דיווח מהשטח

כפתורים נוצצים…

כפתורים – מופע השקה אלקטרו מוסיקלי של אושרי כהן, 14.11.2012, רדינג 3 נמל ת"א, נדב הופמן (אסף ונדב, כוכב נולד, כתב תרבות ומוסיקה ועוד היד נטויה…) יצא בשליחות הבלוג של יובל אראל למסיבה וחזר עם רשמים, לא נגענו, בואו לקרא…

אושרי כהן, כפתורים. צילום: שוקה כהן - יח"צ
אושרי כהן, כפתורים. צילום: שוקה כהן – יח"צ

לא קל להשיק אלבום אלקטרוני נוצץ בימים שמטח הניצוצות הנוראי לעבר תושבי דרום הארץ, מושך את תשומת ליבם של אזרחי ישראל. אך בכל זאת the show must go on. במיוחד כשמדובר במופע השקה של אחד מילדי הזהב של תעשיית הבידור בישראל. לאחר שהפגין כישורים נהדרים בתחומים שונים כמו משחק, דוגמנות, ספורט ועסקים, המולטי טאלנט אושרי כהן החליט שאין מנוס מלחשוף את כישוריו היצירתיים בתחום המוזיקה.

למה לא בעצם ? אם יש לך את זה אז יש לך את זה. גם אם כבר תוייגת כשחקן מוכשר, ספורטאי עולה ומגה סלאב.

אושרי כהן, כפתורים, השקה. צילום: שוקה כהן - יח"צ
אושרי כהן, כפתורים, השקה. צילום: שוקה כהן – יח"צ

אין ספק שהאיש כולבויניק מטורף. בשנה האחרונה החל לעבוד בשקט עם חבריו המוזיקאים על פרויקט פופ אלקטרוני משלו בשם "כפתורים", פרויקט שממנו נולד אלבום עכשיוי ומפתיע.

אמש במתחם רידינג3 הוא קיבץ את כל חבריו המיודעים והלא מיודעים כדי לחגוג את הבייבי שלו ולחשוף עוד יכולת ששמר בסוד, כזו שמסתמת כחלומו הרטוב.

כפתורים, המופע, צילום: שוקה כהן - יח"צ
כפתורים, המופע, צילום: שוקה כהן – יח"צ

חגיגת החלום נצצה כולה באווירת מסיבת השקה פומפוזית. כזו שבדרך כלל מתחוללת באפטרים של פסטיבל קאן. ארוע ראוי לדמות כמו אושרי כהן.

לאחר המפגן העוצמתי של חברינו המיודעים, עלו לחמם את אושרי חברי "הטרקלין". עוד הרכב מבטיח בז'אנר הניו וויב האלקטרוני, השלישיה הזו סיפקה את הסחורה וחיממה את המקום כמצופה בעזרת הרוק האלקטרוני המעניין שלה. כזה המזכיר הרכבי קאלט' מעבר לים, ההבדל הוא שזה היה בשפה העברית. אתגר שגם אושרי ולהקתו יצטרכו לעמוד בו.

לאחר הפסקה קלה עלה הכוכב מלווה במודול הקטן שלו ובמספר מרהיב של מסכי וויג'י, הוא פתח באינטרו ג'אנגל סטייל "פרודג׳י" לצד טקסט מפתיע וסט אפ אלקטרוני שלא היה מבייש הופעה של הרכבי פופ מהמצליחים בעולם. מובן היה ישר שיש לו פלוס, הוא יודע ותמיד ידע להגיש את מה שצריך על הבמה.

לאחר הפתיחה המרהיבה מבחינה הפקתית, פנה אושרי לקהל בהתרגשות והציג את הבובה הפרטית שלו "כפתורים". הוא ביצע את "ארץ רחוקה", אחד משירי האלבום אותם כתב והלחין בעצמו.

בקטע הזה הוא וחמשת נגניו הוכיחו שאפשר לעבוד עם השפה העברית בז'אנר שכל כך רחוק ממנה. כזה ששייך ברובו לארץ רחוקה ועל זה נאמר שאפו.

״זאת מסיבה למי שלא הבין״ כך אמר וישר ביצע אלתור ללהיט של "Bleck Eyed Peas" – "I Got A Filling" בגרסת דאב סטאפ .תמיד היו לו תחושות טובות לגבי מה שפופולרי , כמו מגה סטאר אמיתי.

את השיר ״אין פחד״ הקדיש אושרי, איך לא, לאנשי הדרום. אקט אנושי ומתבקש שהוביל לרגע היפה והפחות נוצץ בהופעתו.

הגדולה שלו מבחינה מקצועית הייתה לחפות על היכולות הווקליות הבינוניות דרך שואו נבון והרכב שתומך בו בדיוק במקומות הנכונים.

לאחר מפגן אלקטרוני המבטא את הסגנונות המצליחים בעולם הפופ בתקופה האחרונה, ביצע אושרי את הסינגל הנושא את שם האלבום כפתורים, מדובר בביצוע טוב לשיר המנצל שוב את השפה העברית באופן שהרכבים אגדיים ברמה מקומית כמו נושאי המגבעת והג׳ינג׳יות ידעו לנצל .

קהל הרידינג היה באוויר ונדמה שאושרי הצליח לתת עוד שיחוק כמו שידע גם בתחילת דרכו כששיחק ב"כוכבים של שלומי".

המון סגנונות אלקטרונים עברו על הבמה, מדאב סטאפ להיפ הופ עד דאנס ודיפ טכנו. זה היה ספק מוגזם, ספק מבולגן, אך דור הx– המקומי אוהב להתפרק משלל סגנונות הפופ האלקטרוני ולאכול את כולם בבת אחת. היה גם רגע אינטימי בו אושרי חבר לקלידים וביצע לבדו את "היא לא יודעת". שיר שקט שהוציא מאושרי ווקליות טובה יותר.

לקראת אמצע ההופעה הווליום גבר והעיק מעט, אך זה לא מנע מהקהל שטוף האבסינט שחולק, לעוף באוויר.

אושרי בחר לארח חברה ליצירה. זמרת ניו יורקרית בשם מיי קיי . יחד הם שרו דואט לועזי שהתלבש עליהם טוב יותר כי השפה האנגלית ופופ אלקטרוני זה זיווג משמיים, בנוסף ביצעו קטע נרקסיסטי למדי "אושרי לא נוגע". טראק אלקטרוני עם נגיעות היפ הופ מקומי המזכיר את החומרים החדשים של "סבלימינל"

ההיפ הופ האלקטרוני מזרחי שהגיע מיד אחרי, היה יותר מידי בשביל הכל יכול אושרי כהן. יכול להיות שהוא יודע יותר טוב מהרבה סטארס מה קהל המיינסטרים אוהב. אך פזמון כמו ״וואלה חם פה לאלה״ לא ממש החמיא לרמה שהוא והרכבו הציגו כל הערב.

לאחר התודות הרבות שחובה לתת במסיבה נוצצת כזו, אושרי ביצע את "חצי ירח" . קטע מהאלבום שהחזיר את הרושם הטוב שאושרי יצר על הבמה.

רגע לפני שMoor היה כבר Less אושרי סיים את חלקו כשהוא מעביר לתקליטן המקום את שרביט המסיבה ומודיע לכולם שהוא מצטרף אליהם על הבר.

אין מה לעשות, לאושרי כהן המוכשר יש חוצפה המעוררת הערכה ופירגון רב. חוצפה חיובית ומלאת חן שבעזרתה הגיש את האלבום כפתורים באופן מרשים וניצח על מסיבת השקה מרהיבה ביותר במונחי עולם הזוהר.

לחצו למקבץ תמונות מהמופע – באדיבות הד ארצי, צלם שוקה כהן.

https://plus.google.com/u/0/photos/106787235907487860448/albums/5811037637156627633

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close