כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מהומות יום שישי

על חגיגות מוסיקליות של צהרי\ערב יום שישי בשולי הוואקאנס התל אביבית, על ימתיכוני, על פוסי בכנסיה, על עמידה בזמנים…ובמיוחד הרבה תמונות וצלילים. טרח, שוטט, תיעד ומדווח – יובל אראל.

פוסי ריוט באוגנדה, פפארצי. צילום: יובל אראל
פוסי ריוט באוגנדה, פפארצי. צילום: יובל אראל

לפעמים מרגישים שהקיץ כבר החל להתעייף מעצמו, כשאף אחד לא מסתכל עליו הוא משחרר איזה משב רוח קליל, מנסה ליבש את הזיעה הניגרת, לצנן את החום העולה מקירות הבתים, המדרכות, ההבדל בין העיר הגדולה לחוף הים, אבל אתמול, שישי בצהריים החום היה עולץ במיוחד. שתי נקודות חיכוך סומנו בעיר הגדולה, באחת מהן תוכננה מסיבת מחאה כנגד כליאתן של בנות פוסי ריוט ברוסיה של פוטין והשנייה ביקשה לתת כבוד לנביא המוסיקה היוונית בארץ.

סמטת בית הבד בדרום תל אביב, ממש באחוריו של בית רומנו די עמוסה  בשעות היום בכלי רכב מסחריים הפורקים קרטוני טקסטיל וקונפקציה במצבור חנויות סיטונאים, בשעות הערב וסופי שבוע המקום דומם, זוהי ההזדמנות של אוגנדה – סוג של בר קפה מועדון חברתי שלוחה של המוסד הזהה בירושלים, להרים קצת את המורל לנתיני פלורנטין שמעבר לכביש, כך היה אתמול, לא לפני שצוות מובחר של פקחי העירייה הגיעה למקום וחיפש תירוץ לפגום בתוכנית, שמא איזה גליל בד באחד המחסנים בסביבה יופרע משנתו מצלילי מוסיקה, האמת שגם הקהל לא ממש טרח להגיע בזמן הנקוב +1 (ארוע שתוכנן להתחיל בשלוש ובארבע עדיין היה שומם..)

בית וויס לא ידע שמחה שכזו...צילום: יובל אראל
בית וויס לא ידע שמחה שכזו…צילום: יובל אראל

אז לקחתי את עצמי לשדרות רוטשילד, לחצר האחורית של בית וויס, כן ההוא שהשקיע ימבה כסף בבניית יסודותיה של העיר העברית הראשונה, שם, ברחבה מול התדר דווקא עמדו בזמנים…חפלה יוונית בכיכובו של טריפונס, ההוא שחנך את המוסיקה היוונית בארץ לפני למעלה מארבעים שנה, הגיע למתחם הכלוא בין מגדלי המשרדים של רוטשילד פינת הרצל לעשות שמח, ואכן היה שמח +1, כשבתדר הודיעו כי המופע עצמו יחל בשעה ארבע הם היו רציניים. בשעה ארבע אכן היה מ-פ-ו-צ-ץ בקהל שרובו הגיע למקום לראשונה בחייו, מה שעושה פרסום נכון…

טריפונאס ניקולאידיס, תדר. צילום: יובל אראל
טריפונאס ניקולאידיס, תדר. צילום: יובל אראל

מאז חפלת התדר הראשונה לפני שנתיים ביקשו מנהליו לממש חלום – לארח להופעה חיה את טריפונס, טריפונס ניקולאידיס הוא מסוג האנשים שאין להם ערך בוויקיפדיה אבל יש להם ערך שלא יסלוא בפז בעולם האמיתי, זה שמשנה משהו. גם כיום, בגיל 64 מדובר באגדה חיה של ממש.

 לחצו להאזנה למופע של טריפונס – רדיו תדר פוד קאסט.

טריפונאס, העיר העברית הראשונה. צילום: יובל אראל
טריפונאס, העיר העברית הראשונה. צילום: יובל אראל

טריפונס, כבר לא כל כך צעיר, אוחז בבוזוקי לצד צוות נגנים מיומן, מרים את הרחבה בסדרה ארוכה של מיטב להיטיו ועוד כמה מהזמר הימתיכוני, כוסות בירה, אוזו וערק, לצד מגשי חצילים וקבב מלאו את הרחבה בין הרוקדים, צלחות נשברות, כיף. בשיא אני חותך.

פוסי ריוט, אורי מרק, אוגנדה. צילום: יובל אראל
פוסי ריוט, אורי מרק, אוגנדה. צילום: יובל אראל

חוזרים לאוגנדה, הקהל מתחיל בטובו להגיע, הרמקולים ומערכת הסאונד כבר בחוץ, מחווה לבנות פוסי ריוט, נדזדה, מריה ויקטרינה, המרצות כעת עונש מאסר בגין העלבת רודן רוסי…

פוסי ריוט הוא הרכב פאנק-רוק פמיניסטי רוסי שחברותיו מביימות הופעות מאולתרות ופרובוקטיביות מבחינה פוליטית במוסקבה, בנושאים כמו מעמד האישה ברוסיה, ועל רקע מערכת הבחירות של ראש הממשלה ולדימיר פוטין לנשיאות רוסיה. בחודש מרץ 2012 נעצרו שלוש מנשות הלהקה והואשמו בחוליגניות. לפני שבוע קבע בית המשפט במוסקבה כי שלוש חברות הלהקה אשמות ב"חוליגניות המונעת משנאה דתית" וגזר עליהן שנתיים מאסר.‏

ארוע המחווה מאורגן על ידי אורי מרק והכתבת איילה פנייבסקי, אורי מרק חמוש במסכת בד הגזורה מחולצה לפניו, דופק בגיטרה, כאן מנסים לתת גב לפושעות שהעזו להעליב את פוטין, בין מופע למופע מתנגנת (?) המוסיקה של הריוט, יש כאן הרבה טיפוסים, דוכן לחוברות אמנות, דוכן ליומני שנה (מי מחזיק יומנים כיום, בטח מי שאין לא טלפון…), אני מקציב לעצמי זמן, עד השעה 19:00 ולחתוך הביתה, האירוע מתוכנן עד 22:00. שלומי שבן מגיע באופניים, כמה דקות של סידורים והוא כבר ישוב ליד האורגן מול הקהל, המופע מתחיל, ארבעה שירים מהטובים שלו, הקהל מתמוגג, אחריו מגיע נעם רותם, ברזל ואבנים, מלווה בנגן חיזוק שאול, גם נעם נותן סט ממיטב שירי אלבומו האחרון, דרך אגב, רק לפני שבועיים הוא סיים את סדרת ההופעות בעקבות האלבום, אז הקהל כאן קיבל צ'ופר. נעם מסיים, מגיע תורו של יהוא ירון, אינדי שמינדי, כעת יש גם צלילי מחאה, יהוא, מצוייד בגיטרת בס חשמלית, רציתי בס אקוסטי אבל זה מה שהיה, אחרי כמה שירים הוא מטפס על הכסא שמולי ופוצח בנאום תוכחה, מחאה, "זה לא זמן טוב לכתוב שירים" מדלג הלאה לעבר הספסל, פונה לקהל, לוקח את תפקיד נביא הזעם ברצינות, חוזר ל"במה" וממשיך לשיר, גיבור.

יהוא ירון, נביא הזעם החדש. צילום: יובל אראל
יהוא ירון, נביא הזעם החדש. צילום: יובל אראל

כעת זה הזמן של צביקה פורס, אורגן, שירים, נאו רומנטיק. צביקה שהשיק שיר חדש לפני זמן מה, שובר את לבי.. בתוכנית של האירוע אמור להתרחש מופע של טרי פויזן, לא הייה תיאום מושלם, הנה מגיע הצמד של ג'ק אין דה בוקס, הם מלווים בצמד צלמים, מתעדים כל תזוזה, וידיאו, עכשיו כבר ממש שבע בערב, אני מאריך את הזמן הקצוב, נותן לג'ק לצאת מהקופסא, הצעצוע האלקטרוני, מעין קופסת ביטים משעשעת, עושה קצת בעיות, בסוף הכל מסתדר והשירים רצים, מישהו כיבה את החשמל בשרשת מנורות הליבון שמעל, קצת פוגם לי בוידיאו, אני מושך עוד קצת זמן, בסוף מתקפלים הביתה, ליל שישי…

שלומי שבן, פוסי ריוט, אוגנדה. צילום: יובל אראל
שלומי שבן, פוסי ריוט, אוגנדה. צילום: יובל אראל

אחר כך נודע לי שרם אוריון פספס את המופע המתוכנן שלו שם, סגרו מוקדם מהמתוכנן, אמרתי מקודם עמידה בזמנים, זמן תל אביב זה לא השעון האטומי, זה עובד אחרת, הגיע הזמן לעשות שינוי, שעה זו שעה.

לחצו לצפייה גלריות תמונות – טריפונס בתדר

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151108223244654.458071.721654653&type=1&l=55e4807b95

לחצו לצפייה גלריות תמונות – פוסי ריוט באוגנדה

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151108235554654.458072.721654653&type=1&l=9f43cb8b41

וידיאו

טריפונס בתדר

אמנים למען פוסי ריוט באוגנדה

פוסי – הפשע

פוסי – המשפט

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא