דיווח מהשטח

דם, תירס, סופהעולם?…

דם ותירס הם החומרים מהם נוצרו בני האדם בעידן החמישי, לפי אמונת בני המיה, הסופ"ש הנוכחי היה אמור להיות קץ העידן, סוג של תירוץ למסיבות סופהעולם, דיווח ותובנות – יובל אראל.

בילי והפירמה - תחיית המתים באוזןבר. צילום: יובל אראל
בילי והפירמה – תחיית המתים באוזןבר. צילום: יובל אראל

אז אתמול הסתיים הקטע הזה על האנשים נוצרו מדם ותירס. מה שהחל בספר המועצה (פופול ווך) בחמישה מחזורי בריאת עולם בני האנוש, פעם מבוץ, פעם מעץ, פעם מענבר ואותנו מדם ותירס, היה אמור להגיע לסופו אמש בחצות, תאכלעס, לא קרה כלום חוץ מגשם, רוח וקור…

כמי שמתעניין במיתולוגיה עממית יצאתי לחקור את התופעה ולפתור את החידה – האמנם סופו של העולם הגיע? לא אלאה אותכם בדוחו"ת מחקר סטטיסטים וציטוטים מדפי המיתולוגיה, אלא אתמצת במשפט אחד -חרטא, אצלנו כל סיבה היא סיבה למסיבה ואין מסיבה טובה יותר מהופעה, הקרנבל המוסיקלי החל בליל חמישי במועדון בארבי, המשיך בשישי אחה"צ בריהאב ריאליטי ספייס גראונד ועבר לאוזן בר בשעות הלילה.

פרסומת

 

 

כך התמודדו עם הסופה עולם בבארבי

סופהעולם בבארבי.צילום: יובל אראל
סופהעולם בבארבי.צילום: יובל אראל

בליל חמישי 20.12.2012 נערך מועדון בארבי בתל אביב לקראת סופו של העולם כאשר נגני עולם (סופהעולם…) התקבצו כדי לנגן ולשיר עד הרגע האחרון של הקיום האנושי – משפחת אלייב הבוכרית, מארש דונדורמה הבלקנית ושממל הפולניה, רגעים ספורים לפני מועד פקיעתו של העולם הגיח לבמה שד אחד עם קרניים אדומות וגלימת משי שחורה והחל להפחיד, לאיים, ללעוג, לצחוק ולהצחיק, גורי אלפי הוביל את הקהל הרב שגדש את המועדון לספירה לאחור לקראת שקיעתו של המפץ הגדול שמשום מה לא התרחש, לא מאיה ולא דבורה, כנראה שהאל היחידי של בני המאיה שהיה בתורנות אמש הוא צ'אק – אל הגשם והרעם, התברר שהדרך הטובה להמשיך את הקיום האנושי היא פשוט להמשיך לנגן ולשיר…

פרסומת

 

 

כך התמודדו עם הסופה עולם בריהאב ספייס גראונד

המפשעות, ריהאב ספייס גראונד. צילום: יובל אראל
המפשעות, ריהאב ספייס גראונד. צילום: יובל אראל

הספייס גראונד, סוג של שלוחה דרומית מתפתחת מהריהאב ריאליטי סנטר המקורי בכרם התימנים, אולם חזרות למוזיקאים בניהולם של חמי כפיר ארצי (שבק'ס, בותימזוג) והאחים חביב (גרייט משין) שנפתח לפעילות תרבותית אלטרנטיבית, עצמאית, בתפיסה שתרבות ומוזיקה הנן מצרך עממי שכל אחד זכאי לקבל במחיר הוגן, במתחם האוצר שני חללים גדולים, האחד משמש כאולם הופעות עם במה וציוד תואם  כולל שטיחים, והשני מרחב הסבה עם פינת בר קטנה המתגאה במכונת מיצי פירות הדר שכנראה החלה את חייה באחד הקיוסקים בתל אביב הקטנה, מרחב שמהווה ויהווה את איזור המיצבים, מיצגים ותערוכות, אפשר לאמר שאט אט המקום נכנס לתודעה של תרבות השוליים האורבנית ומייצב עצמו במקום מכובד לצד הצימר, בית פיתקית והמרתפים האלטרנטיביים בשכונת פלורנטין.

יום שישי 21.12.2012 נפתח פסטיבל "בגלל שזה הקץ" אמנם קצת בדיליי אך עם שלל הופעות של הרכבי שוליים בועטים – הפיקלס של חמי ורימוך, גרייט משין של האחים חביב, קין והבל 90210, טווסי החצות של רדושינקי ושמי, מיכל קאהן ועמי שלו, אפטייזר צ'יזקייק, המפשעות ועוד רבים וטובים…דיווחים מספרים על חגיגה עד השעות הקטנות של הלילה. הבלוג קפץ לביקור בין שנ"צ לארוחת ערב ומביא קצת צלילים ותמונות…

כך התמודדו עם הסופה עולם באוזן בר

דניאלה פיק וספי אפרתי - תחיית המתים באוזןבר. צילום: יובל אראל
דניאלה פיק וספי אפרתי – תחיית המתים באוזןבר. צילום: יובל אראל

טוב, האוזןבר כבר מזמן ובצדק נחשב למקדש האלטרנטיב העצמאי במדינת תל אביב, אפשר לאמר כי הרבה הרכבים בועטים ושנונים שבזמנו באו "לעשות את תל אביב" מהפריפריה בסאבליים הוותיק, מסמנים כעת את האוזן כמטרה, המקום השופע אירועים מדי ערב עומד בהצלחה בתחרות עם מועדוני הופעות כלבונטין7 ותיאטרון תמונע הן בשל מיקומו המצויין בצנטרום העירוני והן בשל התדמית שהוא אוחז בה.

את הקטסטרופה של קץ העידן החמישי של אותם בני המאיה ציינו באוזןבר במחווה המוקדשת לאותם מוזיקאים שהלכו לעולמם במהלך השנה החולפת, אנשי האוזן ביקשו לתת פרשנות משלהם לסיטואציה בהגדירם כי אין חיבור טבעי יותר בין מוות ל… טוב, מוות. הגדילו ואף ציטטו מדברי ימי העם היהודי לצורך כך – "וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם" (דניאל יב, ב).

רשימת ההולכים לעולמם המכובדת כללה את – Whitney Houston, (Davy Jones -( The Monkeeys, Etta James, John Lord – (Deep Purple), Adam Yauch – (Beastie Boys), Donna Summer, Robin ,Gibb – (Bee Gees) Levon Helm -( The Band), Hal David, Greg Ham – (Men at Work).

את זכרם של כל הקדושים הללו העלו בצלילים ובביצועי מחווה לפי סדר הופעתם -צביקה פורס, עוזי רמירז עם עונגי ציסלינג, ספי אפרתי ודניאלה פיק, רם אוריון, 1,2MANY, Billy and the Firm, אנטיביוטיקה ו – TREE

אנטיביוטיקה, עדיין באייטיז..צילום: יובל אראל
אנטיביוטיקה, עדיין באייטיז..צילום: יובל אראל

התובנות

אז ככה זה כאן, אצלנו, כל אירוע, קיצון ככל שיהיה, הוא רק תירוץ לעוד אירועי מוזיקה שהיא השפה המחברת בין כל בני האנוש, ללא הבדל דת גזע ומין. ולגבי הדם והתירס, נו, מה אתם רוצים מאנשים שמאמינים בשטויות…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות סופהעולם 1#

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151285485614654.487168.721654653&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות סופהעולם 2#

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151286394389654.487280.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: