כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

הצד האפל של הירח

היום חוגג כל העולם ארבעים שנה לצאתו של אלבום המופת של להקת פינק פלויד – הצד האפל של הירח, לבלוג יש כמה מילים, סיפורים, נדירים, בלעדיים.

המנסרה. צילום רשמי: פינק פלויד.
המנסרה. צילום רשמי: פינק פלויד.

ראשון למרץ 1973, מדינת ישראל עדיין איננה יודעת מה מצפה לה בעוד שמונה חודשים בבוקרו של יום הכיפורים, בתל אביב מתרחשת סוג של מהפכה, מתחילים לעבור מהפופ של שנות השישים לרוק של שנות השבעים, יש כאלה שכבר נתנו קפיצה מעבר לים, האזינו לחומרים אחרים, חדשים, מתקדמים, הקדמה מתחילה לטפטף לאוזניים המקומיות, תוכניות רדיו למוסיקה מתקדמת, רוק, כמובן, שמות כהלל אברהמוב, שאול גרוסברג, מגישי תוכניות, שוקי וויס מוכר אלבומי יבוא אישי במסדה בפרישמן פינת אלנבי, מגה חנויות תקליטים נפתחות בשק"מ המרכזי באבן גבירול, באלחוט מול הקריה דרומה יותר, אלגרו באלנבי, כיכר מסריק מתעוררת והופכת למרכז חנויות התקליטים הנכונות – חנויות בוטיק. האלבום החדש של פינק פלויד יוצא לעולם – הצד האפל של הירח.

15 לנובמבר 1974,  שאול גרוסברג, "מומחה לרוק מתקדם", צעיר עם שיער ארוך, משקפי ג'ון לנון, תאווה אדירה למוסיקה מתקדמת, חוסך כסף וטס לאנגליה, מצליח להבריח מכשיר הקלטה מפורק ומצלמה לקונצרט של פינק פלויד באצטדיון וומבלי, כן, של אותו אלבום חדש ומעורר עניין – הצד האפל של הירח.

עיבוד מהשיקופיות. צילום: שאול גרוסברג.
עיבוד מהשיקופיות. צילום: שאול גרוסברג.

שאול מספר לי על ההרפתקאה ההיא –  כאשר נודע כי הלהקה עומדת לצאת בחורף 1974 לסיבוב הופעות חדש ברחבי אנגליה, היה ברור שאת הדבר הזה אסור לפספס. את הכרטיסים אפשר היה לרכוש רק בדואר, באמצעות המחאות בנקאיות, שאול מסביר איך הגיע לאנגליה יחד עם שולץ, דורון אייל, בכניסה לאולם הסגור של וומבלי, מבריחים ציוד לתעד את החוויה, במעיל של שולץ נתפר כיס מיוחד בגב, שם הוסלק מכשיר ההקלטה, תזכרו – 1974, טייפ קלטות, לא פריט קטן…המצלמה מסוג ניקון FT פורקה לשני חלקים, הגוף והעדשה, כל חלק הוטמן בכיס אחר במעיל של שאול, שהצטייד בפילם מיוחד עם 400 אסא לצילום בתנאי תאורה קשים, פילם שיועד להפוך לשיקופיות, הם מנצלים את הדוחק שבכניסה, טוב, יש עשרים אלף איש באולם, צמד הפיראטים מגיע לכסאות המסומנים, שורה 6 כיסאות 9 ו-10.

להקת הרוק המתקדם הכי גדולה בעולם עומדת לעלות לבמה ולהביא את קונצרט הרוק הכי גדול בשנת 1974.  שלוש שעות של טירוף אמיתי, עם לא פחות מארבעה אלבומים בביצוע חי, שניים שכבר קיימים ועוד שניים בביצוע בכורה, ואשר ייצאו לאור רק בשנת 1975 ובשנת 1977.

על הבמה תלוי מסך לבן עגול ענקי, ועל תיקרת האולם תלוי כדור זכוכית עצום ממדים. הכדור מתחיל להסתובב, וקרני אור יורים עליו מכל הכיוונים באולם. הקהל באטרף. צלילים ממושכים של קלידים בוקעים מעשרות רמקולים שמפוזרים בכל פינה באולם. הגיטרה החשמלית של דייוויד גילמור נכנסת לסולו ארוך, ואחר כך מערכת התופים. אורות הבמה נדלקים בבת אחת. הנה הם על הבמה מול העיניים בגודל טבעי מבצעים לראשונה את SHINE ON YOU CRAZY DIAMOND שייצא באלבום רשמי רק בעוד חצי שנה. ככה הם היו תמיד, מבצעים את היצירות הבאות שלהם על הבמה עוד לפני האלבום. בחלקו הראשון של המופע בצעו גם שני סקיצות ראשונות לקטעים שיופיעו רק שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1977 באלבום ANIMALS. הקהל המום. חושך גמור באולם. עוברים לחלקו השני של המופע – הצלילים הראשונים של "הצד האפל של הירח" בוקעים מכל הרמקולים ומסתובבים באולם מכל הכיוונים. ירח נדלק בחושך על המסך העגול ומתחיל להתקרב, שאגות אדירות של הקהל באולם, אכן חוויה של פעם בחיים.

כרזת המופע ההיסטורי. ארכיון מועדון הרוק הישראלי
כרזת המופע ההיסטורי. ארכיון מועדון הרוק הישראלי

אפריל 1975, שאול גרוסברג, ההוא עם השיער הארוך, מבקש לצאת להרפתקאה חדשה – הפקות. נראה לו שיש כאן מספיק פסיכים שיהיו מוכנים לשלם כסף טוב כדי להאזין להקלטת המופע החי של פינק פלויד ואפילו לצפות בהקרנה סימולטנית של תצלומי סטילס ממקרן שיקופיות – המופע הראשון של מועדון חולצה כחולה (יותר מאוחר השם משתנה למועדון הרוק הישראלי) יוצא לדרך – אין יותר בוטלג מזה!!!

אני, אז תלמיד בכיתה י', ילד פרא במושגים של אותם ימים, שיער ארוך, מעשן, מתקלט בערבים במועדוני נוער, חופר בחנויות תקליטים כדי להיות בתמונה, מתחיל גם לעבוד בכמה מהן (במבילי, פאז), מצליח לרכוש כרטיס  לאותו מופע, בית לסין הישן ברחוב ויצמן, כסאות עץ, פעם הייתי מגיע לצפות בסרטי אחר הצהריים של תואמי טרזן ושודדי ים, הפעם אני עם הגדולים, יש לנו מופע רוק תוצרת חוץ (בכאילו, זה רק הקלטה ושיקופיות…), התחממנו מספיק עם האלבום במועדון המאולתר שניהלתי במקלט בניין מגורי, הגיע הזמן למשהו אמיתי (במושגים של אז אפשר לאמר כי הקלטה חיה פלוס שיקופיות היו שוות לפארקונצרט של ממש, שוקי וויס עוד לא נכנס לעסקי ההפקות…).

שאול גרוסברג, בית לסין, 1975. צילום: ארכיון גרוסברג
שאול גרוסברג, בית לסין, 1975. צילום: ארכיון גרוסברג

אז כן, כמעט שנתיים אחרי השקתו של הצד האפל של הירח, המכורים של תל אביב חוו את ההופעה היחידה של פינק פלויד באמצעות סליל הקלטה ומקרן שיקופיות… (כן היה גם הרכב חימום שהופיע אחרי, האחים פיאמנטה, הסקשן הפסיכדלי של המשפחה).

היום הסיפור הזה מעלה גיחוך ובצדק, מי מוכן כיום לרכוש כרטיס למופע רוק המושתת על אמפי3 ומצגת פאוור פוינט?…

חמישה חודשים לאחר מכן ליין ההופעות בבית לסין מקבל את המיתוג – מועדון הרוק הישראלי, וכל השאר הסטוריה. למתעניינים, לחצו על הוויקי.

פס הקול המקורי מההופעה ההיא, היום ביוטיוב, חוכמה גדולה…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. שאול גרוסברג. אדם מרתק, כתבה מרתקת.. היו ימים טובים אי שם במאה הקודמת..

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא