כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

שרית חדד שרה שרית חדד

מופע הצגת אלבומה החדש של שרית חדד, מועדון רדינג 3, שלישי, 06.01.2015. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

שרית חדד, השקה סודית. צילום: יובל אראל
שרית חדד, השקה סודית. צילום: יובל אראל

חפלה, חפלה, חפלה, מילת הקוד לאירועים חגיגיים בסצנה הימתיכונית, ובמיוחד כאשר מי שכבר מזמן מוגדרת ונחשבת כמלכת הז'אנר, זמרת הזוכה לפופולריות מכל גווני הקשת הישראלית, מזרחיים, אשכנזים, ערביים, מחליטה (יחד עם אנשי ההפקה שסביבה…) להפתיע את הסצנה ולהציג את אלבומה החדש, 22 במספר, העונה לשם הכל כך פשוט "שרית חדד 22" באירוע "שושואיסטי" הרחק מהקהל הרחב, אליו הוזמנו חברים רבים מסצנת המוזיקה הימתיכונית, זמרים, יוצרים, מלחינים ותמלילנים, אנשי תקשורת המסקרים את תחום המוזיקה ובמיוחד אלו המכוונים לז'אנר עצמו.

ערב שלישי, רוחות מטורפות נושבות מהים התיכון לעבר נמל תל אביב, מעילים, צעיפים והליכה מול הרוח מביאה את הקהל שנבחר והוזמן בסוד לאירוע אל פתחו של מועדון רדינג 3, מועדון המארח אירועים סגורים לצד אירועי מוזיקה במכירת כרטיסים פתוחה, הערב המועדון לובש חגיגי, כבר בכניסה מביטה שרית חדד מתוך לוחות מצופים בלוגו המעטר את עטיפת האלבום החדש, עותקי האלבום מוענקים בכניסה למוזמנים בעטיפה חגיגית, ממש יום הולדת, מעבר לבר הכניסה עליו מסודרות בשורות שורות כוסות שמפניה או סתם יין נתזים ממתינים דוכני קייטרינג עשירים – טורטיות בעוף, המבורגרים וצ'יפס, שווארמה ושלל סלטים, בר האלכוהול פתוח ללא הגבלה, חגיגה אמיתית.

שרית חדד, רדינג 3. צילום: יובל אראל
שרית חדד, רדינג 3. צילום: יובל אראל

והקהל, שורת צלמי תקשורת, תת סדרה פאפרצי, לצד כתבי תוכניות טלויזיה או מדורי מוזיקה הממתינים עם מיקרופונים שלופים ומסרטות בהיכון, אט אט האובייקטים מגיחים פנימה, שמות כהאחים רביבו, נסים גרמה ותלתליו, אמיר פיי גוטמן, דודו אהרון, פאר טסי, ליאור נרקיס, שמעון בוסקילה, רמי קליינשטיין, צביקה פיק, עידן יניב, רועי סנדלר ועוד, אלו לצד אנשי תקשורת כירון אילן ודידי הררי, מעבר לכך דמויות בכירות בתחום יחסי הציבור כרני רהב, רונית ארבל ואחרים, בדקות האחרונות לפני המופע המתוכנן, נכנס אייל גולן שהופך ברגע לנשוא ההבזקים והראיונות, כל החבורה התקשורתית הולכת אחריו עד מקום מושבו, איש חשוב מאוד.

אני? לא שולף אפילו חצי עדשה, עד שלא תואר הבמה והנגנים יתפסו את מקומם אני מטפל בעמדות המזון ובר המשקאות, חגיגה, לא?! מציץ בינתיים באלבום – 16 שירים, בין הכותבים והמלחינים – הנרי, דיקלה, יוסי גיספן, יהודה פוליקר, פאר טסי, מורן דוד, סהר חגי, טל שגב, אופיר כהן ועוד.

שרית, מלכת הז'אנר ומעבר לכך. צילום: יובל אראל
שרית, מלכת הז'אנר ומעבר לכך. צילום: יובל אראל

אחרי שעה וחצי, כאשר התקשורת על מדורי הרכילות לסוגיה מקבלת את ליטרת הבשר שלה מתחילה ההתרחשות שלשמה באתי לנמל, הנגנים יחד עם שרית חדד עולים ותופסים את מקומם על הבמה, אחרי כמה מילות פתיחה מתחילה שרית לשיר את "חצאים", השיר השמיני באלבום החדש, אותו כתב והלחין בחור בשם הנרי, אומרים עליו שהוא אחד המוזיקאים החזקים בסצנה, עובדה שלא הפריעה לו לפתוח את הערב שעה וחצי קודם לכן בסט תקלוט נוסח מועדוני לילה מזרחים במקצבי דאנס טראנס מצופים במאש אפ ממיטב להיטיה של שרית חדד, אחרי חצי שעה תחבתי אטמים לאוזניים, באתי למופע לא לדיסקוטק.

השיר הבא ששרית מבצעת עונה לשם "חיכיתי לו" אף הוא מבית היוצר של הנרי, אין ספק, הוא שוחה היטב בסצנה, מקצבים ועיבודים נכונים, נותנים לקולה של שרית לשבת טוב עם המילים, הנוסחאות נכונות, יש כאן להיטים, הקהל של שרית יקח את השירים הללו בשמחה רבה, עוד השיר מסתיים ושרית לוקחת אתנחתא כדי לספר לקהל שהיא כבר בת 36, חגגה יום הולדת לא מזמן, פינקה את עצמה במתנה ברשת חלילית – מערכת תופים מקצועית, כן ידוע שהיא חובבת תיפוף, לא רק בדרבוקה, אלא בכלל, ראיתי זאת במופע שהתארחתי בו בתחילת הקיץ.

שרית חדד, אלבום 22. צילום: שילי אראל
שרית חדד, אלבום 22. צילום: שילי אראל

השיר הבא יוצר טוויסט שונה במקצת, הוא יותר "ערבי" בסגנונו, בצבעים שלו –  "לילה לילה", את המילים כתבה הזמרת דיקלה, שבדרך אגב תגיע למועדון הזה עוד יומיים לחגוג את השקת אלבומה, את הלחן כתבה דיקלה יחד עם יפתח שחף, השיר מתאים ככפפה למנעדי קולה של שרית, יפה לה לדיקלה על הנדיבות הזו, גם היא הייתה יכולה לבצע אותו, מאוחר יותר, בבית, כשאני עובר על פרטי האלבום, אני מגלה שדיקלה כתבה והלחינה שיר נוסף – "ברגע אחד".

הקהל מוכיח לי שאכן יש כאן חפלה, לא, לא רקדו ליד הבמה, שם ישבו סביב שולחנות, אך בחלקו האחורי של האולם התגודדו מפורסתמים כאלו ואחרים וקשקשו כעדת תרנגולות הודו, רבאק, תנו כבוד לעמיתה שלכם, זה מופע, לא מועדון לילה עם פלטת מטוגנים ווודקה רד בול…

שרית חדד. צילום: שילי אראל
שרית חדד. צילום: שילי אראל

בינתיים על הבמה שרית מבצעת טויסט נוסף בהגשה, הפעם ביצוע לשיר שלא מהאלבום, "מרוץ לחיים" שיר הנושא מאלבומה ה- 18 במספר שהושק בשנת 2009, האם שרית רוצה להעביר לנו מסר מסויים? מעבר לעובדה שהשיר נכתב והולחן בידי הנרי, ההוא מהתקלוט, זה שכותב ומלחין לה, המילים, חגיגת יום ההולדת, 36 לא הולך ברגל, שכחתי, בין לבין היא גם זורקת מילה או שתיים על הריון, "לא, אני לא בהריון, כשאהיה תדעו", שעון החול מתקתק כאן במועדון? או שזהו סתם משחק סימבולי ויותר מחווה להנרי…

עוד שני שירים מהאלבום החדש – "מימי", לא טעיתם, גם שיר זה מגיע מבית היוצר של הנרי, מילים ולחן, נפתח עם דרבוקה, ממשיך עם כפיים וענטוזים, אני מהמר עליו שיהפוך ללהיט מועדונים, חתונות, בר מצוות ומסיבות!!! את השיר האחרון "אינתא דאיימן" כתבו והלחינו מורן דוד וחגי סהר, המחבר עברית וערבית יחדיו היא מסיימת בתודות למשפחתה ולקהל.

מאוחר יותר, כשאני דוחף את התקליטור למערכת ברכב, בדרך הביתה, אני מזהה את ההשפעות, תכלס, הנרי הוא די דומיננטי כאן, דאנס, דיסקו, פופ, הכל באריזה אחת של חפלה מזרחית, לעתים רומנטית לעתים מרקידה, המרשם הבדוק של שרית חדד לעוד אלבום שיעפיל לראש מצעדי המכירות.

שרית חדד עצמה מספרת, באמצעות משרד יחסי הציבור "נידר עוז" המייצג אותה על תחושותיה כלפי האלבום הטרי – "כשסיימתי להקליט את האלבום החדש הרגשתי שהוא מאה אחוז אני ולכן הוא נושא את שמי. הרצון להוציא אלבום שלם בהפתעה הגיע מהצורך התמידי שלי לחדש וגם ההשראה מאמנים בינלאומיים שעשו את זה. את 'ימים של שמחה חלק ב" בחרתי לשים כרגע בצד והתחלתי בחיפוש אחרי שירים שמתאימים לתקופה הנוכחית בה אני נמצאת, והתוצאה החדשה לפניכם. מקווה שתאהבו".

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום – שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום – יובל אראל

וידאו

 

 

 

 

 

 

פליי ליסט – האלבום הרשמי

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: