כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אלוהים הוא הרעש באצבעות הקטנטנות…

טייני פינגרס נגד טייני פינגרס, מוצ"ש 28.01.2012 בארבי תל אביב, 23:15, אלקטרו דאב בנימה פסיכדלית עד החלל. היה, ראה, צילם ומדווח – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ו"הבלוג של יובל אראל".

טייני פינגרס מערכה ראשונה. צילום: יובל אראל
טייני פינגרס מערכה ראשונה. צילום: יובל אראל

להקת Tiny Fingers הוקמה בשנת 2008 על ידי שלושה חברי ילדות – בועז בנטור (בס), טל כהן (תופים) ואורן בן דוד (גיטרה חשמלית)  שהחלו לבצע חומר מקורי, בעיקר סופר אינטנסיבי פוסט רוק אינסטרומנטלי עם פסיכדלי ונגיעות של אלמנטים אלקטרוניים.

בשנת 2011, הצטרפו להרכב דניאלה ססיליה תורג'מן (שירה) ונמרוד בר (סינתיסייזרים) והוסיפו מימד חדש של צליל וסגנון. השירה החזקה של דניאלה הוסיפה שינוי משמעותי לסגנונה של הלהקה.

הצליל המאפיין את  Tiny Fingers  הוא השילוב של Psychedelic-Dubstep בביצוע אלקטרוני מלווה בקצב חזק ונגינת ריפים ארוכה וצרחנית בגיטרה.

בחודש אוקטובר 2011, השיקה הלהקה את אלבום הבכורה שלה ובמקביל אלבום נוסף שכלל הקלטה חייה מאולפני תחנת הרדיו קולה קמפוס. השקת האלבומים שלוותה במסע הופעות בכל רחבי הארץ, אירוח  בתוכניות רדיו רבות,  בפסטיבלים כיערות מנשה ואינדי נגב מובילה את חברי הלהקה להסתכל קדימה לעתיד – מעבר לים…

החברים באפרכסת מדווחים: כבר הרבה זמן לא היה פה הייפ סביב להקה כמו שיש לאחרונה סביב Tiny Fingers, ואם תשאלו אותנו – לגמרי בצדק. סאונד מחדש, מרענן, מפתיע ומלא כוונה כמו שהאצבעות הקטנטנות מייצרים הוא תופעה חריגה-אך-מבורכת בנוף שלנו.

טייני פינגרס מערכה שניה. צילום: יובל אראל
טייני פינגרס מערכה שניה. צילום: יובל אראל

במוצאי שבת האחרון ערכו חברי ההרכב מופע כפול במועדון בארבי בתל אביב, המופע התחלק לשני חלקים – במערכה ראשונה נגנו בסגנון  פסיכדלייה כבדה , מרגשת ופותחת מוחות, במערכה השנייה נגנו בסגנון טיסה מהירה לחלל.

לפני, בין ואחרי המופעים נטחנו המוחות של המאזינים בצלילי אלקטרו דאב סטפ של התקליטנים – גילי דה קיד ויונתן בירי. (אפשר לשמוע את הטראקים שלהם כאן למטה, מתחת לקטעי הוידיאו).

כשחברי להקת פייתלס יצאו עם הלהיט אלוהים הוא הדי ג'י הם לא חשבו שחמש עשרה שנה מאוחר יותר מישהו ייקח את האמרה הזו גבוה יותר ורועש יותר, אני יכול לסכם את המופע הכפול אמש במשפט אחד – אלוהים הוא הרעש!

הסבר: קחו 300 צעירים, הניחו אותם בעמידה אל מול במה, מוארת באור כחול אפופת עשן מלאכותי, הניחו על הבמה חמישה צעירים נוספים, תנו לאחד מהם – טל כהן, תופים תנו לשני – נמרוד בר, אורגנים, לעוד שניים, בועז בנטור ואורן בן דוד תנו גיטרות ובמרכז העמידו בחורה אחת – דניאלה ססיליה טורג'מן עם מיקרופון, כשהם יתחילו לטחון את התאים האפורים במח שלכם ברעש קצבי, חלקו מונוטוני, חלקו מוטרף ברמות על, ערבבו את הכל לכדי מנגינה והסתכלו על התנועה הריתמית של הצעירים שהנחתם מול הבמה ואז תבינו למה התכוונתי, העתיד ברוקנ'רול כבר כאן, ולסיום – מה שהתחיל בשנות השבעים המוקדמות עם להקת הוקווינד – hawkwind שהעלתה לבמה גנרטורים שידעו ליצור מוסיקה הופך כיום למילה האחרונה בסצנה המוסיקלית.

לחצו לצפייה גלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150553104419654.397331.721654653&type=1&l=a1850d7154

עמדת התקליטנים…

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא