המוות, האם הוא הסוף או ההתחלה

במה מדובר?

סיפור העלילה של המחזמר החדש "הסוף" אשר נכתב בידי מעין אבן וגיא וינטרוב, עוסק במדען גאון ושבור לב (המגולם בידי עידן אלתרמן) בעקבות מותם של הוריו בילדותו המשתף פעולה עם המוות בכבודו ובעצמו, פקיד בירוקרטי המואס בעבודתו ומחפש את הקומבינה הנכונה, (המגולם בידי אבי דנגור הלו הוא אבי הזמר…)בשביל למצוא פתרון לחיי נצח (עניין שייתר את עבודתו של המוות…) ולהציל את חייה של אהובתו לילי (המגולמת על ידי ג'וי ריגר שנותנת כאן גם משחק כפול בשתי דמויות בעלות אותו שם). לפנינו מחזמר מצחיק, מותח ונוגע ללב עם תריסר שחקנים, רקדנים ולהקה המנגנת בלייב.

ומי על הבמה?

לצידם של שלושת הכוכבים מצויים שחקנים נוספים בתפקידי משנה  – הראל ליסמן, רפאל עבאס, מרב צברי ואביב הורוביץ.

את סיפור העלילה והשירים מלווה הרכב נגנים בניצוחו של תומר רבינוביץ' המנגן בגיטרות, רום שני בגיטרת בס ואיתמר לבשטיין על התופים, אליהם מצטרפים הנגנים סלש קריינים סלש חלק מהעלילה גיא וינטרוב בקלידים ושירה ואלעד טל בחצוצרה, גיטרה ושירה.

המחזמר, סוג של פרינג' מקומי העשוי ביד טובה ואמונה, מדובר בסוכריית צחוק בלתי פוסק לכל אורכו, אלתרמן מיטיב להעביר את המסרים ולקחת את הקהל למסע בין טרגדיה וקומדיה, לעתים יוצא בפני הקהל אלתרמן המוכר כסטנדאפיסט אקטואלי, עניין המוסיף לשבירת הקרח המדומיין בין הבמה לקהל, הוא גם שובר פיזית את החומות המדומיינות ברגעים שהוא יורד אל הקהל, גם דנגור מביא את הטוויסט החייכני עם קריצות סרקזם מחוייך. ג'וי ריגר היא האוף ברודווי של המחזמר בנוכחות המתוקה שלה. זו ההזדמנות לומר שהמוזיקה והשירה במחזמר נעה לא פעם בין שלל סגנונות כאשר מעת לעת מביאים מחברי המלודיה והמילים את הטוויסט הזה שנותן תחושה שאכן מדובר במחזה ניו יורקי קלאסי.

חובתי לציין כי תחילתו של במחזמר העלתה בראשי זכרונות ממחזה ישראלי נוסף מאת המחזאית שירלי בייטל נתיב – "מתים על הדמוקרטיה" שעלה בהפקת התיאטרון הלאומי הבימה, גם שם מתקיים מפגש בין המתים לפקיד הקבלה….

רוצו

סיכום – למחזמר הסוף יש את כל הדרוש להפוך לקאלט בנוסח מופע הקולנוע של רוקי באווירה מקומית, חבל שהוא לא רץ על בסיס ערב ערב ויש מרווחי זמן בין תאריכי המופע. ממליץ לעוף על זה בעודכם בחיים. כאן תאריכי ההצגות והכרטיסים.