דיווח מהשטח

הקולקטיב | טעימות | 2013

הצגת יצירות חדשות להרכב הקולקטיב, 06.04.203, בארבי ת"א, מדווח, מצלם ומתעד – יובל אראל.

רועי ריק ועידן רבינוביץ. הקולקטיב. צילום: יובל אראל
רועי ריק ועידן רבינוביץ. הקולקטיב. צילום: יובל אראל

לא מזמן נתנו חברי להקת הקולקטיב את מופע הפרידה מאלבומם המוצלח OnWards והם אכן שועטים קדימה והלאה לעבר האלבום הבא, אמש, במועדון בארבי, מלא עד אפס מקום כדבר שבשגרה בהופעות ההרכב, הציגו כמה מהיצירות החדשות שלהם, הי, הקולקטיב משתפרים.

הקולקטיב איננה להקת שוליים, הם כבשו וכמעט שרפו את פסטיבל הפסנתר האחרון, ובכלל, הם מביאים שמחה מוזיקלית איכותית ובלתי מתפשרת בכל הופעה, גדולה כקטנה.

פרסומת

הם עושים זאת גם מעבר לים, הם י-ע-ש-ו זאת גם על האי הבריטי בפסטיבל גלסטונברי במקביל לאסתר רדא שלנו! הם ימשיכו לפסטיבל הופ-פארם לצד אמנים כמו "מיי בלאדי וולנטיין", רודריגז ו"דינוזאור ג'וניור", פסטיבל y-not לצד מיסטרי ג'טס, אלקטריק סיקס ו"אש", כמו כן יטלו חלק בעוד ארבעה פסטיבלים בצ'כיה ואחד ברוסיה.

קראו גם:  ערב הופעות משודרות
הקולקטיב על הבמה, בארבי. צילום: יובל אראל
הקולקטיב על הבמה, בארבי. צילום: יובל אראל

אז מה היה אמש? קהל אוהד וצמא לחידושים, קהל אוהד ומכיר כל תו, אות וצליל בשירים המוכרים (הצטרפו בכפיים, ברגליים, בשפתיים), להקה שלא נס ליחה אלא הולכת ומתחדשת עם אנרגיות חזקות מתמיד, איך שהם מחליפים כלי נגינה ותפקידים, לא נחים לרגע, לא עומדים במקום לרגע (למעט המתופף, מה לעשות, יש לו תופים להכות בהם…).

הסתכלתי על הקהל ממרום מושבי באולימפוס שמעל הבר, את ההתרגשות וההתחברות לקטעים הידועים, את ההתרגשות וההאזנה הדרוכה לקטעים החדשים, הכניסה לקצב, הבנת הנקרא (במקרה זה מדובר בהבנת הנשמע), איזה כיף ללהקה שיש לה קהל כזה, איזה כיף לקהל שיש לו כזו להקה.

פרסומת

ובכלל מה עושים חברי הקולקטיב?, מה הם מנגנים שמושך את הקהל? זהו מעין סלט, סוג של קוקטייל, ערבוביה מתוחכמת, מחושבת אך אימפולסיבית של צלילים השואבים את מקורותיהם ברובם מהיבשת ההיא שמעבר לים, היכן שאנשי העמל יוצאים לכרי המרעה הנרחבים עם הפרות, או עם הקומביין וקוצרים את תבואת העולם, היכן שגזעים ועמים משתלבים לכדי אומה אחת, האומה שעדיין נחשבת הכי חזקה בעולם, במיוחד בפן המוסיקלי – קורטוב של אמריקנה, ובלוז, וג'אז, ורוק, וריתמנ'בלוז, ושלל גווני וחלקי הגוונים של המוסיקה השורשית שיוצרת גרוב איכותי עם הרבה נשמה וקמצוצי בלדה.

קראו גם:  מנהל מועדון בארבי פנה לבג"צ בעתירה כנגד הממשלה
הקהל אומר את דברו. צילום: יובל אראל
הקהל אומר את דברו. צילום: יובל אראל

או בלשונם של חברי הקולקטיב – טאפאס קולקטיבי צבעוני וחריף, עם השמעות בכורה לשירים חדשים וטריים מהאולפן, ביצועים מרגשים לשירים מאלבומי העבר שהמתינו יותר מדי זמן על המזווה, גרסאות חדשות ומטלטלות ללהיטים ההו-כה-אהובים, הפתעות מרעידות סיפין, ותירוצים אין ספור לרדת לרקוד עם הקהל ולעלות לבכות על הבמה.

ונחזור לעניינינו – כן, הייתי שם כדי להביא את המראות ובמיוחד הצלילים, החדשים, ברור.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151510808859654.1073741847.721654653&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילמה יפעת גריצמן

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151603990997386.1073741835.660342385&type=1

וידיאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close