סוף לאהבה – נשף מחווה לשירי האהבה של אביב גפן

נתחיל מהסוף, אביב גפן לא בא, הייתה לו הופעה בצפון הרחוק באותו ערב, אבל פוסט מפרגן שהעלה באינסטגרם שלו נתן להם אור ירוק ומשך עוד רבים נוספים לערב האלטרנטיבי הזה. גם אנחנו בחרנו לשבור שגרה, לוותר על ההצטופפות במסעדות עם עוד אלפי זוגות בניסיון לזייף אינטימיות והחלטנו שאם כבר עם כולם אז עד הסוף, נאהב ברבים ונשיר בציבור עם זרים.

אחת עשרה בלילה ואנו יורדים למטה, למרתף הלבונטין 7, בר הופעות האינדי הוותיק שמתהדר בלו"ז של לפחות 2 הופעות כל ערב, חותמת בכניסה, קו ישיר אל הבר, מרגישים חגיגיים, בירה אאוט, ויסקי-קולה, ג'ין וטוניק אין, מתקרבים לחצות, אנחנו מתחילים.

מתכונת הערב ברורה, 11 אומנים והרכבים מבצעים כל אחד בתורו שיר אחד מרפרטואר שירי האהבה של אביב גפן וכיאה לגפן מרביתם מכילים מרירות מסוימת, חלקם אפילו לא ממש שירי אהבה כמו יותר שירי זריקה ("אל תדאג, אני חושבת עליך, אבל שוכבת עם כולם…") וזה מה שיפה בערב הזה, הזדמנות לציין את חג האהבה בטונים אחרים, אלטרנטיביים יותר, רשימת האומנים אף היא מגיעה מהשוליים, מרביתם הרכבים צעירים, כאלו שחוו על גופם את משנתו של אביב רק בסבב ב', דור ההמשך, אלו שכמו אביב בזמנו משאירים את משואת הסיקסטיז בוערת.

בין שיר לשיר, מתארגנים על הבמה ובשביל שלא נמתין סתם קיבלנו את פרנסיס, צבוע לבן בפנים, לק אדום בציפורניים והרבה מה להגיד או לשיר, מבחינת הקהל זה עבד מצוין והם הצטרפו לפרנסיס לשיר את המנוני אביב שלא קיבלו ביצוע רשמי על הבמה.

את הערב פתחנו עם "בית נבנה", הקטע הקצרצר מאלבום הבכורה של אביב, על הבמה הרכב מאולתר של "מינוס אפס" ביחד עם "הכפית המעופפת", נאמן למקור, חביב ותמים, בדיוק כמו שזכרנו מפעם.
וככה לידע כללי, אס סולן מינוס אפס, שבמקרה גם שמו אביב, או בשמו המלא – אביב שריקי ביחד עם גל כץ הפיקו את הערב הייחודי והצבעוני הזה שקיבל גם אבנט פייסבוקי מיוחד לא פחות (אזהרה – לא לילדים קטנים), אנחנו עוד נשמע ממנו גם בהמשך הערב.

קמה ורדי היא השנייה שעולה לבמה, גירסת סולו מצמררת של אחד מהשירים היותר רומנטיים של אביב – "עונות", דווקא השיר העליז הזה קיבל הערב ביצוע מופשט רעשים ועם גיטרה אקוסטית שהוכיחה לנו שהעליזות של העיבוד המקורי היא רק מסווה לשיר געגועים.

ואנו ממשיכים עם סולו סטייל והפעם על פסנתר הכנף, המוזיקאי הבא – תומר בר והשיר שהוא בחר "לילות לבנים" שנפתח עם סולו פסנתר דרמטי ומרשים כיאה לשיר האהבה הנכזבת הזה "בכל יום שעובר זה יותר מתבהר, כמה שאת חסרה…".

ואם כבר פרידה, ואם כבר כאב לב, השיר הבא בתכנית הוא אחד הכואבים יותר "לאן את הולכת", צעקת הלב הכואב שתורגמה בגרסת המקור לצעקה אמיתית, הערב אנחנו בוויב אחר, הצמד "הכפית המעופפת" נתנו את האינטרפרטציה שלהן לשיר, ואצלן זה בסטייל אלקטרוני, התחילו בלחישה מתגברת וסיימו בביטים מקפיצים וסגנון שירה-נאום שמאוד הזכיר את אן קלארק, מלכת הניו וייב של האייטיז.

הבאה בתור היא לא אחת מאשר איה זהבי פייגלין ואם כבר סולו אז אצל איה זה כבר צעד נוסף, בלי כלי נגינה, גירסת אקפלה, עזרת הקהל ושני טונים על הפסנתר בשביל להתחיל בסולם הנכון, איה בחרה לשיר את "מלאך" וכמו אצל איה, חוסר כלי הנגינה יוצרת אינטימיות כואבת שהעצימה את הפן הרגשי של השיר.

ואנו ממשיכים עם אלמוג דרור הידועה יותר בסצנת ההיפ הופ כ-Damsel in Depressed והבחירה שלה בשיר הסופר סופר מרגש – "האם להיות בך מאוהב", הפעם אלמוג נטשה את ההיפ-הופ לטובת גירסה מינימליסטית יותר בליווי פסנתר אבל בלי לקפח את הביט האלקטרוני שבקע מהלפטופ.

גירסת הסולו הבאה היא של יונתן בלומנפלד שבחר לשיר את "קרן אור", שיר קצת פחות מוכר מהאלבום "ממנטו מורי" מ-2002 אבל אחד היותר יפים ומצמררים של אביב. בלי להוריד מהפשטות של השיר המקורי ביצע בלומנפלד את השיר מלווה את עצמו בגיטרה בביצוע מרגש ועמוק במיוחד.

ילי (יעל בלנקשטיין) היא הבאה בסבב שירי האהבה, הבחירה שלה "זה רק הלב שכואב לך" וכיוצרת אלקטרונית ביצעה ילי את השיר עם עיבוד עשיר ומקורי שהשתלב בצורה מצוינת עם קולה החמים, אמנם לא שיר מוכר אבל העיבוד האלקטרוני של ילי הפך אותו לקליט.

הבאים בתור הם מינוס אפס, הצמד אביב שריקי ויובל מעיין, ירוק צבוע בשיער, ליפסטיק שחור כיאה לשנות התשעים האבודות, בתורם הם מבצעים את "שנינו שווים" הנצחי של אביב בגרסה מאוד נאמנה למקור.

ואנחנו עם טוניק קלוניק, הלהקה ההזויה של הערב עם ביצוע הזוי לא פחות לשיר "דכאון" שכלל בין היתר כדור יוגה ענק, גלביה שחורה, משקפי שמש וצמד המילים "חולה נפש" "חולה נפש" בלופ ארוך, כרגיל עם טוניק היה מוזר.

ואם כבר לופים אז יעל ופתק שעלתה לבמה מיד אחר כך סימפלה את צעקת ה"פולניה" של אביב מתוך שיר המחאה שלו לאילנה, "אל תדאג", בהחלט יציאה ששולבה בגרסה אלקטרונית ייחודית לשיר של אז האקסית המקוללת של אביב. רגע לפני שסוגרים את רשימת האומנים עולים לבמה "עבודה זמנית", הערב כצמד – דור הייטנר ונופר תום בעוד שיר אהבה מריר של אביב בגרסה אינטימית ומרגשת.

מתכוננים להדרן המיוחל אבל מודעים לנו שיש שיר פריצה, איה זהבי פייגלין מלווה בחברים עולה לבמה לגירסה מאולתרת של "לבכות לך", אמנם לא שיר רומנטי אבל קשה לעשות הופעה של שירי אביב גפן מבלי שכולנו נשיר "לנצח אחי, נזכור אותך תמיד".

ובמילים אחרות, סופה של ההופעה הגיע וגם שמו של שיר הסיום, על הבמה עולים מינוס אפס מלווים באלמוג דרור לשיר שנשמע כאילו נלקח מסיומה של אופרת רוק, עוד מרירות קטנה לסיום לפני שמכבים את האורות, כי הרי עם כל האהבה שיש מסביב, בסוף נשארים לבד, "ויש שם כאב שרוצה כבר לצאת ובמילים אחרות אתה בודד הלילה".

ט"ו באב וחג אהבה שמח לכולם.

סוף לאהבה – נשף מחווה לשירי האהבה של אביב גפן
משתתפים לפי הסדר: קמה ורדי, תומר בר, הכפית המעופפת, איה זהבי פייגלין, Demsel in depressed, יונתן בלומנפלד, ילי, מינוס אפס, טוניק קלוניק, יעל ופתק, עבודה זמנית
מנחה: פרנסיס. מפיקים: גל כץ ואביב שריקי, סאונד – אייר דלבה, תאורה – רום גילדר.