רביד כחלני ממזרח למערב

לפני המסע חוצה יבשות מגיע רביד כחלני וההרכב Yemen Blues לבית מזרח מערב ביפו, חגיגה של צלילים. 20.05.2013. יובל אראל מצלם ומדווח.

האמת, מודה ומתוודה, את רביד כחלני וההרכב Yemen Blues לא הכרתי, המפגש הראשון שלי עם קולו, תנועותיו והווייב שרביד משדר היה בהופעת הבכורה של ריף כהן במועדון בארבי, מופע טרום השקת אלבומה, המופע הראשון. ובאמת,  נדלקתי על הטיפוס, הקפיצות, הקריאות הגרוב המחוספס והמוטרף לחינגה אחת גדולה על הבמה. מאז הספקתי לצמצם רווחים, לקלוט את רביד כחלני בהופעות נוספות, בקטנה, פעם בקונטיינר בנמל יפו, עוד פעם עם ריף כהן, כאשר השיקה ברוב הוד והדר את אלבומה באותו מועדון, בארבי, פעם נוספת בג'אם תימני כשר למהדרין ברדיו אי.פי.ג'י.בי עם יהודה קיסר, אהרון ולירון עמרם ועוד כמה הזדמנויות שאני כבר לא זוכר, יש לו את זה, את הגרוב הנכון, את הרעד הנכון בצליל, את החיבור בין צלילי פח הזיתים התימני המסורתי לבין מוסיקת עולם שאינה פוסקת מלהפעיל את הגרוב הזה שמזיז את הגוף ונותן לך להיכנס לקצב.

התחלתי לחפור קצת ברשת, לחפש קמצוצי מידע, מסתבר שמדובר במוסיקאי חוצה יבשות, עם מוסיקה המתבססת על צלילי תימן המסורתיים, גווני גוונים של מקצבים צפון אפריקאים, וחיבור למוסיקת עולם אמיתית, אחרי ששיתף פעולה באלבומו הרביעי של עידן רייכל – "הביתה, הלוך חזור" והביא לשם את הגרוב המיוחד, פועל במקביל עם הרכב מקומי בינלאומי – Yemen Blues הזוכה להצלחה אינטנסיבית ומסחררת בעולם, שיתוף פעולה אמיתי ופורה בין מוסיקאים מהשורה הראשונה. ההרכב כולל את רביד כחלני – שירה וגימברי, שניר בלומנקרנץ – עוד ובס, רוני עברין – כלי הקשה, איתמר דוארי – כלי הקשה, איתמר בורוכוב – חצוצרה ומתן צ׳פניצקי – סקסופון. הנה כמה מילים ושיחות עם אופיר טובול בקפה גיברלטר על ועם רביד כחלני.

והנה כמה מהצלילים הקשורים לאלבום הראשון שהושק בשנת 2011.

מאוד שמחתי על ההזדמנות שרביד החליט לערוך מופע עם ההרכב שלו, Yemen Blues בבית מזרח ומערב ביפו, מופע שמסתמן כעת כאחרון בארץ לפני הנסיעה לסבב העולמי שיחל בסין הרחוקה וימשיך בארצות הברית במהלך הקיץ המתקרב.

לבית מזרח מערב ביפו התוודעתי לפני זמן לא רב, כאשר הגעתי למופע של שי בן צור ותזמורת הרג'אסטאן אקספרס. יופי של מקום, בית ערבי ישן, רחב ידיים, לו חצר גדולה המוקפת בחומה גבוהה, מקום מצויין להופעות בלילות הקיץ הנעימים.

כך היה גם הערב, כמה מאות אנשים שמתים לשמוע את רביד והימן בלוז, מלאו את החצר.

רביד מגדיר את הפרוייקט התימני שלו  כשילוב אלמנטים של מוסיקה שורשית מתימן ומערב אפריקה לצד פאנק ומאמבו אפרו-אמריקאים בני זמננו ופיוטים עתיקים.

וזה מה שהיה, למן הרגע שהנגנים עלו לבמה החלה מסיבה מלאה שמחה וריקודים לצלילים אקזוטיים, מלאי מקצבים, ווייב אחד גדול התפשט על שמי יפו. המופע כלל כמה מהקטעים המוכרים של הרכב הבלוז התימני וכמה חומרים חדשים ביניהם אף ביצוע לשיר שחיבר ציון גולן. לא צריך להגדיר ולהסביר מה עשה כל אחד מהנגנים, לאלו אוקטבות הגיע קולו של רביד ובאלו סולמות נגנו צמד הנשפנים, האמת שגם כמה BPM נתנו צמד המתופפים לא ממש חשוב, מה שבאמת חשוב, הגרעין של המופע, מעבר להיותו של רביד כחלני סוג של ג'יימס בראון מקומי, בקטע של הקפיצות, הריקודים, נענועי האגן והמרץ הבלתי נלאה, הוא יודע גם להעביר בצורה משכנעת את התמלילים ולחני לחנים המתבססים בסופו של דבר על מורשת עתיקה וקצת צנועה של צלילי תימן, אלו שהתבססו על מקצבי תיפוף ושירה בלבד, אלו שפרצו בתחילת שנות השבעים את המחסום של המיינסטרים הישראלי וערכו הכרות לקהל הרחב עם צלילי המזרח.

ככל שאישיותו הבימתית של רביד כחלני מוחצנת במהלך המופע, הוא קופץ, מנתר, ומנענע, כך הקרדיט והפירגון שלו לחברי ההרכב הולך וגדל, אם זה בבשלב בו כל הנגנים יורדים מהבמה ומותירים את רוני עברין ואיתמר דואני לבד עם שלל כלי ההקשה והתופים שלהם שהראו לקהל הרב איך יוצרים מוסיקה מנקישות וטפיחות על כל מה שנקרה בדרכם, אם זה השילוב המושלם בין זעקותיהם של כלי הנשיפה הממשיכים את הטון הנכון לאחר זעקותיו של רביד, כאילו ומיתרי הגרון שלו וכלי הנשיפה שלהם הם אחד, הבלחות נוספות במהלך המופע שעשו את הערב היה דואט ריקוד דעסה סוער בנוסח זקני תימן יחד עם החצוצרן איתמר בורוכוב, אני מקווה שהסחוסים בפיקות ברכיהם מספיק גמישים כדי לעמוד בניתורים וההתכופפויות שהם בצעו לעיני הקהל, ועוד נקודה מעניינת ומלאת אדרנלין, סיפרתי כאן בתחילת הפוסט על אחד המפגשים שהיו לי עם רביד בחפלה תימנית ברדיו אי.פי.ג'י.בי, שם פנה לירון עמרם במיקרופון ואמר כי נודע לו שרביד נמצא בקהל והוא מזמין אותו להצטרף, אני לא יודע אם זה היה קטע ספונטני מתוכנן או לא, אולם אמש הבחין רביד בריף כהן שהתקרבה לבמה, ממש לידי והושיט לה את ידו שתצטרף אליו באחד הקטעים שהפכו לג'אם ארוך ומענג, כזכור, במופע הגדול של ריף, לראשונה בבארבי חזיתי ברביד לראשונה, הפעם זה הערב של רביד, ריף עולה (בהצטנעות, עזרתי לה לנתר לעבר הבמה הגבוהה…) ומצטרפת לרביד כחלני בשלל יללות ועינטוזים, החפלה בשיאה, הקהל מאחורי ומצדדי (כי הרי אני תמיד בקו הראשון מול הבמה…) מניף ידיים למעלה במחיאות קצובות, ריקודים ונענועים, ההתרחשות כבר מזמן עברה וריחפה מעבר להוויה התימנית אתנית, לא היו מעגלים, איש איש חש את המקצבים והווייב בעצמו ורקד על פי תחושותיו, ההצצות שהגנבתי לאחור הוכיחו לי שכולם כאן במעין טראנס בנוסח מסיבת ירח מלא, צעירים, צעירות, כסופי שיער מתקרחים או נשים בשלות, כולם רקדו. נקודה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו, כי בסופו של דבר, זה התיעוד האמיתי והנכון לחגיגה

ועוד בקטנה ממסרטת הגיבוי שהצבתי מאחורי הקהל – ריף כהן מצטרפת לחפלה על הבמה