פנסי לוקס מתנדנדים באוקיינוס העתיד

מופע ההרכב Son Lux של ריאן לוט, ברוקלין, ניו יורק, בסיום מסע הופעות לכבוד האלבום Lanterns. מועדון בארבי, 02.02.2014. חימום דנסקי ונגה ארז. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

ריאן לוט, סאן לוקס, בארבי. צילום: יובל אראל
ריאן לוט, סאן לוקס, בארבי. צילום: יובל אראל

אם אינכם חברים בתנועת הבונים החופשיים או בכת הסיינטולוגיה (מסר סמוי – הכתבה הזו הולכת להיות חפירת עומק ורוחב) יקשה עליכם להבין את החוויה המיוחדת שנחתה אמש מעל מועדון בארבי, אוקיינוס של היפסטרים גדש את המקום לכבוד המופע המסיים את הטור העולמי של שלושת חברי Son Lux או בעברית סאן לוקס, המגיעים מברוקלין, ניו יורק ולמעשה מסכמים כאן את סבב עשרים ההופעות שלהם לכבוד אלבומם האחרון – Lanterns.

אוקיינוס של היפסטרים, סאן לוקס. צילום: יובל אראל

בדיוק יוצא דופן נפתח הערב בשעה עשר ורבע עם מופע החימום של ההרכב הסמי אלקטרוני Danski  -"דנסקי" למעשה, הפרויקט של עידן שמעוני – יוצר, מוסיקאי וסוג של מעצב סאונד. עידן שמעוני יצר יחד עם נדי בילו אסופת צלילים ושירים אפופי מלנכוליה מרגשים בסוג של אלקטרוניקה מפכה החוצבת בתוך האופל החשוך, אכן חימום צונן שהתאים ככפפה למופע המרכזי, ועוד לא אמרתי מילה אחת על הרקדן שליווה חלק מהקטעים המוזיקליים של דנסקי, ואף מילה על נגה ארז שהצטרפה בהמשך, נגה כבשה לאחרונה את הסצנה עם ביצוע מחווה לשיר – Weapons מאלבום אי.פי של סאן לוקס הנושא את אותו שם. דנסקי, המהווים חלק מאמני בית הלייבל אנובה השיקו את אלבום הבכורה בסוף השנה בחגיגה מוזיקלית במרכז סוזן דלל, הנה האלבום, שתבינו, תאזינו, תקלטו.

בשעה עשר חמישים וחמש (אחרי המתנה של עשר דקות תמימות!!!) עולה לבמה ריאן לוט, מלווה בגיטריסט רפיק באהטיה, והמתופף איאן צ'אנג, אומרים על ריאן שהוא סוג של גאון מוזיקלי, מספרים עליו כי הוא מהווה גם שותף ליצירה וגם נושא להערצה מצד יוצרים ומוזיקאים רבים, הוא הספיק בשנים האחרונות לשתף פעולה עם אמנים כסופיאן סטיבנס, פיטר סילברמן, לעבוד מול מלחינים ויוצרים כניקו מולי, ריצ'רד פרי, ג'אד גרינסטיין קרוליין שואו, ברזומה המסחרי (!) שלו נמצאים שמות מותגים בינלאומיים – וודקה אבסולוט, איקאה, קוקה קולה, אאודי ועוד…

סאן לוקס, על כפיו יביא…צילום: יובל אראל

ובכלל הוא נשמע דמות מסקרנת מאוד, האלבום האחרון – Lanterns שהושק באוקטובר האחרון וזכה להערכה רבה בעולם, היווה את הסיבה בזכותה ריאן מגיע לישראל, סבב הופעות בינלאומי בעקבות האלבום מגיע למעשה לסיומו עם המופע הנוכחי, כאן בתל אביב, מועדון בארבי.

אבל אפשר להפסיק לרגע עם החפירות ולהתחיל להאזין, המוזיקה של ריאן על הקלידים ושאר צעצועי אלקטרוניקה נעה בין סגנונות ומחברת אותם לכדי סגנון חדש, עתידני ומתקדם, ביצירות חדות, מדוייקות ומתוחכמות בפשטותן, הצלילים נעים בין הבלדות לדאב סטפס האלקטרוני, בין הפופ למלנכוליה הזועקת, בין הרעש לשלווה, בכל צליל וטון אתה מופתע לחלוטין, אין ספק כי המושג אוקיינוס של היפסטרים הולם את התחושה, נקי, מדוייק, צלול, זועק, צווח, שקט, בוטח, נכון, מלוכלך, רועש, מבריק, מרקיד, מנענע, משיט, מערסל, אלו רק חלק זעום מהתחושות אותן ניתן לתאר בנסיון להציג באופן מילולי את החוויה האאודיו ויז'ואלית שנוצרת אל מול הקהל, וזה עדיין בצמצום רב, כי חלק ניכר מהמופע התמקד באפרכסת בלבד, ללא ניסיון פסיכדלי ליצירת ווי ג'יי כלשהוא שיעיף את הקהל לעוד כמה ספרות גבוהות (על כך חבל).

כל החוכמה כקהל במופע שכזה הוא לדעת לשלב, והפעם השכלתי לעשות זאת, שילבתי את פתיחת המופע בעמדת עמידה צמודה צמודה לבמה, ממש ס"מ ספורים מרגלי מכשירי הקלידים של ריאן, קרוב קרוב כדי לבחון לא רק מהאספקט השמיעתי את ההתנהגות המלווה את הצלילם, המילים והשירים, נעתי אט אט לעבר שולי הבמה, הבק סטייג', כדי ללכוד את האווירה המשותפת של פני הקהל והמוזיקאים שעל הבמה ולבסוף התרחקתי לאחור עד כלות כדי להבין ולהכיל את המאסה הקריטית הזו הנושמת והולמת את המופע כולו, אי שם למעלה מעל הבר, ממש ליד הצוות של רדיו הקצה ששידר את המופע בלייב ברשת. ואולי בכלל היה צריך להוביל את כל הקהל הזה שמילא את האולם במעין תנועה ארוכה ומתמשכת, לנוע ככה לאט בשלווה מהרחבה האחורית במעין שורה או טור עורפי או כנהר זורם לעבר הרחבה הקדמית, לפסוע ולטפס לעבר גלריות בצדדים, לתת לכל הנוכחים את הטעימה מהתחושות המתחלפות לפי המיקום באולם…אבל זו הזיה.

תובנות – המחשבות שחלפו בראשי במהלך המופע, לורנה בי, נועמיקו, פלורה, 2013, גרדן סיטי מובמנט, וכל שאר ההרכבים המקומיים שיוצרים את הצליל החדש, האלקטרוניקה המשולבת במלודיה מעודנת, פתאום נראו לי כל כך מרוחקים, מתרחקים, מתנתקים, נסחפים לעבר מערבולת, שיבולת ימית אדירה המטביעה אותם בלא נודע, כל ההתקדמות היצירתית פתאום נראית כל כך מיושנת ולא רלוונטית (סליחה, באמת שלא התכוונתי, הכל מטאפורה) אל מול העושר הרעיוני בעיבוד, ההפקה, היצירה החדשה הזו, שהיא מאוד מאוד מינימליסטית אבל מרתקת, סוג של עולם חדש אקא בראנד ניו וורלד…

סאן לוקס, קהל, בארבי. צילום: יובל אראל

וכפי שציינתי בתחילה, אם אינכם חברים באגודת הבונים החופשיים, או בכת הסיינטולוגיה, או שאינכם כלל וכלל מתחברים למושג הכל כך מופשט הזה "היפסטר" אתם בבעיה רצינית, כי לא תוכלו לעולם להבין את המשמעות, את התחושה, את האווירה שמאחדת ומאגדת אוהבי מוזיקה כל כך רבים (סולד אאוט אמר מישהו? מועדון בארבי מלא לחלוטין…) שחווים בצוותא מוזיקה שלקוחה מעולמות אחרים, כאלו שטרם נוצרו עדיין.

ובתמצית קצרצרה – החיבור בין אנשי התעשייה יונתן ל. וכרמי ו. הוביל כמה מאות צעירים אמש לחוות מופע של יוצר והרכב איכותי ובלתי מתפשר, תודה לכם בשם האמנות.

ליין אפ שכלל קטעים נבחרים מהאלבום האחרון לצד יצירות מאלבומים קודמים: Alternate World, No Crimes, Easy, Wither, Betray, Ransom, Stay, Pyre, Lost It To Trying.  הדרן: Plan The Escape, Lanterns Lit.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

לחצו להאזנה לכל פס קול המופע באדיבות סאן לוקס ותחנת רדיו הקצה

Exit mobile version