כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

אור כשדים – לב פגיון

שיר ראשון מתוך האלבום הבא של להקת אור כשדים בניצוחו של רונן בן טל – לב פגיון, האזינו

חגיגה אמיתית לבוגרי המועדונים פינגווין הראשון, ליקוויד המיתולוגי ורוקסן הצעיר יותר ביניהם. שיר חדש – "לב פגיון" הוא שיר הנושא והסנונית הראשונה מתוך אלבומה השמיני של להקת אור כשדים. להקתו של רונן בן טל, אשר יצא לאור בדצמבר הקרוב בהפצת האוזן השלישית וילווה במופע השקה חגיגי שיתקיים בתאריך 28 בדצמבר במועדון בארבי, כרטיסים זמינים כבר לרכישה.

כך רונן בן טל על השיר החדש – "המסע של ״לב פגיון״ מתחיל בטבע הפראי, בגן עדן, בירוק היער, בתכלת השמיים, בשחור האדמה ובאודם הפרחים והדם, זהו גן עדן ואולי גהינום בקרוב נגלה כולנו…"

רונן מוסיף ומספר על האלבום כולו ותהליך היצירה –  "במהלך היצירה והעבודה על האלבום מצאתי את עצמי מתהלך ומשוטט לאורכן ועומקן של סמטאות חיי, המוארות והאפלות. נפגש ונתקל בדמויות מהעבר וההווה, מחבק אותן ולעיתים נאבק בהן, לעיתים מוכרע, ולפעמים מכריע. במין מסע פיזי-מנטלי בזמן, של שיטוט-חיטוט במקום בו העבר, ההווה והעתיד מתקיימים יחד במימד אחד חדש. תמיד בתהליך העבודה קיימת אצלי תחושה שזה האלבום האחרון, מה שבדיעבד מתגלה כלא נכון. האם גם הפעם? "לב פגיון" הוא אלבום של התבוננות וסגירת מעגלים, ואני מרגיש בגאווה שזו פסגת עשייתי המוסיקלית: יצירה רחבת יריעה ומגוונת בתוך חור המחט בו שוכנים עולמי הצר ועולמה של אור כשדים. פינה מיוחדת באלבום מוקדשת ל"גוסטו לובי", להקתי שקדמה ל"אור כשדים" ולשלושת חברי הלהקה שאינם כבר איתנו, ז'אן ז'אק גולדברג, אלי אברמוב ורונה ורד. עולמי היצירתי המורכב גם מעשיית סרטים, משולב בשירי האלבום באופן מהודק וכך גם שיתוף הפעולה המתמשך עם יוצר הקולנוע המופלא אבישי סיון שאחראי על הצד הוויזואלי של האלבום, צייר ועיצב את העטיפה וביים את הקליפים."

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא