ים של דמעות…
הדמעות בעיניים, הדמעות נשטפות אל הים, הדמעות מציפות את העין, זה הכל רק משחק של דמעות, דמעות לפחדים, מנגב לך את הדמעות, רוקד עם דמעות, הדמעות עם עדאקי ונקמת הטרקטור – רפורטאז'ה – נר חמישי, מופע השקת סינגל בכורה, יומולדת לאפיק, בארבי, רביעי, 12.12.12 נכח ומדווח – יובל אראל.

אפיק פלג – התאורן המיתולוגי של הבארבי, סולן להקת הדמעות, חוזר לבמה אותה האיר באלפי מופעים, עם להקתו המרגשת, מבריקה ומצחיקה עד דמעות, לחגוג את השקת הסינגל הראשון – "חתול מיילל".
את אפיק פגשתי לראשונה באופן סמלי באקט הסיום של ליין "לכלוך באוזן" לפני כשנה, הוא הופיע יחד עם להקתו הדמעות – ויטלי פודולסקי באקורדיון ותומר מוקד בכינור במעין מופע קברטי אקלקטי, נגיעות בלקן ונגיעות מזרח עם שירת שאנסון מיוחדת של אפיק אליו הצטרף בהמשך אבי עדאקי, מאותו ערב נחצו מסלולינו מספר פעמים בהופעות נוספות, בהמשך גם למדתי על הפרוייקט המשותף שלו עם מכללת BPM במסגרת תחרות GoldSner לעידוד וגילוי הרכבי רוק צעירים, מצאתי אדם חביב, סימפטי מאוד, אינו מתנשא, אוהב את עיסוקו ומעל הכל בעל חוש הומור מפותח.
חגיגה שזומנתי אליה בסטודיו ההקלטות שלו ע"ש ז'אן ז'אק גולדברג, המתופף המנוח של להקת הקליק, שהיה חברו, חשפה בפני פאן נוסף, של מוסיקאי הנהנה מהעשייה בחברותא לשם ההנאה.
זה היה ברור ומובן מאליו שאת מופע ההשקה של השיר "חתול מיילל" שיצא לפני ימים ספורים לשידור בתחנות הרדיו אכבד בנוכחותי, מה גם שהאירוע נפל בדיוק ביום הולדתו של אפיק.

כן, אמש במועדון בארבי, הבית בו עסק אפיק בתקן תאורן תקופה ארוכה, התקיימה מעין מסיבה פרטית לחברים בדרך המוסיקלית, קהל שהגיע לחגוג יחד עם אפיק את חנוכה, יום הולדת ושיר חדש.
אחד הדברים היותר טובים בהרכב "הדמעות" הוא הנגנים, אפיק מלווה בשני וירטואוזים – ויטלי ותומר, הלוקחים את המוסיקה ברצינות אבל בחיוך ענק, הערב נפתח במופע "חימום" של ויטלי טריו טריפ – הרכב נגנים של ויטלי, אדמונד גילמור בגיטרת בס ועידו מימון על התופים שפשוט עושים צחוק מהמוסיקה, היא בשבילם סוג של חומר להומור.
לפתע האורות באולם נדלקים, בצידה הימני של הגלרייה ניצב לו בחור מזוקן, השרברב המזמר, אבי עדאקי, ליד חנוכיה, מברך על הנר החמישי, השלב הבא היה ביצוע לשיריו של עדאקי בידי הדמעות – "עצם החיים", ו"מאושר למדי" הם ממשיכים בסדרה עולצת של שירי הדמעות.

אני מדלג היישר לאורחים הבאים – אבי בללי ונקמת הטרקטור, ההרכב שאפיק ליווה בעשרות מופעים לאורך הקריירה שלהם, מגיע לכבדו ביום הולדתו, "אופניים וספר ודמעות הנשטפות לשום מקום" שרים אפיק ובללי, "זה הכל רק משחק של דמעות" שר בללי במעין הקדשה להרכב של אפיק.
בקהל נוכחים כמה מהאחראים לסצנה הזו, האינדי שמינדי האקלקטי הזה, מתחנת רדיו מסויימת, שמחר תחגוג גם היא יום הולדת, רק בת 17 בסך הכל אך כבר יודעת מה היא רוצה מהחיים…רוקנ'רול.

אחרי מופע תמציתי ומזוקק של הקטעים הטובים יותר מהטרקטור, חוזרים חברי הדמעות לבמה, לבצע את השיר שלשמו התכנסו בערב סגרירי זה…"חתול מיילל", חבריו של אפיק מניפים את אחד השולחנות באוויר, אפיק נעמד עליו וממשיך לשיר, בתוך האולם, אני נזכר בתמונות המפורסמות של חברי להקת מונוטוניקס מונפים על התופים מעל ראשי הקהל…
כואב לו מרוב שטוב לו, קשה לו מרוב שכיף לו, כואב לו מרוב שטוב לו, קשה לו מרוב שכיף לו…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151272447064654.485292.721654653&type=1
וידיאו
תגובה אחת