כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

בבית הספר להנאה ממוסיקה

הבלוג קפץ לביקור בבית הספר החדש למוסיקה שנפתח באזור המשרדים ברמת החייל – Drum Base, ולמד על קונספט לפיו ההנאה קודמת לכל.

אחד מחדרי התרגול והנגינה בבית הספר. צילום: יובל אראל
אחד מחדרי התרגול והנגינה בבית הספר. צילום: יובל אראל

בימי ילדותי בצפון הישן בתל אביב חלפתי לא פעם על פני בניין הקונסרבטוריון של יריב האזרחי, מעת לעת הייתי מציץ פנימה אל חדרי החזרות ומתפעל מהילדים שאחזו בכלי נגינה, למרות שגדלתי בבית בו נגנו פסנתר בארבע ידיים את שיעורי המוסיקה שלי הפסקתי ביום בו החלו לאחר שהמורה למוסיקה קבע שאין לי שמיעה מוסיקלית…

מנקודת מוצא זו אני מגיע למתחם בית הספר החדש למוסיקה בראול וולנברג ברמת החייל ונפגש עם גיל קלופמן מייסד הפרוייקט, גיל, איש עסקים המתמחה בעסקאות ופרויקטים בתחומי הנדל"ן והתעשייה כמשקיע ויועץ הוא בין היתר "חולה מוסיקה" ותיפוף, את הרעיון לשלב בין השיגעון האישי לתחום העסקים הוא לקח לקו פרודוקציה משותפת עם חברת חלילית שנכנסה כשותפה במתחם המוסיקלי החדש ברמת החייל, כך גיל מספר – "המטרה, היא קודם כל ליהנות מהמוסיקה. ביחד עם מוזיקאים מלהקות מובילות כיום בארץ ובסיוע חברת חלילית בנינו מקום המאפשר לכל אדם בכל גיל, ולא משנה אם אתה בן 8 או 80 מתחיל או ותיק, למצוא את המענה המתאים לו, לצרכיו ולרצונותיו, ולהתפתח מוזיקלית".

במהלך שיחתי עם גיל הזכרתי את שלל בתי הספר הקיימים כיום למוסיקאים החל ממכללת רימון, בית הספר מיוזיק בתל אביב ומכללת BPM בדרומה המאפשרות רכישת השכלה והתפתחות מוסיקלית מקצועית,שאלתי מה נותן הפרוייקט החדש לעומתם,  גיל אמר שאין הם באים להתחרות בבתי ספר אלו המהווים מסלולי הכשרה מקצועיים והמתחם שהוא הקים פונה לאדם הפרטי חובב המוסיקה המבקש לממש את חלומו ללמוד נגינה או לקבל את המקום והזמן לנגן להנאתו.

לדבריו, מיקומו של המרכז, בית הספר בליבה של קריית התעשייה המרכזת עסקי היי טק רבים כוונה במיוחד על מנת לאפשר לכל אותם גיקי מחשב שבתוך תוכם אוהבים מוסיקה, יודעים או רוצים ללמוד לנגן, להפנות שעה או יותר בסדר יומם הארוך בלאו הכי וכפי שיש ביניהם כאלו העוסקים בתרבות הספורט במהלך יום העבודה כך אוהבי המוסיקה מפנים את הזמן וקופצים למתחם המוסיקלי שבבסיס תפיסתו עומדת אהבת המוסיקה והחיבור בין התלמידים לאהבה הזו ולהנאה נטו מנגינה והאזנה.

עם מערך מורים ומדריכים מקצועי מאפשר בית הספר במתחם לכל המבקש, ילד, נער או אדם בוגר, ללמוד מההתחלה את יסודות הנגינה, להפוך למבצע בכל רמה או אף יוצר בהמשך, תוך מתן אפשרות לקיים חזרות עם חברים ונגנים אחרים, להתאמן ואף להקליט חומרים במקום, בית הספר מציע תפריט מוזיקלי מגוון ועשיר הכולל שיעורים פרטיים בתופים,  גיטרה, גיטרה בס, פסנתר חשמלי, פיתוח קול, מקצועות הסאונד וסדנאות אמן, מפגשים עם מוזיקאים,  גיבוש הרכבים, העלאת הופעות,  הקלטות, ייעוץ למוזיקאים צעירים, ניתן להירשם לשיעורי נגינה משותפים (הורה וילד, בני זוג). ניתן לרכוש סדנאות של מספר מפגשים כמתנה עבור בן זוג או חבר.

בסיור שערכתי בחדי הלימוד הבחנתי בשלל כלי נגינה חדשים ואיכותיים, מקלידים למיניהם, פסנתרים אורגנים, גיטרות מגוונות ומערכות כלי הקשה מהבסיסיות ועד המילה האחרונה במערכות אלקטרוניות, במקום גם חלל תצוגה גדול ועשיר המהווה מעין סניף של חלילית בתוך המתחם לרכישת ציוד למעוניינים.

אז אם אתם מהזן שמבקש ללמוד ולו במקצת מרזי הנגינה, אם אתם יכולים לשחרר לעצמכם שעה או יותר במהלך השבוע מיום העבודה ולגעת קצת בכלי נגינה להנאתכם, בית הספר החדש הוא המקום לכך.

כנסו לאתר הבית של Drum Base ותלמדו בפרוטרוט על הקמתו, צוות ההדרכה והתוכניות המוצעות

לייקו את עמוד הפייסבוק באמצעותו תוכלו אף ליצור קשר מקוון

לחצו כדי לצפות בכמה תמונות שצילמתי במהלך הביקור

והנה וידאו קטן אחד מתוך חדר החזרות\אולפן ההקלטות

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא