כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו…

שניים על הבמה, בני אותו השבט, מופע משותף של עופר לוי וישי לוי, יום חמישי 19.02.2015, היכל התרבות בתל אביב. נכח צילם ומדווח – יובל אראל.

לוויים בהיכל, עופר וישי. צילום: יובל אראל
לוויים בהיכל, עופר וישי. צילום: יובל אראל

אם הבחירות היו מתנהלות אמש, בקלפי שבהיכל התרבות בתל אביב התוצאות היו כדלקמן – לתפקיד ראש הממשלה נבחר עופר לוי, לתפקיד שר החפלות נבחר ישי לוי.

אמש טסתי לטיול אתנוגרפי מרתק, מאתגר ומעניין, ולא, אין פה שמץ של גזענות והתנשאות של מי שגדל על כבד קצוץ ורגל קרושה מול אלו שגדלו על סחינה, קובה ומלוואח, כאשר היכל התרבות ששימש עשרות בשנים את קהל יוצאי אירופה עטויי פרוות שועלים וחליפות שלושה חלקים המנמנמים את הערב לצלילי כינורות וקלרינט, הפך אמש להיכל החפלות של ישראל כאשר אלפיים וחמש מאות צופים וצופות, צעירים ומבוגרים מאוד כאחד הרעידו יחד עם צמד הלוויים שעל הבמה את אמות הסיפים בשירה אדירה שנמשכה לאורך שעתיים תמימות.

עופר לוי וישי לוי. צילום: יובל אראל
עופר לוי וישי לוי. צילום: יובל אראל

החיבור בין עופר לוי, הנחשב לאחד ממובילי ופורצי הדרך לסגנון השירה הערבי והטורקי, מי שהוגדר לא פעם כ"המלך", לבין ישי לוי, אחד מהחשובים והבכירים שבזמרי וזמירי בני העדה התימנית, המשמר את ההגייה העברית התקנית התנ"כית הנכונה (קוראים לזה בח' וע'…) לקח אותי אמש אל תוך מופע שהשליך ממני באחת את כל החוויות משלל מועדוני המחתרת והשוליים, מכל אמני האינדי שרצתי אחריהם בלילות ברחבי העיר העברית הראשונה והושיב אותי היישר בשורה הראשונה, מטר וכלום משני מבצעים שמעניקים לקהל העוטף אותם בהערצה את אהבתם ללא חשבון, בעברית זה מוגדר כחפלה.

עופר לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל
עופר לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל

עופר לוי הוא הילד הפרוע, מודע היטב לכשרונו הווקלי ולדמותו הססגונית מרבה לפלרטט עם הקהל מהבמה ואף לרדת ממנה ולגשת לאולם לגעת במעריצים, כבר בסשן השירים הראשון יחד עם ישי לוי, הבחין עופר באדם בצד האולם המרותק למיטת אשפוז בשל חוליו, ניתר מהבמה, התקרב אליו תוך שהוא מברכו ביד מעל ראשו ומקדיש לו את השיר, ישי מגיע אחריו ומצטרף, השניים מעניקים יחדיו את מלא אהבתם, כשרונם השירתי והעוצמות בנוכחותם לאיש הזה (שפניתי אליו במהלך המופע וקיבלתי את הסכמתו להציג את התמונות המתעדות הרגע המרגש).

מצוות ביקור חולים. צילום: יובל אראל
מצוות ביקור חולים. צילום: יובל אראל

המופע עצמו נבנה נכון, בסשן הראשון כאמור, שדרך אגב נפתח בברכה ותפילה עוד בטרם עלו האורות על הבמה, עופר יוצק אווירת קדושה מסוימת לחלל ההיכל, מפרק כבר  ברגע הראשון את עוצמות הרגש של הקהל שחסרי העכבות מבניהם כבר צעקו את שמו בהתלהבות "עופר המלך, עופר המלך", בכלל, ובדרך אגב, הרצון לקום, לרקוד ולשיר היה חלק בלתי נפרד מהמופע, הסדרנים עמלו אמש קשה אך באסרטיביות מנומסת כדי לשמור על מראה אחיד של המעברים והרחבה ליד הבמה פנויים מרקדנים ורקדניות…

שבט לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל
שבט לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל

בכלל, ואני מתמקד יותר בעופר, פרוע, שובב וחייכן, הוא נתן את כל כולו לקהל, במיוחד באחד הרגעים היותר מרגשים, כאשר דיבר אודות זיכרונותיו מאמו המנוחה לא מכבר, מקדיש לזכרה את השיר המזוהה עם שותפו הערב, ישי לוי, "רק תנגני" מאלבומו האחרון "עוד היום" למילותיו ולחנו של נדב אסולין, עומד על הבמה, מהסה את הקהל ופותח מצערת גרונית אדירה, לרגע שומט את המיקרופון הצידה ומנצל את האקוסטיקה המצוינת של ההיכל וממשיך א קאפלה את השירה האדירה, חוזר באחת לעופר השובב מדלג ויורד לעבר מושבי הצופים וממשיך את השירה צמוד צמוד לאחד מהם, מקנח בנשיקה וחוזר לבמה, אני נזכר בביצוע של ישי בפסטיבל "תימנה", עכשיו הבנתי מדוע הוכתר עופר לוי כ"המלך"…

ישי לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל
ישי לוי בהיכל התרבות. צילום: יובל אראל

תראו, זה לא קל להחזיק קהל עצום במשך שעתיים תמימות, עפר וישי משלבים מחרוזות, יחד עם הרכב נגנים עשיר, שני פסנתרי כנף (מישהו פעם דיבר על פסטיבל פסנתר מזרחי?…), הרכב כלי מיתר, כלי נשיפה ודרבוקה מרכזית, הם העמידו את הקהל בחלקו הגדול של המופע על הרגליים בשירה אדירה משולבת בעשרות אם לא יותר סמארטפונים המאירים את ההיכל באור תכלכל, חשתי לרגע כאילו ואני שוב במועדון מזרחי הארד קור מאלו שהייתי נוהג עד לפני מספר שנים לחפש כמקום בילוי הנוסך בי תחושת "מסע לעולם אחר", רק בקבוקי וודקה ונרגילות היו חסרים אמש כדי להעצים את תחושת החפלה השמחה, כי רקדנית בטן הייתה גם הייתה, בריקוד מצוין שהמשיך לאחר מכן גם בריקוד צעיפים מסורתי כחלק מהפתיח להמשך המופע בחלקו של ישי שעטף את הקהל בשלל מלהיטיו, בכלל הקטע הזה ששני הזמרים משולבים, זה שר משירי רעהו ולהיפך רק מעצים את תחושת האחווה והידידות שלא נחסכה בג'סטות פיזיות כחיבוקים הדדיים, הנחת יד על הכתף וישיבה יחדיו כצמד רעים.

אני משתדל שלא לחלק ציונים לזה או לשני, את ישי כבר הספקתי לראות בהופעות, אפילו נדדתי עד עיר הולדתו ראש העין כדי לראותו מככב על הבמה המרכזית בתימנה השנתית, לגבי עופר, הייתה זו הפעם הראשונה, ולמרות שבעבר אגרתי ממיטב אלבומיו בגרסאות קלטת שנפוצו בדוכנים, חוויתי אמש מופע של זמר נשמה אמיתי, פרוע, שובב, הופך כסאות, מודע ל"כוכבותו" אך זמר אמיתי.

ליין אפ: ישי ועופר ביחד – עוד היום, רצתי אחרייך, האחת שלי, ידך בידי, מחרוזת- החזירי לי את בני+ אני ואת, מחרוזת-ריקוד רומנטי+ריקדי+אוהב לחיות+תלתלים שחורים. עופר לוי לבדו – לנצח לאהוב, רק תנגני, עננים (ישי מצטרף באמצע השיר), ישי ועופר ביחד – מחרוזת-ילדונת+ליסה, מחרוזת-בטירוף היינו יחד+אחת ויחידה+זה לא חלום+עדים לנו כוכבי מרום+אוי אוי אוי. ישי לוי לבד – ציפור השמש, את, רוח ים (עופר מצטרף באמצע השיר). ישי ועופר ביחד – רק את, גבר הולך לאיבוד, אישה נאמנה, מחרוזת-מאוהב בגשם+הלו מאדאם+אני חוזר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

קטעי וידאו של טל דוידפור

 

 

 

קטע וידאו של אריאל קורן

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא