כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

העצב הזר של יובל מן

יובל מן, משורר, מלחין, זמר ופורט עלי גיטרה, משיק אלבום בכורה – עצב זר, שיטוט באלבום וביקור במופע ההשקה, אוזןבר, 12.11.2012. אורח – חמי רודנר. מדווח, מצלם ומתעד – יובל אראל.

יובל מן, עצב זר, השקה. צילום: יובל אראל
יובל מן, עצב זר, השקה. צילום: יובל אראל

בדף המידע שצורף לאלבומו הטרי, הראשון, של יובל מן, נרשמו הגדרות המילונאיות למושגים "עצב" ו"זר", סוג של התייחסות רצינית, מרובעת קצת. אולם יובל מן איננו מהמרובעים, הוא גם לא כל כך נשמע עצוב ומנוכר, גם לא כל כך זר לסצנת המוסיקה המקומית, למרות שאת ילדותו העביר בירושלים וסביבותיה, כך גם את תחילת דרכו המוסיקלית הדי מוקדמת, כאשר בגיל עשר כבר אחז גיטרה וניסה את שירי אביב גפן ומשינה, גיבורי נעוריו.

כנער צעיר הספיק יובל מן להופיע במועדונים ירושלמים כ"צוללת הצהובה" ו"הפרגוד", הקים יחד עם אוהד עילם (Missflag) וניר לייסט (Kitzu) להקה בשם "הרע במיעוטו", שכמעט "עשתה זאת", אולם למעט הופעות חימום למוניקה סקס, חמי רודנר וירמי קפלן וכמה השמעות ברדיו היא פורקה.

לפני כשנה, לאחר לימודים ברימון, החל יובל מן לשקוד על הפקת והקלטת אלבום הבכורה המהווה מעין אסופת רגעים שונים, מיוחדים, חלקם עצובים, עשרת השירים שכינס יובל מן באלבום הבכורה מהווים תעודה אישית אינטימית מה של חוויות התבגרותו.

יובל מן, עצב זר, האזנה ורכישה מקוונת

על הפקת האלבום והעבודה המשותפת עם גיל לואיס מספר יובל מן – "הכל התחיל לפני קצת יותר משנה. אחרי כמה שנים של לבטים וחיפושים הכרתי את גיל (שהפיק מוזיקלית בין היתר את אמילי קרפל, סמדר אקראי, איה כורם וניגן גיטרה עם שורה ארוכה ומרשימה של אמנים) ודי מהר הבנתי שהוא הבן אדם שאני רוצה שיפיק לי את אלבום הבכורה. ידעתי שהוא ייקח את השירים שלי, שנכתבו בהשארת המוזיקה שאני אוהב מהניינטיז, ויגרום להם להישמע לגמרי 2012."

יובל מן, עצב זר, הפקה מוזיקלית – גיל לואיס (כולל נגינה בגיטרות וקלידים), אסא בוקלמן – גיטרות, אייל רווה – גיטרת בס, ברק קרם על התופים, שאול עשת על הקלידים. אבנר קלמר, ניצן קאנטי, גליה חי והילה אפשטיין – כלי מיתר, קולות – אוהד עילם וגיל כהן.

לפני השקת האלבום שחרר יובל מן להאזנה שלושה שירים – עצב, האמת הקטנה וזה לא יכול להיות שלווה אף בוידיאו קליפ…

אמש, הקדמתי הגעתי לאוזןבר, תפסתי את יובל מן וחמי רודנר באמצע הסאונד צ'ק האחרון, הם בדיוק נגנו ושרו את "עצב זר", שיר הנושא של אלבום הבכורה ואת "הביאו את הסתיו" מתוך אלבומה השלישי של להקת איפה הילד "מסעותי עם עצמי". בול אמרתי לעצמי, שני השירים הללו, בביצוע המשותף בנגינה ובשירה של השניים מתמצתים את כל ההוויה כעת, יובל מן, שהחל את דרכו על הבמה כחבר בלהקת חימום של חמי רודנר אומר לי בשיחה שקיימנו לאחר מכן כי הוא סוגר כעת מעגל כמארחו של חמי במופע ההשקה של אלבום הבכורה ובביצוע משיריו של חמי, האחרון מצידו משתתף בביצוע שיר הנושא של יובל, את חמי רודנר ולהקת איפה הילד ראיתי בדיוק לפני חודש במופע לציון עשרים שנה לאלבום "זמן סוכר".

יובל מן ולהקתו באוזןבר. צילום: יובל אראל
יובל מן ולהקתו באוזןבר. צילום: יובל אראל

חצי שעה לאחר מכן, כשהחל המופע עצמו, שורות שורות של כסאות עץ מלאו את האולם המוארך באוזןבר, רוב רובו של הקהל שהגיע היה קרובי משפחה וחברים, מעין אווירה ביתית, יובל מן ונגניו – אסא וקלמן בגיטרה חשמלית, אייל רווה בגיטרת בס וברק קרם על התופים החלו לבצע ארבעה משירי האלבום, ושיר נוסף – שלג, לדברי יובל מדובר בשיר שלא נכלל באלבום, כנראה שימצא את מקומו באלבום הבא…

יובל מן וחמי רודנר, אוזןבר. צילום: יובל אראל
יובל מן וחמי רודנר, אוזןבר. צילום: יובל אראל

כעת מצטרף חמי רודנר לבמה, האורח ולהקתו של יובל מבצעים את שיר הנושא – עצב זר, הם שרים ביחד, עוברים לביצוע שני שירים של חמי רודנר מלהקתו איפה הילד, פותחים ב"העצב שלה" הלקוח מאלבום הבכורה "זמן סוכר" ואחריו את "הביאו את הסתיו" זה כל כך סמלי, השילוב בין שיר הנושא של יובל, שיר מאלבום בכורה של חמי ושיר הנוגע באקטואלית מזג האוויר הסגרירי והרטוב שבחוץ, בשלב זה אני נאלץ לחתוך מהמופע בשל ארועים נוספים, ביציאה מהאולם ניצב שולחן עגול ועליו עומדים למכירה עותקים רבים מהאלבום, אני כבר הספקתי להאזין לו מספר פעמים, מתוכן שלוש בבוקר, אנסה להעביר את התחושה במילים ספורות- יובל מן הוא מוסיקאי רגיש, היודע להעלות בכתב תיאורים ומסרים מעניינים, חלקם הלא מבוטל נוגע בצד העצוב לעתים, אך כל זאת מלווה במנגינות התופסות את האוזן והקשב, אני ממליץ לכם לשים יד על עותק, זו יצירה מקורית ישראלית.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151227512574654.478781.721654653&type=1

קטעי וידיאו מההופעה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא