשפה האנגלית ובשפות אחרות בושם, מקורו מלטינית per fumum – "דרך עשן". הפרפיום – נחשב כתמצית החזקה ביותר של בושם ומכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות המכוהלות ב-96 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 20-40 אחוז.

כך או אחרת, למושג אין כלל משמעות מבחינתו של מייק האדריס האוחז בשם הבמה Perfume Genius מזה שבע שנים מאז שחשף את יצירתו המוזיקלית לעולם באמצעות פלטפורמת מייספייס הדי מיושנת כיום, שנתיים מאוחר יותר הוא כבר השיק את אלבומו הראשון – Learning עליו נאמר כי הוא מהווה הוכחה עד כמה מוזיקה כל כך שברירית יכולה להשאיר רושם חזק מאוד, צלילים המוגדרים ומתוייגים אי שם בין דרים פופ, ארט פופ, ריתמנ'בלוז אלטרנטיבי ועד הלואו פיי.

כיום, כאשר על מדפו הצנוע מונחים שלושה אלבומים ובערוץ היוטיוב הרשמי מצויים בין היתר שבעה קליפים לשירים הנשמעים, נראים ונחשבים פשוט ליצירות מדהימות הן מהזוית הנשמעת, הן מהמראה והן מהמחשבות המתעוררות, האדריס נחשב, לפחות בעיני עצמו וסביבתו הקרובה כמעין איסטניס בכל הקשור להופעתו החיצונית, האדריס מגדיר את זהותו והעדפותיו המיניות כבן אוהב בנים, כאשר הוויה זו, יחד עם תולדות חייו וזיכרונות בית אמא מובילים אותו להתעסק בשיריו בנושאים כהתאבדות, אהבה, תקווה ותמיכה.

ערימת יצרים ותחושות המשתחררים בקול מעודן. צילום: יובל אראל
ערימת יצרים ותחושות המשתחררים בקול מעודן. צילום: יובל אראל

אמש, כאשר הגעתי למועדון בארבי התל אביבי על מנת לחוות את המופע של האדריס, הספקתי עוד לטעום כמה מצליליה של זוהר נידם, אקא ZOHARA הנעה עם צלילי שירתה, המחשב והקלידים בשדות המוזיקליים הנפרשים בין לירון משולם אקא FLORA לצביקה לורבר אקא TZVIKA FORCE, בתכנים, במלודיות ובסגנון המתבסס במיוחד על קלידי האורגן.

המועדון לא היה מלא אך גם כשהחלה ההופעה של Perfume Genius מעט אחרי השעה עשר ורובו של הקהל שהתגודד בחוץ נכנס ומילא את הרחבות מול הבמה, הייתה תחושה נעימה ותואמת יותר את המופע, בבחינת לכל אחד מהצופים היה את המרחב האישי שלו מבלי להצטופף, להידחק ולהימחץ. אפשר לאמר כי הבאז שקדם להגעתו של האדריס לארץ צמח בתוך סצנת האינדי שמינדי המקומית אך לא פרץ את גבולותיה, ראיונות, שיחות טרנסאטלנטיות וקידום המופע החמיצו מבחינת הטיימינג נקודה שיווקית אחת והיא החיבור בין זהותו המגדרית לבין העובדה שחודש יוני הוכרז כחודש הגאווה הרצוף באירועי תרבות ומוזיקה מגדריים, יתכן ובוקינג מוקדם יותר החודש היה מצליח לחבר מבחינה מסחרית את האמן לקהל, אולם במחשבה נוספת עדיף שלא כך פני הדברים, ובמבחן התוצאה מזוויתם של הצופים הרווח התרבותי היה כולו שלהם, מינימליזם תודעתי הופך את החוויה למתומצתת יותר ואיכותית יותר, גם זמן רב אחרי שהיא תמה.

פרפיום ג'יניוס, גאון הבושם, בארבי. צילום: יובל אראל
פרפיום ג'יניוס, גאון הבושם, בארבי. צילום: יובל אראל

האדריס מלווה בהרכב שכלל קלידן, גיטריסט ומתופף עלה לבמה בלבוש שבזמנים אחרים היה מוגדר כפרובוקטיבי, גרביוני רשת ארוכים המסתיימים במעין מכנסון טייץ קצרצר וחולצת סילק הנוזלת ועוטפת את הגוף הלבנבן המתגנדר בציפורניים עשויות היטב בלק אדום בוהק התואם את השפתון המשוח על שפתיו, האדריס, ותסלחו לי על ההידבקות לשם המשפחה ולא לשם הבימתי, יותר נח לי כך, מלא באנרגיות פיזיות המוצאות את ביטויין בתנועות ריקוד תאטרליות מה אך מדודות, גוחן לא פעם לעבר עצמו ומעל הקהל בקדמת הבמה, משתדל לנוע בנקודת שטח מצומצמת ולהיצמד למדי לנגן הקלידים, זועק, שר ומפזם את שורת הלהיטים, שירים שביצע במהלך המופע, הוא מגיש לקהל הישראלי את המיטב שלו, משובץ בין השירים, תמורה מלאה לקהל שטרח והגיע למופע, נותן רגעים מזוקקים של עדינות חושים, כל כולו מתמקד בשירה הנראית בתחילה כאילו והוא הולך להתפוצץ מול הקהל בערימת יצרים ותחושות אך משתחרר בקול מעודן, במיוחד ברגעים הסמי בלדיים, רק הוא והקלידים, כאשר הנגנים או שוקטים ודוממים או מלווים ממרחק ללא השתלטות על המנגינה.

תחושה של עוד מהנעימות המתקתקה והיצרית. צילום: יובל אראל
תחושה של עוד מהנעימות המתקתקה והיצרית. צילום: יובל אראל

המופע נדמה לי הגיע לסיומו די מהר, כך שהפרק של ההדרן היה עשיר בביצועים, לבד, בדואו ידיים עם הקלידן (לא הספקתי לקלוט את שמות הנגנים, למרות שהציגם), עם ההרכב ולחזור פעם נוספת להדרן אחרון המותיר תחושה של עוד מהנעימות המתקתקה אך יצרית הזו עד שהתאורן וטכנאי הקול נתנו לקהל להבין שבעצם החוויה הגיע לסיומה

טוב שיש ערנג'ה בסביבה, הדואג לפן התרבותי הרבה מעבר לזווית המסחרית ומעניק לסצנה ההולכת אחריו גם רגעים בלעדיים של תענוג מוזיקלי עילאי.

ליין אפ: My body, long pig, Fool, Dark parts, Lookout, Body in trouble, Grid, Thing, take me home, Sister, All waters, Floating spit, Hood, Rusty ,Queen.

הדרן: Write to your bro, Dream, Learning, Mr p, All along.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

וידאו

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא