דיווח מהשטח

הזמן הנצחי של מיקי קם

מופע מוסיקלי לקראת השקת אלבום שירים ראשון לאמנית הבמה מיקי קם, תאטרון צוותא, 26.04.2013, 13:00. נכח, השתאה ונהנה – יובל אראל.

מיקי קם, זמן הוא נצח, צוותא. צילום: יובל אראל
מיקי קם, זמן הוא נצח, צוותא. צילום: יובל אראל

היא גדולה, מיקי קם גדולה, ולא, אני לא מתכוון שמיקי קם גדולה בגיל (שנים ספורות מעלי…) ולא, אני לא מתכוון שמיקי קם גדולה במידות, אפעס, קצת יותר גבוהה ממני (כבר נגמרו הבדיחות על הי איך מזג האוויר…), אני מתכוון שמיקי קם, מעבר להיותה אמנית במה, שחקנית, קומיקאית, היא גדולה בשירה.

כאשר מיקי עמדה היום בצהריים על הבמה מול כמה מאות צופים, חלקם הגדול דמויות מוכרות בתחום המשחק, השירה והמחזות בארץ (בלי שמות, רק כמה בשביל הצהבת – רבקה מיכאלי, תיקי דיין, ציפי שביט, יובל כספין, יואב קוטנר, חנה לסלאו, אשר צרפתי…) ופתחה פיה לשיר, אמרתי לעצמי, בשביל מה אנחנו צריכים את ברברה סטרייסנד בתל אביב, יש לנו את מיקי קם.

מיקי קם, פרפורמרית גדולה. צילום: יובל אראל
מיקי קם, פרפורמרית גדולה. צילום: יובל אראל

במה דברים אמורים?

מיקי קם, שהחלה את דרכה האומנותית כבר בלהקת הנח"ל, דרך הצגות תיאטרון, סרטים ישראליים, סדרות בטלוויזיה, ערביי יחיד ועוד, נשאלה לא אחת "למה אינך מוציאה תקליט?" את התשובה לכך נתנה לפני כשנתיים כאשר החלה בעבודה אינטנסיבית על אלבום הבכורה שלה שייראה אור בקרוב. את האלבום הפיק יהודה עדר (בעלה…), זו פעם ראשונה שיהודה ומיקי משתפים פעולה בערוץ האומנותי ולדבריה של מיקי, יהודה לא וויתר ולא עשה שום הנחה בדרך. "באולפן, הוא שכח שאני אשתו…זו היתה חוויה מכוננת".

באלבום, שטרם ראה אור, מנגנים מוסיקאים מהשורה הראשונה – ז'אן פול זימבריס, אורן בלבן, עמוס עבר הדני, סינגולדה, יניב דדון, יהודה עדר, זיו הרפז, עמית הראל, מאיה בלזצמן, אלון עדר ועוד. אומרים לי כי באלבום ישובצו שירים אותם כתבה והלחינה מיקי  לצד לחנים אליהם שודכו טקסטים  של מאיר אריאל ושמרית אור. אומרים לי שאפילו לחן מופלא, שכתב שלמה גרוניך, לפני 20 שנה במיוחד למיקי – מצא את מקומו באלבום.

מיקי קם, נדב ואלון עדר, הבנים. צילום: יובל אראל
מיקי קם, נדב ואלון עדר, הבנים. צילום: יובל אראל

ומה היה לנו?

כאמור מופע בצהרי שישי, קצת לפני השלאף שטונדה של הסופ"ש, את השמנה והסלטה כבר הזכרתי, מיקי עלתה על הבמה באולם הגדול של צוותא, לאחר שהרכב הנגנים הכולל את עידו זלזניק על הקלידים, מאיה בלזצמן על הצ'לו, ומתן אפרת בתופים ובפרקשן כבר תפס את מקומו והחל בניגון היוצר מתח באוויר כיאות למופע של פרפורמרית מהליגה העליונה.

מיקי פותחת בשיר הנושא של האלבום המדובר "זמן הוא נצח", מדובר במקצוענית, פרפורמרית כבר אמרתי, זמרת מצויינת כבר אמרתי, דרך אגב, אגיע מייד לסוף, בהדרן היא מבצעת את השיר הזה בדואט עם בעלה, יהודה עדר, הוא בגיטרה, היא בשירה, מתוקים. ונמשיך בהתרחשות, מיקי מיטיבה לשבץ בין שיר לשיר את ההתמחות שלה על הבמה, הומור, אנקדוטות, בדיחות ושעשועי לצון מפולפלים, הקהל זורם עם ההומור, שוכח לרגע שמדובר במופע שירים, כאילו ואנחנו כאן בעוד הופעת סטנדאפ או קומדיה שמיקי היא הכוכבת, אך לא, היא ממשיכה בתוכנית המקורית, שיר רודף שיר, סגנון מתחלף בסגנון, מיקי נותנת תחושה שהיא שולטת בכולם, בסגנונות, כן, יש כאן מעין קורטוב של אולד סקול, אבל מיקי היא לחלוטין לא אינדי שמינדי, היא לחלוטין לא רוקנ'רול פרוע ורועש, מיקי היא שירה ברורה, נקיה, צחה, הזורמת גבוה מעל הליווי של הנגנים, היישר מעבר לראשי הקהל באולם, חודרת באופן איכותי לאפרכסות ולנשמות.

מיקי קם, יהודה עדר, צוותא. צילום: יובל אראל
מיקי קם, יהודה עדר, צוותא. צילום: יובל אראל

ועוד בקטנה, מיקי יודעת גם להגיע למכנה הרחב, פה ושם היא משחקת בשירים, מבחר להיטים מכל הזמנים וכל התקופות פעם אחת זה ג'ניס ג'ופלין, פעם אחרת זה בוב דילן, היא זורמת לאורך התקופות והכוכבים שעצבו את אופנת המוסיקה הפופולארית במאה העשרים, הקהל מכיר שיר שיר, היא נותנת מהם טעימות כאלו קטנטנות, להוכיח שהיא עדיין שחקנית בדם, יודעת לבצע חומרים מוכנים.

והנה היא עושה מחווה, אל הבמה מצטרף לדואט  אוהד חיטמן, אחיינו של עוזי המנוח, מוסיקאי וזמר בפני עצמו, הם שרים את השיר "תן לי אות" במקצב לטיני, פסאודו פסדובלה…רומנטיקה..

בהמשך, אחרי הרבה קטעי הומור המחברים בין השירים, מיקי מזמינה את שני בניה, אלון, המוסיקאי ונדב, השחקן, התפוחים לא נפלו רחוק וכו'…הם מצטרפים אליה לביצוע השיר "הכאב הזה", מיקי מתמוגגת מ"התכשיטים" שלה…

כך חולפות להן מבלי משים שעה וחצי תמימות של מופע מלוטש, מקצועי, מוסיקלי, איכותי, אני נזכר באחת האנקדוטות של מיק בפתח המופע, על הבחור שקבע פגישה עם ציפור, והציפור אחרה בכמה שעות, הבחור כבר התייאש, אולם לבסוף כשביקש לללכת הציפור הגיעה, מה קרה שאל, הכל בסדר ענתה הציפור, למה לקח לך כל כך הרבה זמן שאל, היה יום יפה, אה החלטתי ללכת ברגל, ענתה הציפור. כן, למיקי קם יש קריירה עשירה ומגוונת, היא לא מיהרה בקטע של אלבום הבכורה, כעת, לאחר המסע המרתק בקריירה העשירה, היא מצאה את הזמן להתפנות גם לכך, לשיר, פשוט לשיר…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151540818024654.1073741868.721654653&type=1

וידיאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close