כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

ג'ירפות משוטטות בצהריים

 גלעד כהנא צדק והג'ירפות מנגנים ומדברים שטויות בצהרי יום שישי במועדון בארבי ת"א, 27.01.2012 15:30. היה, ראה, תיעד ומדווח – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה", "הבלוג של יובל אראל" ו"מגפון – עיתון ישראלי עצמאי".


גלעד כהנא, צדק? צילום: יובל אראל
גלעד כהנא, צדק? צילום: יובל אראל

לגלעד ופעילותו המוסיקלית התוודעתי לפני מספר שנים במסגרת אירועי לילה לבן, הראשון בסדרה בתל אביב, חברי להקת ה"ג'ירפות" הופיעו אז בחוף ימה של תל אביב, לפני קהל של כמה אלפים, קולו המונוטוני משהו כשהוא דיבר בין שיר לשיר, שפך תובנות על ימין ועל שמאל, ירד אל הקהל עם המיקרופון תוך כדי השיר "רמי מואשם בהחזקת סמים קלים", ובהזדמנויות נוספות, בין היתר בחגיגת יום הולדת למועדון הסאבליים, באחד מערבי "סיפורים במונו" ולאחרונה במופע המשותף לגלעד ונינט בהשקת האלבום "The Walking Man", עליו דיווחתי כאן.

כשהזדמנה לי האפשרות להגיע למופע צהרי שישי נוסף של גלעד במסגרת הג'ירפות קפצתי על המציאה, האמת שלא כל יום הם מופיעים כאן באיזור, הם כבר מזמן עברו לליין של מופעי פאבים בקיבוצים ומושבים בפריפרייה…ובכללה קטע הזה של מופעי צהריים בשישי, משחרר לך את הערב, את זמן ההופעה שלך כבר מילאת בשעות היום, הערב נשאר חופשי לפעילויות אחרות. שינוי.

אתמול הספקתי להגיע לבארבי עוד כשהלהקה התעסקה בסאונד צ'ק וחזרה אחרונה לפני המופע, הייתה זו הזדמנות לתעד כמה אמרות שפר אופייניות לגלעד כהנא, אותן אמרות שאינך יכול לדעת האם הוא מתכוון לכך ברצינות או שזו דרכו האירונית להעיר הערות…כשתפסתי אותי כמה שניות לאחר החזרה ושאלתי אותו על האפשרות לפרסם את החומרים המצולמים הוא נתן את ברכתו..

אני גלעד לפיד, סליחה יאיר כהנא. צילום: יובל אראל
אני גלעד לפיד, סליחה יאיר כהנא. צילום: יובל אראל

תראו, גלעד כהנא הוא מעין דרור פוייר בגרסה קלילה, דרור, בזמן שהוא מופיע עם חברי להקת נאג' חמאדי (דרור פוייר, דרור גלוברמן, אור הלר, אראל סגל וטל לזר – כולם עובדים בקרטלי התקשורת והחדשות) יודע לפגוע, לרדת, לבקר ולשסע את טובי הפוליטיקאים, מנהיגים, האנשים בחדשות בלשון חדה, מושחזת היטב ובנימה אירונית וסרקסטית, כך גם גלעד משתלח בכל מה שזז, בין אם מדובר בסתם צופה תמים שפתח את פיו בטעות או בין אם מדובר במי שמחזיק את מושכות ההנהגה במדינה, גלעד יודע להפוך זאת לפארודיה בקטע שלו הכל כך אופייני, לחזור על המילים, לחזור על המילים, המילים, המילים, המילים, ובכך להוציא מקצת מהעוקץ הרעיל ולתת למאזין\צופה את התחושה שבסך הכל מדובר בהתלוצצות תמימה, או שלא?

בכלל זו נקודה חיובית שאמן, מוסיקאי במקרה זה, מנצל את ההזדמנות להביע דעות בעניינים שאינם קשורים למוסיקה, ובכך לקנות את מקומו כמבקר החיים שלנו, או שלא?…

על המוסיקה והשירים של הג'ירפות באמת שאין צורך להכביר במילים, הם כבר הפכו לכמה מטבעות לשון מקובלות, האווירה השכונתית, חברית, סטלנית מה, מהווה את הסמל המסחרי והמותג של הלהקה, הקהל שמגיע להופעותיה מצפה וממתין בדיוק לקטעים וההתנהגות הזו, זה מה שעושה אותה שונה ומיוחדת.

סאטרדי נייט לייב, בצהריים. צילום: יובל אראל
סאטרדי נייט לייב, בצהריים. צילום: יובל אראל

טוב, עכשיו, אחרי שחפרתי לכם הרבה, וסליחה, גלעד חופר יותר עמוק ויותר זמן…אפשר לגשת לדיווח אודות המופע – אז אומר כי רק לקראת השעה שלוש וצפונה החלה כניסה מסיבית של קהל למועדון, היה זה עניין של רגעים ספורים והרצפה הייתה מלאה, מפוצצת בקהל, כמה מאות, ובסך הכל זה יום שישי בצהריים, בחוץ גשם מעצבן ורוח קרה, מסתבר שמופע של הג'ירפות בכל מצב וזמן מהווה אבן שואבת לקהל.

ברשימה שהכינו חברי הלהקה לביצוע על הבמה נמצאו 16 שירים משלושת האלבומים, כולל האלבום האחרון "אין כניסה  לפילים", בין לבין כבר צויינו שתי נקודות מוצא לג'אם שילווה בשטויות הרגילות של גלעד על הא ועל דא….

שישה אנשים לבושים בחליפות לבנות (שדפקו לי קצת את הצילומים) עולים על הבמה, ג'ירפות. המופע מתחיל, המוסיקה והעובדה שהנגנים סביבו יוצרים את הקצב והצלילים לא מפריעה לגלעד לרדת גם על נגניו, עדות, מנהגים, הכל הולך, וכמה שיותר גרוטסקי יותר טוב…

בעקבות הפרסום שהכינו חברי הלהקה עם בקשה לקהל להצטייד בפלצפונים ולצלם קטעי וידיאו מהשיר הראשון אכן נפתח המופע במחזה מיוחד בו חלק גדול הקהל שלף את הטלפונים ותיעד את הפתיחה, מהפרסום ניתן ללמוד כי מי שישלח להם את החומר המצולם יזכה בתהילת עולם בכך שיהיה לו חלק בסרט רב זוויות שיתפרסם לו באתר שלהם או בערוץ היוטיוב המקביל.

יש לו בחורות כמו מים, עד הברכיים | יש לו בחורות כמו מים | בחורות רוחצות ידיים, עד הברכיים, בחורות רוחצות ידיים…

המופע צלח את השיר הראשון, ממשיכים הלאה, עוברים לאחד הסינגלים הראשונים של הג'ירפות, כזה שלא מצא לעצמו מקום באף אחד מהאלבומים…

747  קברניט חטף שבץ, בווינג | נחבט ראשו במד הגובה, בווינג | נחבט ראשו במד הגובה מד הגובה מד המד הגובה….  

וכמובן ג'ירפות ללא ג'ירפות זה לא ג'ירפות, השיר השלישי במופע, הוא הוא השיר הראשון באלבום (המלא) הראשון משנת 1999…

קרה לך שהתעוררת באמצע הלילה | הפרווה שלך ספוגה בזיעה | אתה דוהר במדבר לבן בין עדר ג'ירפות כשווה בין שווים? |  קרה לך שהבטת מעלה וראית שמים תכולים ובכית | כי הצוואר שלך לא מספיק גבוה כדי ממש לגעת בהם? |  קרה לך ששאלת את הג'ירף על ידך מהו המוות בעצם והיא ענתה לך בקול מתנשף של ג'ירפה זקנה | קרה לך שהתעוררת באמצע הלילה?…

יאיר קז, גלעד כהנא, ג'ירפות, בארבי, תנוחה אופיינית. צילום: יובל אראל
יאיר קז, גלעד כהנא, ג'ירפות, בארבי, תנוחה אופיינית. צילום: יובל אראל

כעת גלעד  מחבר מיקסר למיקרופון, הוא מתחיל לשיר ספק לדקלם –

חברים שואלים אותי למה אתה צריך את החרא הזה, חברים שואלים אותי למה אתה צריך את החרא הזה… של הפוליטיקה הישראליייית, אני אומר להם על השיער שלי זה לא של צבע שחורות….על ידי האל… אני רוצה להיות מלך ישראל, מלך ישראל, מלך ישראאאאל, אלוהים בעצמו הושיט את היד ודחף לי סיגר לפה ואמר לי יפה יאיר יפהההה, החברים אמרו לי למה אתה צריך את החרא הזה את הפוליטיקה בישראל לא באמת מה אתה צריך את זה…מה שיש לי על השיער זה לא צבע, אלוהים בכבודו ועצמו משח אותי למלך ישראל!

המנגינה מסתיימת, כעת יאיר, סליחה גלעד, פונה אל הקהל ואומר להם בצורה ישירה "כן רבותי אני מבטיח לכם כשאהיה מלך שלכם אני אעשה לכם דברים איומים ונוראים את רובכם אני אשמיד לא בגלל שאתם יפים אלא כי אתם כעורים בעיני אתם תוצאה איך לאמר רפואה מערבית…."

אז מה, מסתבר שגלעד לוקח את המחאות הסמי אינטלקטואליות שלו קדימה, אחרי שכבר הפך ודש שוב ושוב ביאיר לפיד לפני כשש שנים, אחרי שקבע כבר כי בבטנו מצוייה באר נפט..הוא חוזר ולוקח את אותו יאיר לפיד המבקש לרוץ כעת לכנסת וטוחן לו את הצורה, פשוט, כל כך גלעד כהנא, צדק?

השירים ממשיכים, הזמן לא מתקדם, נראה כי הג'ירפות משקיעים יותר זמן בכל שיר, עברנו את מוזס, עברנו את הפילים, הגענו לזזה בדאווין, כנהוג, גלעד מגרבץ כעת בשמאלית, הוא גם מוצא מקום לדבר הרבה, כעת זו הנקודה בסט ליסט לג'אם הראשון, דיבורים – גלעד שוב מוצא לו איזשהי נקודה בחלל האוויר כדי להיכנס בה, פעם זה אחד מהקהל, פעם שניה זה מי מהנגנים, זה בכלל לא משנה המהות, העיקר שזה עובד בכל פעם מחדש, נותן את הנופך המיוחד והאופייני למופעי הג'ירפות.

ממשיכים הלאה, הוא חייב לשכב, בכוח, עם מונוגמיה, ושוב הפסקה לג'אם שמוקדש כל כולו לאמירות סמי פוליטיות או חברתיות אחרות, ממשיכים, הנה כבר מגיעים לשוליי המופע, וואו

וואו הפתעת אותי, משוגע, משוגעת! | וואו! איזה אבסורד, אותו מקרר וגישה כל כך שונה |רוצה עוד עוד רוצה עוד עוד, רוצים עוד עוד רוצות עוד עוד…

הנגנים יורדים מהבמה, הקהל בכפיים, ממתינים, המתנה ממושכת קמעה. בסוף הם מסיימים את ההפסקה, הסיגריה, או מה שלא היה שם בחדר אמנים הצדדי, חוזרים לבמה, עוד שני מספרים לסיום, פתח חלון, מהאלבום הראשון 1999, כל כך מעט מילים יחד עם זאת הכל מתומצת, נוקב, תיאורי, סיפור סיפור, אני מקיאה…בשלב זה היה חסר איזה קליפ שירצד מאחורי הנגנים על הבמה…

רמי מואשם בהחזקת סמים קלים, גלעד יורד לעם. צילום: יובל אראל
רמי מואשם בהחזקת סמים קלים, גלעד יורד לעם. צילום: יובל אראל

וכעת הם עוברים לקטע האחרון, כי איך אפשר בלי השיר הזה, והמנהגים שמלווים אותו, שהפכו לסמל המסחרי של גלעד כהנא והג'ירפות, רמי, כן רמי מואשם בהחזקת סמים קלים, וזה לא קל, לרדת מהבמה בבארבי עם מיקרופון המחובר לכבל ארוך (למה לא חשבת על זה קודם? אפשר היה לארגן מיקרופון אלחוטי) והוא צועד בתוך הקהל, מתחבק עם זה או מתלטף עם ההיא, אחריו גדודי אנשים צועדים מלווים, כולם שולפים פלצפונים, מתעדים מתעדים, ים בעננים ים בענינים…הוא מגיע עד הבר, מנופף לי לשלום מלמטה, אולי אני הוזה, לא, הוא מזהה, הכבל נמתח, נגמר המקום, גלעד חוזר על עקבותיו, המלווים אחריו, כל גוש האדם הזה שמתקרא קהל הבארבי נע וגועש, גלעד הוא המערבולת שבמרכז המים הללו. חוזר לבמה, מסיים את השיר –

בא לי קרמבו ! בא לי קרמבו ומקופלת, מתה לבמבה ! בא לי קרמבו, בא לי במבה.. בואנה ! יש למישהו במבה ? ארטיק, קרטיב, יש למישהו קרטיב ? קרח.. אפשר קולה ? יש עוד קינלי,רמי ? שורפות לי העיניים.."

אתם באמת צפיתם שאתאר לכם כאן כל פיפס וכל טון וחצי ממה שגלעד כהנא, צדק…עשה ואמר אתמול על הבמה? הרי זו תבנית מוכרת, למרות שכל פעם היא מעלה חיוכים מחדש, ממש כמו בדיחות בהצגות של התיאטרון המסחרי, ברגע שיצאת מהאולם שכחת ממה ועל מה צחקת…ואלי טוב שכך, כי הביקורת של גלעד כהנא היא חזקה, חריפה, נוקבת וחופרת מתחת לחגורה, זו לא רק המוסיקה, זו האמירה, ולפעמים טוב שיש אחד כזה בסביבה, שוטה הכפר? לא, נביא בעירו? לא, סתם אחד חד מוח וחריף לשון המנצל את הבמה לאמירה.

ועכשיו רדו למטה, יש קליפים..

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150550486309654.397068.721654653&type=1&l=58014d112d

וידיאו

קטע נדיר – חזרה אחרונה לפני המופע

מלך ישראל

רמי, ההדרן

והנה כמה קטעי וידיאו של מיכל הכט, מה שנקרא – מזווית הראיה של הקהל למטה ליד הבמה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. תיאור שטחי של המופע. "עוד קצת שירים, עוד קצת שטויות. ממתינים, סיגריה". וואלה. אם לא היתה לך אגנ'דה לייבש את ג. כהנא, היית חוסך מאיתנו את תיאור ההמתנה, הסיגריה והערות הרקע שלך והיית מביא מקסימום הופעה. תן לקוראים לשפוט.
    זה שיאיר לפיד הוזכר פעם לפני שש שנים ועכשיו מוזכר שוב נשמע לך מוגזם? פעמיים שלמות לדבר עליו? אז תתפלא. יש מה להגיד שוב ושוב ולא יימאס. גלעד כהנא הוא גאון והקהל שלו שומר לו אמונים, והנסיון שלך להפוך את כל האנשים שמבינים את זה לתמהונים – הוא פשוט לא רציני.
    אני לא יודעת איזה עניין אישי יש לך איתו, אבל זה כל כך לא מקצועי.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא