כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

צחי הלוי שומר על כיוון

השחקן, זמר ישראלי, זוכה פרס אופיר, צחי הלוי, חוזר לבמה לאחר היעדרות של שנה, עם שירי אלבום הבכורה "כיוונים" ושירים חדשים. ראשון, 14.12.2014, זאפה תל אביב. נכח, תיעד ומדווח  – יובל אראל.

צחי הלוי, זאפה. צילום: יובל אראל

לבטח כבר נתקלתם, הכרתם את דמותו של צחי הלוי, מי שעשה את ילדותו ונעוריו ברובעי הדיפלומטים ברחבי העולם, שיחק אותה קרבי אש בצבא והחל את דרכו באומנות כחבר באחד מהרכבי הקצה מיומנה, נחשף בתוכנית הריאליטי "The Voice ישראל", הלך על תאטרון ומשחק קולנועי, הימור שהובילו לזכייה בפרס "אופיר" החשוב והמשיך לסדרות טלוויזיה, הספיק אף להשיק אלבום בכורה די אקלקטי – כיוונים.

באופן מעמיק נחשפתי לדמותו האמתית של צחי הלוי בעקבות ראיון אקא שיחה עם צבי יחזקאלי הפרשן לענייני ערבים מערוץ עשר ודווקא במסגרת התוכנית "מסע לילי" בערוץ 20 המסורתי למחצה…

כך גם הגעתי לגעת ולהאזין לאלבום הבכורה "כיוונים" הכולל שירים פרי עטו והלחנתו לצד גרסת מחווה מקפיץ לשיר  Maniac מהסרט פלאשדאנס, אותו ביצע לראשונה בפומבי בעת שהתחרה בתוכנית "The Voice ישראל", אלבום המציג מוזיקאי יוצר ומבצע שאסור לפספס אם אתה מבקש להכיר את המוכשרים בתחום. שירי האלבום קורצים לסגנון העממי, פולק, מעין בלדות המתנגנות בפשטות מענגת אך הטקסטים שבהן איכותיים, בתחביר, כתיבה, התנסחות ורעיונית, לעתים יש בהן עצב, אולם גם תקווה מבצבצת.

אמש נפלה בידי ההזדמנות, לפתוח שבוע חדש עם מופע של צחי הלוי, מופע שנערך לאחר תקופה ארוכה במהלכה נעדר מבמות מועדוני ההופעות, סרטים, סדרות, הצגות, איש עסוק…

צחי הלוי, אמן רב תחומי. צילום: יובל אראל

מועדון זאפה תל אביב היה מלא אמש בקהל הביתי של צחי הלוי, משפחה, חברים, קולגות ועמיתים לשלל הפעילויות בהן הוא מעורב בעולם התרבות והאמנות.

מוקדם יחסית, עשר ורבע, כבו האורות והרכב הנגנים המלווה תפס את מקומו, הבחנתי כבר מראש בכלי הנגינה שרמזו לי עוד בהיותם חשופים על הבמה לצליל אקזוטי, פולקלוריסטי ואתני הצפוי הערב, עוד, כלי הקשה שונים וכינור שהוחזק לאחר מכן על הברכיים כאילו והיה סאז…

צחי, עטוי במעיל וצעיף ארוך תפס את מקומו על כסא בר בקדמת הבמה ובידיו גיטרה אקוסטית שתלווה אותו כמעט לאורך כל המופע, הפתיחה די צפויה עם השיר "יהיה לנו טוב" שלווה בפתיחה מגבירת מתח עם כלי הנגינה, הוא ממשיך עם שיר נוסף מאלבומו – "הוא יבוא" מעין פתיח בלוז המלווה בכינור ולאחריו נגינת פסנתר הפותח את הצלילים לתוך השירה.

שתי המנות הראשונות נותנות את הטעם הנכון ולמעשה האמור להיות מוכר למאזיני האלבום, כאן הם נפתחים, הטעמים, בביצוע חי המצופה באווירה אינטימית מה כאשר על הבמה מאחור מוצב קמין מואר ומשמאלו של צחי כורסה ענתיקה ומעוצבת שלדבריו הביאה ממצרים, מדינה בה שהה כילד עם הוריו, באתנחתא קצרצרה לאחר הפתיחה פונה צחי לקהל ושואל מי נוכח במופע שלו לראשונה, מתי מעט, מן הסתם רובו של הקהל הוא ביתי, אמרתי זאת, צחי מודה לחברים שלא ויתרו לו לאורכה של השנה האחרונה בה עסק במשחק עד ש"נשבר" וחזר למוזיקה..

המופע ממשיך כשצחי מבצע משירי אלבומו המוכרים לקהל, אני שומע אותם לראשונה במופע ואכן אין ספק שעצם הישיבה מול קהל עושה לשירים טוב, זהו ייעודם, להגיע מהאמן אל המאזינים, ולא באמצעות מתווך דיגיטלי או אנלוגי, אלא באופן ישיר, אוזניים, עיניים והתחושה הבלתי אמצעית. ההפקה המוזיקלית של המופע עושה טוב כשהצליל מקבל מימד ישיר, העיטורים הרבים באמצעות הכלים האוריינטליים משווים נופך אקזוטי לחומרים המבוצעים, למרות שאין כאן סלסולים "ימתיכוניים", הם מציבים את השירים במיקום הגיאוגרפי הנכון, סוג של אזור ללא גבולות משורטטים, אולי הוויה שצחי מביא עמו מילדותו שהייתה די מסע עולמי…

בין לבין שירי האלבום נשמעים גם צלילים חדשים, שירים טריים שמסמנים את הכיוון קדימה, לאלבום נוסף, "ולי יש אותך" סינגל חדש פרי עטו של צחי שהושק רק לפני שבועיים בהפקתו המוזיקלית של דודו טסה, האם טסה יעמוד מאחורי הפקת האלבום הבא?

גם בשפה האנגלית צחי שולט, אמנם חלק מהשירים שהוא נוגע בהם הנם גרסאות מחווה, אך הביצועים מקבלים אינטרפרטציה אחרת, מקורית, אין מדובר בביצוע אחד לאחד אלא בגרסאות מעובדות על פי פרשנותו של צחי הלוי – Get Lucky נצבע כאן בגווני פסטל טבולים בתבלינים אקזוטיים כשהכינור פותח ומלווה את הכניסה אל תוך המקצב במעין סלסול מזרחי…

צחי ממשיך עם חומרים באנגלית ולוקח את החלק האחרון, ההדרן, לחגיגה שורשית כאשר האקורד הראשון בגיטרה האקוסטית קורץ לי צלילי שאנט ברברי, זורק אותי מידית למוזיקה של בומבינו, איש הסהרה, אולם מיד הלחן מתעשת ומגיע במעין גרוב מרוקני לאותו שיר מרקיד מפלאשדאנס, כן, ההוא שהזניק אותו בריאליטי המוזיקלי, הכלים המלווים עושים את שלהם וצובעים בצבעי החמרה והאדום השורשי את הלהיט הפופי, הופכים אותו ליצירה אתנית, תוך כדי אמירת תודות לנגנים ולצוות הטכני יחד עם התעשייה שאופפת אותו הוא מסיים  עם Petit Roi למילותיו שלו וללחנו של עידן רייכל, עמו העביר תקופה מיוחדת במסגרת הפרויקט חוצה היבשות.

בקטנה – לפי הפרסומים צחי הלוי הוא איש אשכולות, אמן רב תחומי, לפי מראה עיני ומשמע אוזני צחי הלוי הוא מוזיקאי איכותי, נמנה על השורה הקדמית, העליונה, בבחינת יוצר ומבצע. עכשיו אני הולך לחפש את הסרטים והסדרות בהן הוא מככב…

ליין אפ: יהיה לנו טוב, הוא יבוא, ערב עליי, האחת, החיילים רצים, Feeling Good, ולי יש אותך, אם רק נרצה, כשאת רחוקה, Get Lucky, James Dean, Woman, Maniac, Petit Roi.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

ווידאו

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא