מופע התרמה לפעילות מחודשת בגדה השמאלית, מועדון מוזיקת שוליים בחסות הסמול הישראלי, התקיים באוזןבר, ליל שישי ולתוככי שבת, 09.08.2013, 10 שעות, נכח צילם ומדווח + חשיפת תגלית – יובל אראל.
אורי אבנרי, שלום כהן, תופיק טובי ומאיר וילנר לא הגיעו אמש לאוזןבר, אך הרוח של המפלגה הקומוניסטית על חלופותיה שרתה במקום בדמותו של איתן קלינסקי, משורר מחאה כבן 70 שהקריא כמה שורות משיריו מעל בימת המועדון.
אבל הפוסט הזה לא מתכוון לעסוק בפוליטיקה, לא שוויון אחווה ושלום, לא אמת אחת ולא שתיים, לא שתי גדות זו שלנו זו גם כן, לא שמאל ולא ימין, הפוסט הזה אמור לעסוק בהחלטה לתת לשאול לוריא לנהל את הגדה השמאלית, מועדון בדירת מגורים בבניין ישן ברחוב אחד העם, מועדון ששימש בית להרבה מהרכבי השוליים בשלולית האינדי שמינדי התל אביבית, מועדון שקצת נפח את נשמתו בעת האחרונה וכעת מתחיל לגלות סימני התעוררות (לדוגמא מופע השקת אלבום בכורה לשעלת נפוצה..).
פרבדה – "מועדון "הגדה השמאלית" בתל אביב המופעל על ידי עמותה עצמאית הפועלת בסיוע חד"ש, הוא מרכז רב־תחומי של תרבות ובית למוסיקאים, אמנים ויוצרים, יהודים וערבים. הוא כנראה גם המועדון היחיד בעיר שנמצא בניין מגורים. 23 שנים הוא מהווה בית למאות יוצרים מכל גזע ודת, אמנים מתחילים ואמנים מוכרים. במסגרת המועדון התקיימו מאות דיונים בנושאים חברתיים ופוליטיים, תערוכות, הקרנות סרטים, חוגים, קורסים והופעות ג'אז, אוונגארד, מחול, רוק, פאנק והארדקור. חברי להקות "בלקן ביט בוקס", "הבילויים", "אוי דיזוויז'ן" ו"בום פם" ואמנים כמו עוזי פיינרמן, אורי כנרות, יונתן לוי ומאיה דוניץ לא רק החלו את דרכם בגדה השמאלית, הם ממש גדלו שם."
הבעייה המרכזית בכל ההתנהלות העסקית\פיננסית\תקציבית\ כלכלית של הגדה השמאלית נעוצה במושג כסף, סוג של מונח שהתזה הקומוניסטית לא ממש מתעמקת בו. שאול לוריא, הזמר ונגן הבס בטריו ההארד קור המקומי "קין והבל 90210", אשר מונה למנהל המועדון, פתר את הבעיה בהפקת לילה המוקדש להופעות של קרוב לעשרים מוזיקאים והרכבים, חלקם חב את ימי ילדותו למועדון הגדה השמאלית וחלקם הגיע פשוט כדי לתרום זמן הופעה כדי להרים מופע צדקה\התרמה שהכנסותיו יוקדשו למימון הפעילות בגדה, מי שארח את כל ההפקה הזו היה מועדון אוזןבר, מקדש אינדי מקומי מבוסס ונדיב.
אז ארוע שכזה, המזכיר בזוית מסויימת את ליין "לכלוך באוזן" מבית מדרשו של לאון "נפולאון" פלדמן, פסטיבלים אורבניים אחרים שהתרחשו כאן בעיר העברית הראשונה (תחנה מרכזית, שתמשרה…), הביא כמות לא מבוטלת של צעירים (וגם מבוגרים מן הסתם) לבלות ואף להיחשף לחומרים מוזיקלים של מיטב להקות השלולית ועוד (מיד אגע בעוד….).
מי הופיע, ניגן ותרם את חלקו לטובת המיזם? – רם אוריון וחיה מילר, אסף שריג, רננה נאמן הנדלר, הייא זעאטרה ואבו ראבוס (בהם אתמקד בהמשך…), שמות מהתנ"ך, עוזי פיינרמן, שירי מרפסת, malox, מגסון, קרמל אפל פופ, tape n rape, רוצי בובה, שעלת נפוצה, לילי פרנקו, אלישע בנאי וארבעים השודדים, בוא לבר, ויתרתי, קין והבל 90210 (אם מישהו נשכח מוזמן לדווח).
תאכלעס, את כולם ראינו, שמענו והכרנו, (תבצעו חיפוש בבלוג, הם שם) לא היו כאן חידושים מסעירים, כי בסך הכל מדובר באירוע התרמה, סוג של סיבה למסיבה, סוג של כלים שלובים, סוג של הוקרה והערכה הדדית לבית (עזבו את הפוליטיקה) שנתן את ההזדמנויות הראשונות וכעת הוא זקוק לזריקת חיים מחודשת.
כן,כולם מוכרים, למעט הרכב אחד, בלתי מוכר (לפחות לי), בדקות של הסאונדצ'ק שלהם עוד היה מקום להתבדח על "הי מביאים לכאן מוזיקה מזרחית, מה זה המאוולים האלו באוזןבר?…" עד שהתחיל המופע, הדואו הערבי חיפאי אבו רבוס (בתרגום לעברית מדובר במושג המבקש להגדיר את הקו בין מציאות לחלום, השלב בו מערכת העצבים של האדם הישן מובילה אותו להתמוטטות אקסטזית) הכולל את ג'מיל מטר בחצוצרה ותופים, את איאס נטור בגיטרת בס ומחשב, אשר ארחו את הזמרת הייא זעאתרה, הם מגדירים את המוזיקה שלהם כתערובת של מוסיקה פסיכדלית אקספרימנטלית עם טוויסט ממוסיקה ערבית קלסית. מתברר שבדרך כלל הם מארחים זמר או זמרת בהופעותיהם ככלי ווקלי, פרט להייא מתארחת בהופעותיהם גם הזמרת והמוזיקאית מייסא דאו (זוכת תחרות הכשרונות של מכללת מיוזיק), בשיחה עם ג'מיל אחרי שירדו מהבמה מסתבר שהם די מוכרים בסצנה המוזיקלית של חיפה, אבל בתל אביב הופיעו רק פעם אחת, לפני שנה, באנה לולו ביפו. מישהו צריך להרים את הכפפה ולהביא אותם לעיתים תכופות יותר לתל אביב!
ולגבי הגדה? רצוי לסמן את המקום כמוקד מתחדש ומתרענן למוזיקת שוליים, אני אמנם לא חבר במפלגה הקומוניסטית וממש לא מתעניין בפוליטיקה, אבל מהזוית המוזיקלית ביקרתי בו פעם ולבטח אבקר עוד….
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידיאו – אבו רבוס
