כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

זהב פרסי

ריטה זוכה באלבום זהב לרגל מכירות 20 אלף עותקים מ"השמחות שלי" שיצא אך לפני חודש. נכח בחגיגה, צילם ומביא דברים – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ו"הבלוג של יובל אראל"

הענקת אלבום הזהב לריטה. צילום: יובל אראל
הענקת אלבום הזהב לריטה. צילום: יובל אראל

יש זהב צהוב, יש זהב של 14 קראט, יש של 18 קראט, יש זהב לבן ויש גם זהב שחור, זה המניע את גלגלי המכוניות, אבל יש זהב נוסף, זהו הזהב הפרסי.

רק לפני חודש חגגנו עם הזמרת ריטה יהן פארוז את השקתו של אלבומה "השמחות שלי", אלבום המוקדש כול כולו לשירי ילדותה, שירים פרסיים, חלקם אף מתורגמים לעברית, האלבום היווה פס קול שורשי ליהדות פרס, רצף של שמחה, ריקודים וחגיגות משפחתיות, אלבום שמתוכו הושקו כמה וכמה להיטים שכבשו את האוזניים.

אז, במסיבת ההשקה סיפרה ריטה – "השירים שבחרתי הנם בעלי משמעויות אישיות, מכיוון שכמעט כל שיר טומן בחובו פרק או חוויה מחיי, החל מהשירים שאמי נהגה לשיר לנו כשהסתובבה בחדרי הבית נוקשת באצבעותיה בקצב, או בחגיגות שלנו – מסיבות אירוסין, חינות, ימי הולדת, חתונות ואף בערבי שישי כאשר אמא תופפה על הטומבאק ושרה את שירי השמחות".

ועתה, חודש אחרי ההשקה, מעניקה חברת NMC   מתנת זהב פרסי לריטה וצוותה, האלבום הגיע למכירות מעל 20,000 עותקים, דבר שאינו כמה בכך בימינו, ימים של מדיה דיגיטלית ואתרי שיתוף קבצים…

במפגש חגיגי שהתקיים במשרדי חברת NMC    הוענק לריטה אלבום הזהב. לא צריך להוסיף יותר, גאווה. עותק מאלבום הזהב חולק גם לאנשים שנטלו חלק בהפקתו, נזכיר ביניהם את אמיר אלייב, שזו לו הפעם הראשונה בה השתתף באלבום.

בחודש פברואר תפתח ריטה בסדרת הופעות המתבססת על שירי האלבום ועוד, פרטים מלאים ורכישת כרטיסים כאן.

עוד כמה תמונות…

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150504144969654.390140.721654653&type=1&l=cba7a95955

הענקת אלבום הזהב

ריטה – שאנה (מסרק) מתוך "השמחות שלי"

ריטה – גולה סאנגם (פרח מאבן שלי) מתוך "השמחות שלי"

ריטה – שאה דומאד (החתן המלך) מתוך "השמחות שלי"

ריטה – הסיפור מאחורי השמחות שלי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא