כלבים שוטים ואנגלים, לא ממש מוריסי אבל פחות או יותר ההגדרה הממצת כשבאים לדון במוסיקאי שוליים מהאי האפור כל כך מעבר לתעלת לה מאנש, לגבי המלך הבהרות בהמשך…
על מוריסי, הסמית'ס, המופע בגני התערוכה, אהבת ישראל, לוקל פטריוטיזם ועוד, 21.07.2012 20:30 והלאה. נכח, צפה ושמע, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם בעיתון הרשת "מגה פון", בפורטל ההעצמה הנשית "סלונה" ובפורטל "בילויים" לענייני פנאי.
סטיבן פטריק מוריסי, הוא כבר לא ילד, האמת, כמעט בן גילי, שנה פחות, מוריסי שקנה את עולמו בעת שהיה סולנה של להקת הסמית'ס הבריטית, מעין שוליים אנכרוניסטים של האינדי שדי תפס את הזירה הבינלאומית בשנות השמונים במאה שעברה, ממשיך לרכב על גלי העבר כילד רחוב בועט מול כרכרת המלכה ברחוב הראשי.
הסמית'ס, שלא החזיקו מעמד זמן רב, השאירו מאחוריהם את האלבומים המצליחים – "Meat Is Murder", "Hatful of Hollow" ו-"The Queen Is Dead", הם נחשבים, עדיין לאחד ההרכבים המשפיעים בתקופת הפוסט-פאנק, התחכום בשילוב בין מילים כדורבנות הדוקרות ישר בבטן הרכה של הממסד לבין מוסיקה נבונה, הוביל את הסמית' להצלחה גדולה בבריטניה ובעוד מדינות הממלכה המאוחדת. שירים שהיוו כתב אשמה כנגד גזענות ואלימות, שירים על מוות, אהבה נכזבת ומגדר.
קריירת הסולו של מוריסי שהחלה מיד לאחר פירוק הסמית'ס בשנת 1987 נמשכה כעשר שנים ונגעה בפני מוסיקה שונים, תוך שיתוף פעולה עם כמה מבכירי היוצרים במוסיקה בת זמננו בד בבד עם התרסה כלפי הממסד הפוליטי בארצו, מבקרים כבר הכתירו אותו כאחד האמנים המשפיעים ביותר של כל הזמנים, מגזין הרולינג סטונס, המגזין הכי חשוב במוסיקה, הכתיר אותו כ אחד מ 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים, דבר שלא מנע ממנו לגלות לוקל פטריוטיזם בריטי ולצאת כנגד גלי הגירה מאסיה שהציפו את האי הבריטי, לדבריו הוא נלחם על שמירת הצביון של הממלכה…
בתחילת המאה הנוכחית שב מוריסי לאחר פסק זמן מהקריירה המוסיקלית למרכז הבמה וכעת, במהלך טור עולמי שהחל בפברואר האחרון הוא עוצר גם כאן, בקצה המזרחי של השלולית הימתיכונית.
למוריסי זהו ביקור שני בישראל, הראשון לא ממש נחל הצלחה במושגים של מוסיקאי בשיעור קומה דוגמתו, רק 6,000 צופים הגיעו להופעה שנערכה בדיוק באותו מקום לפני מספר שנים.
אולם הכנסים והמופעים בגני התערוכה משרה בליל קיץ חם אווירה של מעבר לים, שורות שורות של חובבי מוסיקה עוברים בסך בין משוכות המאבטחים עד הכניסה לאולם הענק. בדיוק של שעון שוויצרי או יותר נכון דייקנות בריטית עולה הגברת קריסטין יאנג, בשמלת מידי שחורה ושרוולים שקופים, לגבה תלוי מעין ספח ספק כנף ספק גיבנת בסגנון התחפושות הביזאריות של פיטר גבריאל בימי הזוהר של ג'נסיס, הבמה צרה צרה, מטר וחצי רוחב ומאחוריה תלוי מסך ענק המכסה את שאר השטח, מעת לעת מוקרנות תמונות אוונגרדיות עליו, הגברת יאנג, היא בת טיפוחיו של מוריסי, היא נראית כתוצר של תינוי אהבה בין קייט בוש לבין ביורק, שרה בפלסטו גבוה, די תיאטרלי אך יחד עם זאת מעניין מוסיקלית, האוזן שלי אוהבת אותה. 40 דקות על השעון והגברת מפנה את הבמה למי שבאמת מהווה את הסיבה לבואם של חמשת אלפים חובבי מוסיקה, חלקם בני ארבעים, חלקם בני עשרים.
רבע שעה חולפת עד שניתן האות והמסך מורם אל על לקול תרועה מוזיקלית, לרגע חשבתי שהנה המלך יכנס לאולם רכוב בכרכרה מוזהבת אבל לא, מוריסי, במכנסים שחורות, חולצה שחורה צמודה מעוטרת בשורות פסים כאילו ונרכשה בתחנה המרכזית החדשה, שיערו הכסוף גזוז ומסודר כיאות לטרזן אנגלי, כבר אמרו עליו לא פעם שהוא מעין ערס, פושטק בריטי, אבל הוא מתאים לנו כמו כפפה ליד, הוא פותח בשיר המהווה את הקלאסיקה של הסמית' ומיד קונה את ליבם של ההמונים -? How soon is, המתופף של מוריסי יושב על מערכת עם צמד תופי בס, חזיתם מעוטרת בלא פחות מאשר בדגל ישראל, שני פסים תכולים ומגן דוד במרכזם, מוריסי מסיים את השיר הראשון במעין קידה חצי כריעה לעבר התופים, יש כאן סגידה לנצח ישראל?…
המופע כלל 19 שירים מתקופות שונות בתחנות החיים המוסיקלים של מוריסי, אציין אותם – every day is, youre the fatty, you have killed, shoplifters, ouija, maladjust, i'm throwing paris, iknow it's o, black cloud, alma matters, when last i spoke, last nite i dreamt, one day goodby, to give is the reasin, speedway, still ill, M is murder, let me kiss you/
בין לבין הוא מגלה סימני הזדהות מלאים עם הרעיון הציוני, הוא מספר כי ראש עיריית תל אביב העניק לו את מפתח העיר, הוא עושה זאת בגאווה מלאה, בכלל הוא כולו מלא ג'סטות לקהל, מחווה בידו לעבר האלפים, מרעיף אהבה ונימוס בריטי מעודן, אני עושה סיבוב באולם, יש מתחם VIP די גדוש, בצד השני ישנו מתחם למוגבלי תנועה, רספקט שוקי וויס. מסביב פזורים דוכני בירה ואלכוהול, דוכני מרצ'נדייז וגם נקניקיות, מצב אבסורד נוצר בעת שמוריסי שר את M is murder, שיר הנושא מאלבומם השני של הסמית', שיר המביע מחאה כנגד אכילת בשר שבין השורות הנו בכלל שיר מחאה פוליטי, כאשר תור ארוך עדיין הזדנב מול דוכן הנקניקיות, לא התאפקתי, ניגשתי ושאלתי כמה מאוהבי הנקניקיות – כאילו, אתם יודעים על מה מוריסי שר כעת? הם הנהנו והמשיכו למרוח חרדל על הנקניקיות החמות, מישהו עובר לידי ואומר שמדובר בנקניקיות צמחוניות, לך תדע…
ממש לפני אקט הסיום מוריסי פושט את חולצתו, פושטק בריטי אמרתי כבר? כן, כעת מגיע הזמן להדרן, הבחור שלנו מבצע את I Will See You In Far Off Places, לקוח מהאלבום – Ringleader of the Tormentors, האלבום הלפני אחרון שלו, משנת 2006. את המלוכה על ישראל מוריסי קוטף כעת כאשר הוא עושה מעשה כדורגלן ועוטף עצמו בדגל ישראל ענקי, הוא מנפנף בו ואחר כך עוטה אותו כחצאית לגופו, מוריסי מלך ישראל.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151032438579654.448310.721654653&type=3&l=25d40d053e
פס קול – בעקבות שידור ברדיו 88אפאמ היה מי שדאג לתעד ולהעלות לענן הצלילים, בבקשה, המופע כולו בטראק אחד
וידיאו – ובכן, על פי החלטת ההפקה הזרה לא התאפשר לצלמים שזומנו למופע לתעד וידיאו, אי לכך לא תיעדתי קטעי ודיאו, אולם היו הרבה סמארטפונים באוויר, חלקם הספיק כבר להעלות ליוטיוב קטעים, הנה כמה מהם…
ההמבורגרים והנקניקיות היו צמחוניים. מוריסי אוסר הכנסת מוצרים מן החי למתחמים שבהם הוא מופיע.
ההופעה עצמה הייתה מצוינת בעיני.
אשכרה מצלמה של פלאפון בהופעה ולינקים בעיתון????????
כן, אשכרה ווחברה…כאשר הפקה שמזמנת צלם מודיעה באופן מפורש שאסור לצלם וידיאו אני לא מצלם וידיאו , אבל כאשר צופים מצלמים בסמארטפונים אין שום מניעה להשתמש בקטעים המתפרסמים, זה לפחות נותן זוית מסויימת של ההתרחשות, ולינקים? כן, לינקים מעידים על ביקוש לחומר הכתוב…
יופי של כתבה, וסחטיין על ההזמנה לסקר!