כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות

פסטיבל רוקנר'ולר בבלומפילד, היום השני

רשמים ודיווחים מההתרחשויות במסגרת יומו השני של פסטיבל רוקנ'רולר באצטדיון בלומפילד ביפו, אלישע בנאי וארבעים השודדים, גוגל בורדלו וסאונדגרדן על הבמה, מדווח ומבקר – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי, גם ב"בילויים", תצלומים מתפרסמים בגרסה האנגלית של ג'רוזלם פוסט, גם בגרסה העברית.

10497993_10152452964499654_5581149998247465882_o
כריס קורנל, וכל השאר. צילום: יובל אראל

מה אומר ומה אגיד, מאז פארקונצרט הראשון בתחילת שנות השמונים בגני יהושע לא נהניתי כפי שנהניתי הערב באצטדיון בלומפילד, ממליץ להפוך זאת למסורת.

אז מה היה לנו?

מבחינתי היה זה יום ולילה, היום השני של הפסטיבל שהפיקה חברת הבוקינג של שוקי וייס לקח בגדול וכל הכשלים שדיווחתי עליהם אמש נעלמו לחלוטין מעיני, אולי היה זה המיצוב מחדש מבחינתי, הפעם הגעתי כצלם עם גישה לקדמת הבמה ושוטטות חופשית במתחם המשודרג, לא נאלצתי לשמור לעצמי את פיסת הדשא המצופה בניילון שחור כפי שעשיתי אמש, ואולי בכלל ההבדל נעוץ בהרכב התבשיל המוזיקלי שנרקם ליום השני.

מתחילים עם תקלוט של קוואמי ולאון פלדמן מתחנת הרדיו האינטרנטי "הקצה" מבית BPM, מעבירים את הזמן עד, ל, ובין לבין…

השעה שש ורבע אלישע "הגי'נג'י" בנאי, על קעקועיו, רעמת שיערו, הגיטרה וארבעים השודדים שנדחסו לתוך שלושה חברים – נועם ורדי בגיטרה חשמלית, מתי גלעד בגיטרת בס ואיתמר לוי על התופים, תקוות הנוער התל אביבי והפריפריה נתן את השואו שלו כמו שצריך, עם כל השטיקים, המניירות, הקפיצות והשירים כמובן, רוקנ'רול תוצרת ישראל, מחר תוכלו לפגוש אותו מנגב חומוס בפול של דורון ושלמה בכרם.

אלישע בנאי, שודד אמיתי. צילום: יובל אראל
אלישע בנאי, שודד אמיתי. צילום: יובל אראל

בשעה שבע ועשרים ועל הבמה מפציעים כל החברים המדליקים מגוגל בורדלו הנותנים תצוגת תכלית של תזזית ללא הפסקה בשילוב מוזיקה צוענית, רוסית עם פאנק וראפ, בורדלו הם חברים שלנו, מגיעים לישראל לא מעט, זו הפעם השלישית בחמש השנים האחרונות, תאכלעס, מחר הם יעלו נטו על הבמה במועדון בארבי.

יוג'ין הוץ, תן לנו בראש!!! צילום: יובל אראל
יוג'ין הוץ, תן לנו בראש!!! צילום: יובל אראל

בשעה תשע מלווה באיחור מיותר ומותח והנה מתחילה ההצגה הכי טובה בעיר, כשהאורות מתעמעמים, אצטדיון בלומפילד כבר מלא על זון איי וזון בי (שיטה חדשה לכרטיסים יקרים), כשהקהל כבר מחומם כמו שצריך, עולים חברי להקת סאונדגרדן, זו הנמנית על יצרניות הגראנג' האמריקאי מעל 30 שנה, כולל הפסקת פעילות מאוד ארוכה (12 שנים באוף ליין), ובמיוחד מציבה את כריס קורנל, החתיך, היוצר, המשורר, הנגן והלידר של ההרכב ובכלל חבר שלנו כאן בתל אביב עוד משנת 2009 כולל סבב חוזר בשנת 2012 שהדיו מהדהדים עד עתה, על תפקיד הנסיך התורן שמרים את הקהל למעלה.

שעה וחצי וקצת מעבר הרימו חברי סאונדגרדן את האוויר באצטדיון, את הלבבות של הבנות (כי כריס…) ואת הידיים של הבנים (כי רוקנרול), עם ליין אפ מצויין ששהתחיל חזק והמשיך יותר גבוה, כבר בשיר הרביעי הם מבצעים את "Black Hole Sun", הכי מוכר, הכי שגור, הכי המנון והכי סאונדגרדן שיכול להיות, עם המשך הכולל התייחסות לקהל במילה פה ומילה שם (מישהו אמר פיקסיז והתכוון להתעלמות..), כריס מודה לקהל, הוא מציין כי הנה הגיע הזמן לו כולם ציפו, שיגיע עם סאונדגרדן שלו לתל אביב, בהמשך הוא גם משחרר סוג של הבטחה, לשוב לכאן תוך שנה!!!!….

אז הנה הוא כאן, ואני מסיים את העניין הזה של הצילומים, והולך טיפה אחורה בזון איי, למיקום הכי מיליון דולר הערב, ממש לפני מתחם הקונסולות הענקי, בקודקוד המשולש הדמיוני של ערימות הרמקולים מימין ומשמאל, עומד על הגבה הרצה מהמתחם ועד הבמה, מסתירה ומחפה מתחתיה על כבלי החשמל והקול, אני גבוה באיזה שישה שמונה ס"מ מהקהל, עיני מיישרות תצפית היישר לבמה על כל אורכה אבל עדיין קרוב כדי לראות את הארבעה הללו נותנים את השואו הנכון. רוקרנ'רולר אמיתי.

שיר אחרי שיר בקצב בלתי פוסק, גיטרות, צווחות ושירה, הקהל בעניין, לידי עומד בחור שנראה כי הערב הוא נוגע בשכינה, שר את כל השירים, בקצב הנכון, בהטעמה המדויקת, מנופף ידיו קדימה בתנועות מחווה וסגידה, זה הערב הכי מאושר בחייו, אשכרה!

אני מתבונן קדימה, אחורה, בוחן את הקהל הרב שמתרכז מאחורי הגדר בין זון אי לזון בי, אלו שישובים ביציעים, איזה ערב מצויין לרוקנרול יצא הפעם, המחשבות מחפשות את האסוציאציות, הן מגיעות, אלא מה, נזכר כמובן במופע הראשון בפארק הירקון, קצת לפני מלחמת לבנון, ה"פארקונצרט" המצאה של שוקי וייס ושלמה צ'יץ להט, ראש העיר תל אביב בזמנו, מאז  זרמו הרבה מים בנחל הירקון, הרבה הרכבים הופיעו שם, גם ברמת גן, אפילו צפונה יותר בקיסריה, שוני ונוקיה, התופעה של הופעות רוק לקהל אלפים הפכו לדבר שבשגרה כאן, אבל הפטנט הזה להביא את הקהל לבלומפילד הוא הכי מוצלח.

עוד המחשבות מתרוצצות, הידיים טופפות על הגדר והרגליים נותנות בקצה, הזמן טס, ומשיר לשיר והם יורדים מהבמה עם דיסטורשן אחד ארוך ועצבני, רק כדי לחזור אחרי דקות ספורות כדי להגיש את הפינאלה.

אח, איזה כיף, תענוג, אושר עילאי, תחושת סיפוק אמיתית, ככה צריך להיות פארקונצרט, ככה צריך להיות אצטדיונקונצרט, ככה צריך!!!

רשימת השירים: Searching With My Good Eye Closed, Spoonman, Flower, Outshined, Black Hole Sun, Jesus Christ Pose, Blood on the Valley Floor, Been Away Too Long, The Day I Tried to Live, My Wave, Superunknown, Blow Up the Outside World, Fell on Black Days, A Thousand Days Before, Burden in My Hand, Rusty Cage, 4th of July.הדרן:Let Me Drown, Taree, Beyond the Wheel

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל

וידאו גולשים, כי טוב שיש אנשים שדואגים להנציח את הרגעים החשובים בחיים

פליי ליסט של חור שחור

בלק הול סאן של איתי ברנשטיין

בלק הול סאן של chikkobgu

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא