כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

פס קול מלחמה #12

לקט שירים שיצאו בימים האחרונים בצל המערכה, האזינו

בין סופות חורפיות וסערות מלחמה ממשיכים לצאת לאור שירים חדשים, כמה מהם שמצאו חן בעינינו מובאים כאן.

ים גרוניך – Hold On

ים, או בטייטל הבימתי – YAM, הבת של שלמה, היא זמרת יוצרת השואפת לאחוז בחוזקה במחוזות האר נ בי העולמי, אולם היא חייה כאן ואת השיר החדש שלה  – Hold On כתבה עבורה שולי דאי, זהו טקסט צורב העוסק כבלד מרגשת במסרים של חיזוק, עידוד ותקווה לחטופים השבויים בעזה. לדבריה:של ים, אשר הלחינה ומבצעת את השיר בהפקה מוזיקלית של גיא גויכמן, מאז ה- 7 לאוקטובר חייה כמו של אחרים התהפכו, היא חשה רגשות אשם להמשיך בשגרה, היא חשה סוג של ניתוק במשך זמן מה, כך שלא יכלה להתחבר לעשייה וליצירה בכלל, נקודת המפנה החלה כאשר הוזמנה יחד עם אביה, שלמה גרוניך, להופיע בפני מטה משפחות החטופים, ההופעה מול אותן משפחות חסרות ישע,  גרמה לה להבנה שהמציאות קשה ומורכבת אף ממה שדמיינה.. וכל שהיא יכולה לעשות זה להפיח תקווה ולזעוק לעולם את הזעקה.

כך ים עם יציאת השיר לרשתות – "כולנו נמצאים עדיין בתוך האימה הזאת וכולנו חסרי אונים. כל מה שנותר לי לעשות זה לנסות לתת מעט תקווה דרך המוזיקה שלי. אני מקווה שהשיר שהלחנתי למילותיו המרגשות של שולי דאי, יוכל להוות מסר של תקווה ושל כח, למען הגיבורים והגיבורות שלנו, למען משפחות החטופים- שהם בעצם המשפחה של כולנו ויותר מכל למען האחים והאחיות שלנו שנמצאים בשבי ואין לנו דבר לעשות חוץ מלהמשיך לכאוב, להתאבל ולצרוח חזק שיחזרו הביתה, עכשיו! הלב של כולנו איתם"

 

 אסף אמדורסקי – יותר מדי פרחים

לאחרונה נכנס אסף אמדורסקי לאולפן במטרה להביא לידי צלילים את הרגשות והתחושות שמלווים אותו מאז אותה שבת שחורה  7.10. העצב האין סופי לצד החוזק והתקווה ששאב מאנשי ארץ ישראל היפה והפצועה, במפגשים הרבים שקיים לאורך שלושת החודשים האחרונים. אותם אנשים שפגש בוחרים, גם מתוך התקופה הקשה ביותר שידעו, לראות בדל של אור ורצון לעתיד טוב יותר. השיר הזה מוקדש להם. את השיר החדש כתב אמדורסקי יחד עם רונן בן חורין שגם הפיק מוזיקלית.

כך אסף עם יציאת השיר החדש – "חודשים עצובים הביאו אותי להכיר מקרוב אנשים שכנראה לא היו מזדמנים בדרכי לעולם ועכשיו אי אפשר כבר לעקור אותם מן הלב לא האמנתי שארגיש חלק כל כך אינטגרלי מהאורגניזם החי הזה שנקרא, פשוט-ישראל. במקום הזה אני שוהה עוד רגע לא מסוגל ולא רוצה לעבור למצב שיגרה, עוד לא, אני מביט ישר ונותן לכאב לעלות עד גדות העיניים"

 

לבנת בן חמו – אין לי יום אין לי לילה

את לבנת הכרנו כאשת רדיו שיצאה מתוכו צעד נוסף לקדמת הבמה כזמרת ופרפורמרית טובה. כעת היא משיקה שיר חדש מתוך אלבום שבדרך – "אין לי יום אין לי לילה" שמילותיו נכתבו והולחנו על ידה בהפקה מוזיקלית של ערן גולדברג. למרות שלבנת עובדת תקופה ארוכה על שירי האלבום אפשר להבחין מיד כי השיר החדש מתכתב באופן הדוק וישיר עם סערת המלחמה וגורלם של החטופים, עם שורות ומילים כ – "איך זה מרגיש לחכות למישהו שלא מגיע? לערוך שולחן אבל השולחן נשאר ריק? יום. ועוד יום. ועוד יום. הימים מתארכים והופכים לשבועות שהופכים לחודשים. מה מחזיק אותנו גם כשאין אף סימן?…"

 

אלין גולן משיקה שיר חדש – "אין לי מקום" אשר נכתב והולחן בידי רותם חן ואופיר מלול שגם אחראי על ההפקה המוזיקלית. במילות השיר מבקשת אלין ךהעביר מסר של געגוע המוקדש לחטוף אלכס לו8בנוב המצוי בשבי מחבלי החמאס כבר מעל מאה ימים. בקליפ ששוחרר משתתפת אשתו של אלכס, מיכל לובנוב.

כך אלין עם יציאת השיר לרשתות – ״136 חטופים, 136 משפחות שהתפרקו, 136 וכל אחד מהם עולם ומלואו. אנחנו מנסים ומשתדלים לדעת ולהכיר את כל השמות את כל הסיפורים הבלתי נתפסים שקורעים לנו את הלב.. מאחורי כל סיפור מאחורי כל שם יש משפחה אחים אחיות הורים ובני ובנות זוג. מאות אנשים שביום אחד חרב עליהם עולמם שכבר 116 יום חיים בסיוט ונלחמים בכל דרך אפשרית להחזיר הביתה את אהוביהם, להציל אותם כבר מהתופת כבר 116 יום שהם גיבורים וגיבורות בעל כורחם. אני שומעת את כל הסיפורים את ההחלטות הבלתי הגיוניות שאנשים לקחו כדי לנסות להציל את משפחתם את מאות שיחות והודעות הפרידה. אחד מהסיפורים שפשוט אמרתי לעצמי שזה פשוט לא יכול להיות הוא של מיכל לובנוב שבעלה אלכס חטוף בשבי החמאס, מיכל בהריון מתקדם ומגדלת כרגע לבד ילד בן שנתיים. נפלה בידי הזכות לנסות ולעזור למיכל ולכל משפחות החטופים לזעוק את זעקתם. הצעתי לה להשתתף איתי בקליפ לשיר החדש שלי ״אין לי מקום״. שהרגשתי שכאילו נכתב עליה בדיוק. שפגשתי אותה וראיתי איך היא התחברה לכל מילה זה אחד הרגעים המרגשים והעוצמתיים שחוויתי הכרתי אישה לביאה, גיבורה שלא מוותרת לרגע וממשיכה להילחם עד שאלכס יחזור. השיר הזה מוקדש לכל 136 החטופים אין לנו מקום כאן בלעדיכם, מחכים לכם״

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא