מופע אקוסטי, עידן חביב, המקום, מרכז תרבות ורוח, ליל חמישי 10.07.2014, מלווה – עדי רותם. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.
ליל חמישי, בדרך כלל ערב המציין את תחילת חגיגות סוף השבוע, מאופיין במופעים רבים, חשובים יותר או חשובים פחות, אבל, כאשר מלחמות כן קורות בקיץ, הכל מתהפך, למן שעות הבוקר מתחילות להפציע הודעות וידיעות על ביטולן או דחייתן של הופעות שונות, בגוש דן, בפריפריה, קיסריות, שוניות, האנגרים, הכל הולך ומתבטל, חלק מהן בשל החשש לשלום הציבור, חלק לא מבוטל בשל הענות מוקדמת מאוד חלשה של רוכשי כרטיסים, ככה זה, כשהתותחים יורים, המוזות שותקות, יותר נכון הרצון להתענג על מוזיקה הולך ופוחת, הרוב הדומם נצמד לטמבלויזיות, צורך את החדשות ולהג הברבורים של המומחים לכלום ולשום…
רק פנס אחד דולק לו, ברנר 5, פעם אימפריה של תנועת העבודה בתל אביב, בית מועצת הפועלים העירונית מיסודה של הסתדרות העובדים, מעוז אדום, גם משרדי הפועל תל אביב, מועדון הספורט של הסוציאליסטים, שכן במקום, אך תמורות הזמן עושות את שלהן, ההסתדרות מתפרקת מנכסיה, הבניין נמכר וכיום מתגלגל בדמות "המקום" – בית ומרכז לרוח תרבות ויהדות המנוהל ומופעל בידי צוות של אנשים צעירים, הנטועים עמוק בהוויה הישראלית ומכירים היטב את "קו התפר" שבין הציבור החילוני והדתי, אשר שמו להם למטרה לאפשר מפגש ושיח המעודדים פתיחות, הפריה הדדית והבנה, בין החוויה הפרטית של כל אדם ובין מקורות ההשראה הרוחניים הקדומים שלנו כעם, להסיר את החומות המפרידות בינינו חילוניים ודתיים ולהפוך יחד את המקום הזה למקום של כולנו.
בין שלל הפעילויות החברתיות המתקיימות ב"המקום" נערכים בו מופעים של אמנים ומוזיקאים מהשורה הראשונה באיכות וערך מוסף, באופן אישי גיליתי את המקום ממש בתחילת הקיץ אך לצערי לא הצלחתי לתפוס את הערב הפנוי ולהשתלב כחלק מהקהל בהופעות במקום.
אמש השלמתי את המשימה, כאמור בעוד רבבות צמודים לחדשות ולדיווחים המשרים דכאון, עשיתי את דרכי ל"המקום", להופעתו של עידן חביב, פעם לוחם ביחידת הקומנדו של חיל הים, כיום זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי, מוזיקאי ושחקן ישראלי.
לקראת השעה עשר וחצי החל המקום להתמלא בקהל רב, רובו נשים ונערות צעירות, מכל הקשת, מבנות עקיבא בחצאיות ארוכות ועד חילוניות בגופיות ומכנסונים, שורות שורות מלאו את האולם במבנה הבאוהאוס הישן, וכן, היו כמה בנים, מעט. מסתבר שעידן חביב הוא סוג של אליל הבנות, אולי הסיבה נעוצה בשיריו בהם יש מעין גוון של מסתורין, השירים נוגעים באהבה, בדידות, עצב, שירה, נשים ודת בפשטות.
המופע שנמשך כשעה ומחצה כלל ליין אפ המציג את שלל להיטי שני אלבומיו לצד חומרים אותם ביצע במסגרת פעילותו בפרוייקט של עידן רייכל, לצדה של יובל דיין באלבום הבכורה שלה ואפילו השיר "מחכה" שהביצוע שלו זכה לחשיפה אדירה לאחר ששימש כליווי לפרסומת לחברת סלולאר…
חביב באמת חביב, שירתו כעין תפילה למרות שתכני שיריו אינם עוסקים ממש באמונה טהורה, יותר בדליית מחשבות מעומק ליבו ומוחו, בפשטות, בצניעות, הוא שקט, רגוע ושלו כאשר הוא פונה אל הקהל ומספר או חושף מכאן או משם מהוויית היצירה המוזיקלית שלו, אומרים עליו ששיריו הם שירי חיילים המתפכחים מאווירת הקרב, הוא משרה אווירה רוגעת, בטחון ואמונה כשהוא ניגש לבצע את שיריו, מלווה עצמו בגיטרה אקוסטית או חשמלית עם תיבת תהודה, לצדו עדי רותם המלווה בגיטרה חשמלית בעת הצורך וחומרים מהמחשב.
באווירה הנוסכת מקסם של תצוגת אורות ותפאורת המקום, גוון קולו המיוחד מושך במסע המוזיקלי הלוקח את קהל הבנות המצטרפות לשירה ומשכיח לרגעים ארוכים את המתרחש בחלקה הדרומי של ארצנו, עידן בעצמו אומר באחת האתנחתות כי עבור מה בעצם נלחמים שם, אם לא למען יכולת העורף להמשיך ליהנות מהחיים ומהתרבות. אז נהניתי.
ובקטנה – בסיומו של המופע, שהשאיר תחושה חזקה של עוד ועוד, מפנה עידן חביב את הקהל לעמדת האלבומים בכניסה ומציין כי אין מחיר לאלבומיו, מתוך אמונה שאמנות צריכה להיות נגישה עד כמה שאפשר, כל אחד ואחת יכולים לשלם כראות עיניהם, חביב הוא יוצר עצמאי, מחויב לאמנות ולא לתעשייה, עידן חביב יופיע בתאריך 6.09.2014 באמפי שוני, מופע חגיגי לציון זהב לאלבומו הראשון.
ליין אפ: לאט לאט, אצבעות דקות, מחכה, כל פעם קצת, לאבד עניין, אם אני בא, דווקא, אין פה מקום, נמלטים, לשתות ולחיות, אמא אבא וכל השאר, אור אדום, כמו כל יום.
הדרן: עד שתחזור, בלילה, עכשיו או לעולם.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
תגובה אחת