כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מרפסות | 30 | השקת אלבום

מופע השקת האלבום 30 של להקת מרפסות, אורחים – איגי דיין ואמיר דדון, בארבי תל אביב, 31.01.2012 23:00, היה, ראה ושמע, גם צילם – יובל אראל ל"מיוסיק ספוט"  ו"הבלוג של יובל אראל".

 

צחי אלוש, מרפסות, 30, בארבי. צילום: יובל אראל
צחי אלוש, מרפסות, 30, בארבי. צילום: יובל אראל

את להקת המרפסות כבר ראיתי לא פעם ולא פעמיים, הלהקה עם הסולן הכריזמטי צחי אלוש, עם המוסיקה הנקייה, הרוק המלודי – הפופ העברי, לעתים נוקב, לעיתים מחנך, לפעמים סתם שמח.

הם, המרפסות מספרים על עצמם, כי בשנת 2004, צחי אלוש, רועי בר שדה ועידו אוחיון הגיעו מהדרום (מיתר ובאר שבע) לתל אביב, הם  החלו לגבש חומרים לאלבום הבכורה במרפסת ביתם ברחוב בן יהודה, צחי סיפר בהזדמנות כי כשהוא ורועי (בר שדה) גרו ברחוב בן יהודה בת"א, הייתה להם מרפסת קטנה שצופה לכיוון הבניין ממול. השכנים היו יוצאים למרפסות, מקשיבים ומגיבים למוסיקה שהם.  לדברי צחי השכנים מחאו כפיים, צעקו שיש רעש, לפעמים היו יוצאים לעשן רק כדי לשמוע את החזרות וזה רק חיזק את עניין השם.

חצי שנה מאוחר יותר נסעו צחי ורועי לאנגליה, שם השלימו את כתיבת החומרים. במרפסת השנייה באולפן הביתי של עידו במיתר החלו להקליט את השירים. בשנת 2006 פגשו את חגי מזרחי. החיבור היה מיידי, ויחדיו הפיקו את אלבום הבכורה "מרפסות 2008", אלבום המשלב בין רוק ופופ ואלמנטים אלקטרוניים וכלל בין היתר את "אשת המחר", "מלכת הדבורים", "נגמר הלילה" וגרסת כיסוי ל"משמרת לילה" של בנזין.

ההצלחה של האלבום הראשון הובילה את המרפסות לסבב הופעות שכלל בין היתר את "בומבמלה", "רוק עצמאות", "סלקום ווליום" ועוד, הלהקה אף נבחרה בשנת 2008 ל"הדבר הבא של גל"צ"…

צחי אלוש ואיגי דיין, בארבי. צילום: יובל אראל
צחי אלוש ואיגי דיין, בארבי. צילום: יובל אראל

כיום, כמעט ארבע שנים לאחר השקת אלבום הבכורה שבים חברי המרפסות, ובהרכב גדול ומורכב יותר – צחי אלוש בשירה וגיטרה, רועי בר שדה בשירה וגיטרה, שחר ימפולסקי בקלידים, דני שניידרמן בגיטרה בס, נדב גורלי בתופים – להשיק אלבום שני – 30.

האלבום החדש, שהופק מוסיקלית על ידי רועי בר שדה ועידו אוחיון מציג את להקת מרפסות באור חדש קמעה, כעת הם יותר בוגרים. השיר הפותח את האלבום – "בנאדם", לוקח את המאזין ישירות ללבטים המכונסים באלבום, מחפש את דרכו, אכזבות, לבטים, תהיות, שאלות, מחפש את הדרך –

במקום לשתוק תתחיל לצעוק | תתחיל, תתחיל לשתות ורק אז תתנפח | במקום לשים דברים בארגזים | תתחיל לתת לאחרים תתחיל קצת לשבח | ימים של בירורים בינך ובין האחרים |   מחפש דרכים בחושך ולא נותן להתקרב

חבל שזה מת | בלון שהתפוצץ | אני לא בכיוון | אני לא בכיוון…

דוגמה נוספת להתבגרות, כפי שמעיד שם האלבום ושמו של שיר הנושא – "30", בלדת רוק המכוונת למשביר הגיל הביולוגי, כבר לא בני עשרה או עשרים, מיושבים יותר, בוגרים יותר מנוסים יותר –

עוטף הכל בשמיכה | ונשאב לעוד כמה ימים | אתה אחד כזה שבדרך כלל | מתנצל כמעט על כל דבר | יורד נמוך ושוב נזכר לגלות | שיש עוד לפחות כמה מאות כמוך | נבהל מכל דבר שזז | מפחד שתכף אמא תתעורר. ואתה בן 30.

אומרת יש הכל ממה אתה נבהל | יש עתיד פה זה לא חבל? | אצלנו יש הכל ממה אתה נבהל | עוד תגלה שיש עתיד טוב…

באלבום מכונסים אף כמה שירים שהספיקו לבצע במהלך השנים האחרונות, חלקם משמר את הסגנון הייחודי של הלהקה, הם עשויים היטב במתכון מנצח – "חיפשתי משהו אמיתי", המוכר גם בכינוי "בית הכנסת" שמבוצע תקופה ארוכה והושק כסינגל לפני יותר מחצי שנה, מייצג נאמנה את האופי המוסיקלי של האלבום בביטוי נכון בצליל מלודי נוקב וייחודי, המתבסס על אלקטרוניקה רכה ושילוב קולו המיוחד של צחי אלוש.

בבית כנסת ביום חורף | שוב ניגשת אליו ושאלת | האם אתה בכלל, האם אתה בכלל קיים? אמרת. | אני, ניגשתי אלייך וליטפתי את שיערך המתקרזל בבית כנסת, בית הכנסת יום של חורף אני נרגש ואת רומזת משהו, אני אומר למה לי, למה לך להסתתר? | האם בכלל הוא אמיתי? | האם נגלה אלייך בסוף של יום ושאל מה קורה תגידי אה, תגידי אה, תגידי אה?

מרוב שיחות על מה ואיך | אני תמיד הולך ומסתבך | מי כאן דובר אמת? | חיפשתי משהו אמיתי | איך מרחוק בכלל תראה אותי? | שומע תפילות, האם אתה שומע?…

ולא אמרתי אף מילה על כך שתוך כדי העבודה על האלבום הנוכחי, הספיק צחי אלוש, הסולן, ליטול על עצמו את הפרויקט האתגרי להפיק את אלבומו של איגי דיין, מתופף להקת משינה, אלבום שכולל חומרים מעודנים, אישיים, חלקם מכסחים חלקם פורטים על נימים, אבל זה סיפור לפעם אחרת, אולי תזכורת קטנה כאן

צחי אלוש ואמיר דדון, בארבי. צילום: יובל אראל
צחי אלוש ואמיר דדון, בארבי. צילום: יובל אראל

חברי המרפסות מופיעים בדרך כלל במופעי עמידה, באירועים תחת כיפת השמיים או במועדונים דחוסים בתל אביב והפריפריה, אמש, הם לקחו את ההשקה של אלבומם החדש במועדון בארבי בתל אביב לכיוון אחר, המופע תוכנן כמופע ישיבה, שולחנות וכסאות פזורים בכל הרחבות, לא יהיה זה מופע דחוס. אבל, כאשר הקהל החל להגיע התבדיתי, אמנם דחוס לא היה, אבל כמה מאות הגיעו ועוד איך, לא רק, זיהיתי בקהל כמה אמנים ואנשי תקשורת שבאו לראות מקרוב את התופעה הזו – מרפסות, משיקה אלבום שני, אלבום שמסמן אותם כלהקה הצועדת בדרך בטוחה.

כשצחי עולה לבמה והמופע מתחיל עם השיר "חיפשתי משהו אמיתי" מתוך האלבום החדש, הוא משדר מיד לקהל, כן הכל חדש אבל הנה טעימה שאתם מכירים, הוא ממשיך לשיר "תמיד כאן". הוא מיד עובר לשיר נוסף מתוך האלבום החדש "על החולות" קורטוב רומנטי, שמץ זכרונות, משחק בין המינים, צד בשר לילי… והשיר השלישי אף הוא נוגע לא נוגע במירוץ לחיים, לקריירה תובענית, והחרפה שבבושה, בכשלון…

אין ספק, השירים באלבום החדש אכן מבטאים היטב את הלבטים, המחשבות, התובנות של צעיר המתבגר מגיל הנעורים הנצחיים לזמן התובנות, ההתיישבות, ההתחשבנות, עצירה והתבוננות אחורה והצידה,  30 הוא לא עוד מספר, הוא תג, סימן ואות להתבגרות כרונולוגית ונשיאת אחריות לגורלך.

אבל צחי עוצר את שטף הרצינות הזו, כעת "מלכת הדבורים" מחזירה אותך למקצבים הרקידים, לאלבום הראשון, להזכיר לקהל שעדיין, החגיגה נמשכת…

בהמשך הערב, בו משבצים חברי ה"מרפסות" שירים מהאלבום החדש שלכבודו נערך המופע, לצד שירים שכבר הפכו ללהיטים מהאלבום הראשון, הם מארחים חברים, הראשון – איגי דיין, בדרך לאלבום הבכורה שלו, כן, האלבום עליו הוא עמל יחד עם צחי אלוש כמפיק, זה שונה כל פעם מחדש לראות את איגי בקדמת הבמה, עומד עם גיטרה בידיו, כבר ראיתי את איגי במצב הזה, בפסטיבל תל אביב למוסיקה לפני כשנה וחצי, במופע לילי של ה"מרפסות" בלבונטין7, בהשקת הסינגל הראשון שלו במופע חצות באברקסס, גם כשלקח את המיקרופון לשירת סולו במופע "אנפלאגד" של משינה לפני מספר שבועות בבארבי, אבל כל פעם מחדש אני מגלה את הרוקר שבו, הרוקר העטוי בשכבה רגישה, יש לו הרבה מה לאמר, מה להביע.

הלאה, המופע מתקדם, כעת מוזמן אורח נוסף לבמה, להצטרף לשירים, אמיר דדון, הם מבצעים יחד את שירו של אמיר, "אור גדול", אמיר נוטל חלק בשירים של ה"מרפסות" טרובדור שמתכבד באירוח בהשקה, זו מעין הצהרה של המרפסות, כן אנחנו כבר יותר רציניים, כן, זהו גיל השלושים…

בחלקו האחרון של המופע, המרפסות מספיקות לשלב את שאר שירי האלבום החדש לצד כמה קטעים מוכרים, גרסת המחווה בביצוע עברי ל –   Bitter Sweet Symphony של להקת the Verve, ממש לקראת הסוף, צחי עוזב את הבמה, משאיר לרועי לבצע קטע שירה בעצמו, עוד מעט אחת בלילה, כן, כשהמוסיקה מצוינת הזמן רץ מהר…

יש הרבה תמונות, מאה למעשה, לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150561808749654.398304.721654653&type=1&l=33e7068d7e

ועוד גלריה, מהופעה לילית בלבונטין7, איגי התארח..

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150190090399654.324115.721654653&type=3&l=4fe9a46aad

ועוד אחת, ממופע באוזן בר, מזמן…

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.404239739653.178673.721654653&type=3&l=d8490104aa

ועוד קליפים מהופעות קודמות שראיתי…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא