מופע השקת אלבומם השני של חברי פאניק אנסמבל, מוצ"ש, מועדון בארבי ת"א 09.06.2012 23:00 היה, האזין, צפה, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם באתר "חדשות המוסיקה", באתר "בילויים" ובפורטל הנשים "סלונה".
אתחיל בציטוט מתוך דיווח שלי אודות המופע האחרון של פאניק אנסמבל בו נכחתי, כפתיח: מי שלא נכח מעודו בהופעה של האנסמבל לא יוכל להבין, זהו תבשיל בו נטמנים תבלינים שונים ומגוונים, מהצליל האלקטרוני הנובע ממקלדותיו של רועי ירקוני, המעבד המוסיקלי והאבא הרוחני..כפי שכינתה אותו יעל ק., עובר דרך מר בוריס מרצ'ינובסקי על האקורדיון, נראה קצת זחוח עד שאצבעותיו מרפרפות על הקלידים המפיקים צלילים משעשעים, עובר לגיטרה החשמלית של עומר הרשמן שהציג במהלך הערב כמה וכמה פירושים לדרך שבה יש לנגן על גיטרה חשמלית, ממשיך לחצוצרה של אדון דירק קונש, שגם מסייע בשירה, מדלג ישירות אל גליה חי על הוויולה היודעת ליבב, לצווח וגם, מסתובב דרך הריתם סקשיין של גיורי פוליטי בתופים ויונתן לויטל על הבס, ומזנק לקדמת הבמה אל דמותה השברירית של הגברת יעל ק. המנצחת על כולם בשירתה המיוחדת, הקול שלה נקי, חלק ומלטף משרה אווירה קסומה.
אז כן, זו תמצית שבתמצית מהמתרחש בהופעות של ההרכב הקסום והמופלא הזה, היכרותי עם ההרכב החלה לאחר שנכחתי במופע בו השיקה יעל קראוס את אלבום הבכורה שלה "בוטיק" בתיאטרון תמונע לפני כשנתיים, נדלקתי על הקול והעטיפה המוסיקלית והמשכתי בחקר עד ללהקת האם שלה "פאניק אנסמבל", כשהופיעו, התייצבתי.
אמש התקיימה הופעת ההשקה לאלבומם השני – "A Different Story", האלבום טומן בחובו את מרכיבי הקסם והכישוף השמימיים שהיו נוכחים באלבום הבכורה, אותם מובילה בגאון הסולנית יעל קראוס, ובו זמנית נושא איתו רוח חדשה – חיבור חזק אל הקרקע, ארציות שמוצאת ביטוי, בין השאר, בסאונד חשמלי רענן וצבעוני יותר.
באלבום החדש נתנה הזכות לחברי ההרכב לעבוד ולעבד את מילות השירים של המשוררת קרן אלקלעי-גוט, שכתבה את כל מילות השירים של פאניק אנסמבל.
קרן אלקלעי-גוט נולדה בלונדון, אנגליה בסוף מלחמת העולם השניה, וגדלה ברוצ'סטר, נו יורק—שם סיימה את הדוקטורט שלה בספרות אנגלית. היא מלמדת באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כיושבת ראש אגודת הסופרים כותבי אנגלית בישראל, ספריה הרבים הופיעו באנגלית ושירים הופיעו בתרגום לעברית, פולנית, ספרדית, רומנית, איטלקית, פרסית, רוסית, ועוד. את החיבור עם פאניק אנסמבל החלה בשנת 2004 כאשר יחד עם רועי ירקוני, האיש מאחורי ההרכב המופלא הזה השתתפה באלבום "Thin Lips" – הדיסק המשותף של אלקלעי גוט, רועי ירקוני וישי זומר, האלבום האוונגרדי הזה יצא בלייבל פוך.
על מנת להעמיק את מימד הסאונד של פאניק אנסמבל חבר רועי ירקוני אל אבי בללי (נקמת הטרקטור) וביחד הפיקו את האלבום. את המיקס, שמשלים בעדינות את המארג הפאניק אנסמבלי של שמיימי מול גשמי, ביצע ריצ'ארד וודקראפט (שזכה בגראמי על עבודתו עם רדיו הד ועבד לאורך השנים עם ארקטיק מאנקיז, ניל יאנג, רובי וויליאמס ואחרים) באולפני Flexi Sound בלונדון.
האלבום כולל עשרה שירים שכאמור מילותיהם נכתבו בידי קרן אלקלעי-גוט באנגלית, שירים הנוגעים בדמיון התעתוע… imaginary Insects
On days they had arranged to meet | He would sometimes wake from a dream | That he had been spread with honey | And now could not escape the flies
Those nights they had agreed to meet | She would immerse herself in cream | She would win him with her softness | And he'd be locked within her thighs
For hours after he would catch himself | Flicking them away | Imaginary insects
אכן הרפתקה ביזארית מהולה בתאווה, פיתוי, אהבה, ותעלולים, עולם דמיוני לחלוטין, כל זאת מתובלן בצלילים המיוחדים שיוצר השילוב של כלי הנגינה כוויולה, אקורדיון, חצוצרה והרכב רוק'נרול קלאסי, עונג לאוזניים ולמחשבה.
דוגמא נוספת לעולם המתגבש במחשבותיה של המשוררת – על תשוקה, התפרפרות ורצון לתפוס את הכל ברגע – How Many Ways
How many ways are there, you ask | How many ways are there, you ask | The tortoise who tries always | The tortoise who tries always | To move forward even when | Heavy rocks block your path
Every one of the women you loved | Might have brought you joy | Had you known how to turn from the rocks
מועדון הבארבי קיבל אמש נופך שונה מהרגיל, לא בכל יום מגיעה הרכב מסוגה של פאניק אנסמבל להופיע במקום, במיוחד להשיק אלבום חדש, גם תמונת הקהל הייתה שונה, יותר דמויות מאפירות שיער, מהפן האקדמי, האמנותי, השירתי, כן גם המחותנים של האלבום התייצבו וישבו במקום כבוד, המשוררת קרן אלקלעי-גוט והמפיק אבי בללי.
כפי שציינתי בפתיח, חברי ההרכב כולם מוסיקאים מנוסים, חיים את ההוויה שלהם מידי יום ועסקים במוסיקה כדרך חיים, מעבר להנאה שבהאזנה לחומרים מהאלבום החדש המשמרים את הצליל המוכר והמאפיין של ההרכב התווספה ההנאה מהביצועים המצוינים גם לחומרים ישנים, של האנסמבל ושל יעל ק. מעבר להתרגשות שאחזה בה ונשמטו מפיה כמה שורות תוך כדי שירה, הי יעל, המרחק מעבר לאוקיינוס (ניו יורק) לא עובד כל כך לטובה..
עדיין יש משהו קסום במופע שכזה, לצפות ולהאזין ליעל, לכינור המתפרע של גליה, לחצוצרה והכלים המוזרים של דירק, לסולו של עומר והאקורדיון של בוריס, כל אלו המתפרצים להם בקטעי סולו ברגעים הנכונים, נעזרים במעטפת המצוינת של רועי, יונתן וגיורי.
הייתה זו הופעה חד פעמית וחבל, שמעתי כי הייתה תוכנית להעלותם להופעה במקדש אינדי נוסף בתל אביב הערב אולם בשל אילוצים זה לא יצא לפועל. כאשר הייתי צריך להחליט במי אבחר אמש, פאניק אנסמבל או קיצו שאף הם השיקו אמש את אלבומם החדש באיזור, נפל הפור על פאניק, לא הצטערתי. המלצה – רוצו לחנויות המוסיקה ורכשו את האלבום.
פאניק אנסמבל – "A Different Story", מילים: קרן אלקלעי גוט | לחנים: רועי ירקוני |עיבודים: פאניק אנסמבל – יעל קראוס – שירה, רועי ירקוני – קלידים, גליה חי – ויולה, עומר הרשמן – גיטרות, יונתן לויטל – באס, בוריס מרצינובסקי – אקורדיון, דירק קונש – חצוצרה, גיורי פוליטי – תופים וכלי הקשה.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150941173489654.437713.721654653&type=1&l=f1aadb6eaa
וידיאו
מדהים ! חבל שלא הייתי שם. מאוד מעניין לשמוע את ההפקה של בללי ואת האינפוט של גליה חי. חוץ מזה, אני יכול להגיד לך (לצערי) שפספסת הופעה מדהימה של קיצו 🙂 לא נורא, יש לי תחושה שהם יופיעו שוב….
היתה הופעה מדהימה, הכי טובה של קראוס עד כה והייתי בלא מעט