כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

חבורת אטומיק חוגגת עשור

חבורת אטומיק מציינת עשור לקיומה בהופעה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה במוצאי שבת 18.02.2012 בתיאטרון תמונע עם אורחים רבים באווירה אינטימית ונינוחה. היה, שמע וראה, גם צילם ומספר – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" והבלוג של יובל אראל.

חבורת אטומיק חוגגת שלושה אלבומים ועשור, תמונע. צילום: יובל אראל
חבורת אטומיק חוגגת שלושה אלבומים ועשור, תמונע. צילום: יובל אראל

חבורת אטומיק נוסדה ב 2002 ומאז הספיקה להופיע במועדוני מוסיקה רבים ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ.  היא כוללת את ירון פישמן בשירה, יוקללי וגיטרה, תום קלנר בצ’לו ושירה,  ניב הרמתי במלודיקה, חלילית ושירה ואת מירב מירון בקונטרבס ושירה. כמו בהרבה מהרכבי הפולק הקלאסיים, אין בחבורה מתופף או כלי נגינה חשמליים, והאנרגיה של ההרכב נשענת על המפגש בין הגיטרה האקוסטית והקונטרבס, כשאת המתופף מחליפות רקיעות רגליים קולניות ומחיאות הכפיים של הקהל.

את החבורה הכרתי אי שם בשנת 2008 כאשר הופיעו בבארבי, במופע ההשקה לאלבומם השני – ”12 שירים מאויירים ומבוארים”. היה זה מופע משעשע, צבעוני, ססגוני, פולקלוריסטי, ומרתק. הם עלו לבמה מחופשים ספק לליצנים ספק לאמני וודוויל ספק שחקני תיאטרון דל ארטה, פנייהם חיוורות מאיפור, בגדיהם עתיקים, ישנים, בידיהם כלי הנגינה הלא שגרתיים במחוזותינו: לא גיטרה חשמלית, לא מערכת תופים מאחור, אלא כלי קשת ומיתר, מלודיקה וחלילית. המוסיקה קסמה לי, עדינה, לא צורחת, למילים יש טעם ועניין, גם היכולות של חברי הלהקה על הכלים נשמעו מצויינות, והם קנו אותי.

במהלך השנים האחורנות עקבתי בדבקות אחר ההרכב, בשנה החולפת הם הספיקו להשיק אלבום שלישי – "לא היו דברים מעולם", אלבום השונה באופיו מקודמיו. האלבום מהווה יצירה אינטימית, עמוקה, מסקרנת וגלויית פנים. שירי האלבום סובבים את  הדרך שבה אנשים זוכרים ו"מספרים" את סיפור חייהם – לרוב, כשמנסים לאמת את הסיפור עם העובדות, מסתבר ש"לא היו דברים מעולם". על האלבום השלישי וכמה שיחות עם חברי הלהקה תמצאו בכתבה על השושנה של חבורת אטומיק.

חבורת אטומיק, הופעת העשור, תמונע. צילום: יובל אראל
חבורת אטומיק, הופעת העשור, תמונע. צילום: יובל אראל

את חגיגת העשור לפעילות ההרכב בחרו האטומיק לחגוג באולם ההופעות של תיאטרון תמונע בתל אביב, מופע חגיגי שהתאפיין בארוח חברים וחברות רבים שהתכבדו בביצוע שירים משלושת האלבומים של ההרכב. המופע היה קולח ונינוח כמאפיין את הופעותיה של הלהקה.

מאוחר יותר סיפר לי ירון קצת על האורחים – הראשונים אמיר וייסמן בגיטרה וולדי דבוייריס כזמר, אמיר הוא הגיטריסט של ההרכב Mr. Heavy and miss low  ובן זוגה של תום (תום קלנר הצ'לנית) . ולדי הוא מתרגם ידוע מרוסית ובעלה של מירב.

אחריהם התארחו אור מורן ורננה רז, עימם נפגש ירון לראשונה כשעסק בהפקת אלבום לשדרן רן לוי, רננה הגיעה לשיר דואט עם רן ואור סייע בעיבודים, המפגש הפך לשיתוף עולה הדוק יותר, הם הופיעו יחדיו, ואף עשו קליפ ביחד וכיום ירון מפיק את אלבום הבכורה שלהם כצמד.

האורחת הבאה היתה לירז חממי, לדברי ירון המפגש עימה היה אקראי, החבורה התארחה בתוכנית רדיו, ולירז יחד עם שחקנים נוספים הציגו קטע מתוך "מועדון המלאכים" שבדיוק זכה בפסטיבל צו קריאה. לירז היא זמרת מצוינת ומאד כריזמטית, אז ירון "התחיל" איתה בפייסבוק והם נדברו שיצרו משהו יחד. מאז היא התארחה בכמה וכמה הופעות של חבורת אטומיק.

את מיטל פרץ פגשו לראשונה כשהיא השתתפה כשחקנית בקליפ שחבורת אטומיק עשתה לשיר "כוס קפה", מאז הם עובדים ביחד שנים רבות.  בצד היותה שחקנית דרמטית נהדרת, מיטל היא קומיקאית טבעית והחיבור ביניהם נמשך שנים רבות. את השיר שבצעו יחד אמש ואשר מופיע גם באלבום השלישי, תרמה ממיטל ללהקה והוא תורגם מאנגלית ביחד.

האורחת האחרונה בערב היתה נעמה גנות, נעמה היא זמרת קלאסית העוסקת גם בהוראת פיתוח קול. החבורה כולה עבדה איתה כחלק מהקלטות האלבום השלישי והיא משמשת כמורה עבור חלק לא מבוטל מהזמרים בתעשיית האינדי המקומית

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150609035169654.403508.721654653&type=1&l=2d31693925

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: