כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

פס קול מלחמה #11

פס קצר ומתומצת, מלחמה זה לא עניין טוב

השבוע אני מניח לפניכם שני שירים בלבד במסגרת השירים בתוך המערכה הצבאית, הם אומרים הכל, האזינו

נוה גדג' – שייכת לכולם

את השיר "שייכת לכולם" הלחינה נוה גדג' על פי מילותיה של מור גבאי סויד שנרצחה בידי מחבלים בני עוולה באותה שבת שחורה 7.10. על ההפקה המוזיקלית אחראים יחדיו תמיר בן סעדון ושי ברנדר.

כך נוה מספרת – "שייכת לכולם הוא שיר שעומד מאחוריו סיפור. מור גבאי סויד זיכרונה לברכה, הייתה בת יחידה לאם חד הורית מלכה סוויד, היא הייתה חברה יקרה וקרובה מהשירות הצבאי שלי. היינו יחד בצוות במספר מחזורי פיקוד טירונים אני הייתי המפקדת והיא הייתה המשקית ת”ש של החיילים שלי בחוות השומר. מהרגע הראשון שפגשתי אותה, התאהבתי באדם ובאנושיות שלה. אדם מלא באור, מלאה באהבת חינם, לב טהור היה לה, אהובה על ידי החיילים והסגל, למעשה מורי הייתה שייכת לכולם. עבר עשור מאז השירות הצבאי שלנו יחד והמשכנו להיות בקשר בזכות המוסיקה היא הייתה שולחת לי טקסים מדהימים שכתבה, כדי שאלחין ואבצע אותם. בשיחות שלנו לא פעם היא הייתה אומרת: "אני חולמת שלמילים שאני כותבת יחוברו מנגינות שיהפכו לשירים שאנשים ישירו אותם". מור נרצחה בדרכה לביתה מזיקים לנתיבות, נהגה לבית אמה באותה שבת 7.10.23, שאהבה אותה כל- כך מור היתה בעבורה משוש חייה כל עולמה וגאוותה כבתה היחידה. מספר ימים חשבנו שהיא חטופה וכשנודע על הרצחה, הלומה עדיין נכנסתי להתכתבות הוואסאפ שלנו ולקחתי את הטקסט הראשון שראיתי ששלחה אלי. היא קראה לאהובה: "אתה שייך לכולם". התיישבתי, לקחתי את הגיטרה וממש בכמה ד'ק יצא הלחן, הרגשתי שזה מגיע אליי ממקום שאני בעצמי לא ידעתי להסביר. כל כך רציתי שהיא תהיה ליידי כשאני עובדת על הלחן, כמו שתכננו בהתכתבות בוואסאפ, שנשב על זה ביחד. העליתי את הסקיצה של השיר לרשתות ומשם השיר התגלגל והופק עם צוות מוזיקאים מדהימים, שכל אחד נתן מהכישרון שלו לשיר של מורי. וביחד החלטנו לשנות את השיר ללשון נקבה. מבלי להתכוון לכך, השיר הזה הפך לשיר פרידה שאנחנו בעצם שרים לה, נפרדים ממנה עם המילים שהיא בעצמה כתבה. היה לי חשוב להנציח ולהשאיר את מור איתנו, גם אם זה לא פיזי השיר הזה הוא חלק ממנה. מורי הייתה מלאך מלא באור בשימחה, מלאה באהבת האדם. יהי זכרה ברוך."

 

 טוהר גדסי – תחזרי הביתה

את השיר "תחזרי הביתה" כתבה והלחינה היוצרת טוהר גדסי בהפקתו המוזיקלית של עמית שגיא. זו בעצם תפילה לשובם של החטופות והחטופים משבי מחבלי החמאס. בסוף השיר משולבת הקלטה של ארבל אשכנזי, חברת ילדות של טוהר אשר ניצלה בנס במסיבת הנובה, ובה מסר לחברתה עדן ירושלמי שנחטפה מהמסיבה, בה עבדה כברמנית.

כך טוהר גדסי על השיר – "השיר נכתב מנקודת המבט של ארבל לחברתה עדן ירושלמי, שעדין מוחזקת בשבי. למרות כל הקושי ארבל תמיד אומרת: 'עוד רגע את פה׳ ולא מאבדת אמונה. המילים והתקווה, הם השראה ממנה ומהאחיות והמשפחה של עדן. מהחיבור המיוחד שלהן, מהקשר החזק, האמונה, האהבה וכל התפילות על החטופות והחטופים שעדין נמצאים בעזה".

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא