דיווח מהשטח

שידור ישיר מבית הרוחות..

קול הקמפוס גאה להשיק את האלבום השלישי בסדרת חרקה – We Are Ghosts – Broadcasting, הופעת ההשקה התקיימה ביום שלישי, 03.01.2012 22:30  במועדון "האזור" ת"א. היה, שמע, אוהו שמע.. ראה, צילם, הסריט וכעת כותב כמה מילים – יובל אראל .

אנחנו הרוחות באזור, פתיחת מופע לילי. צילום: יובל אראל
אנחנו הרוחות באזור, פתיחת מופע לילי. צילום: יובל אראל

אנחנו הרוחות – we are ghosts  או בקיצור – WAG, הם קבוצת מוסיקאים ואומנים המשתתפים בפרויקט מוזיקה ספונטנית, המפגיש מוזיקאים ליצור מפגש חד פעמי הרפתקני שלא ניתן לשחזור.  העיקרון המנחה הוא תיעוד מפגשי אלתור בלי חוקים או הגבלות הז'אנר.

סדרת חרקה היא בראש ובראשונה הבעת אמון של קול הקמפוס בשוק העצמאי המקומי, ונועדה להביא אל הקהל תוצרים מוזיקליים מסקרנים ויוצאי דופן. הסדרה כולה מוקלטת באולפני התחנה ומבוססת על מוזיקה מקורית וג'אמים.

פרסומת

המפגשים המוזיקליים שמזמנת הסדרה נותנים אפשרות הצצה חד פעמית לתהליך העבודה ולדינאמיקה המיוחדת שבין המוזיקאים. ההגדרה של ההקלטה כאירוע חד פעמי ולא סטרילי, מייצרת חוויה מוזיקלית גולמית ומרגשת במיוחד.

אי לכך היה זה אך טבעי שהאלבום השלישי שמופק במסגרת הסדרה יהיה אלבומה, השישי, אולם הראשון בגרסה המוחשית, לאחר השקת חמישה אלבומי רשת, ניתנת למישוש ומגע של WAG.

האלבום החדש של "אנחנו הרוחות"   Broadcasting, הוקלט באולפני קול הקמפוס במסגרת התוכנית "שעת השין" בהגשת אסף קפלן וגיל מטוס במהלך ארבע שעות בלבד, חברי "אנחנו הרוחות" הם – דויד פרץ, שני קדר, גיא חג'ג', גיא ביבי, רוי רגב, מירב שחם, נועה מגר, מורפלקסיס, אמיר ניר, שיר-רן ינון, דני רווה ואורי דרור.

פרסומת

הצוות בקולה קמפוס (לא טעות..) מטיב לקלוע כל פעם מחדש בבחירת הלוקשיין להשקת אלבומי סדרת "חרקה", האלבום הראשון שעסק בצלילי גרוב הושק במסגרת "יום התקליט" שנערך בקומפלקס האוזן השלישית והאוזן בר, האלבום השלישי שעסק ברוקנ'רול מלוכלך ורועש הושק במסיבת יומולדת שישה עשר לתחנת הרדיו הושק בקומפלקס הריקודים "הבלוק" בתחנה המרכזית החדשה, וכעת, האלבום השלישי בסדרה, המוקדש לצלילי האמביינט, פסיכדליה, רוק אוונגרדי של WAG מושק במועדון "האזור", המקום החדש לערבב קורטוב תרבות, מוסיקה ואווירה קצת אחרת.

אנחנו הרוחות, פרט מתוך מופע שלם...צילום: יובל אראל
אנחנו הרוחות, פרט מתוך מופע שלם...צילום: יובל אראל

השילוב בין ההתרווחות על ספות הקורדרוי ומשענות הקרטון הגלי באולם האפלולי אך המיוחד של "האזור" יחד עם צלילי האוונגרד התרבותי של חברי ההרכב היה מושלם, קלע אל המטרה ואפשר הנאה צרופה של היחיד בתוך ההמון, או של ההמון כיחידים. בול פגיעה! הקהל שהגיע לאירוע כלל שלל מאנשי תחנת הרדיו, מוסיקאים, אמנים, כמה צלמים העוסקים בתיעוד סצנת השוליים העצמאית וחובבי מוסיקה איכותית ושונה. המוסיקה עשתה את שלה, רוב הזמן ישב הקהל שקט ומרוכז בנעשה על מרבץ השטיחים עליו נצבו חברי ההרכב עם שלל כלי הנגינה, הצעצועים ואביזרים עימם יצרו את הצלילים.

אנחנו הרוחות, פרט נוסף מתוך מופע שלם...צילום: יובל אראל
אנחנו הרוחות, פרט נוסף מתוך מופע שלם...צילום: יובל אראל

על ההרכב המוסיקאלי כבר כתבתי כאן בבלוג ואף שילבתי ראיון אינטרנטי עם אחד מהדמויות הפועלות בו, דויד פרץ, על כך תוכלו לקרא כאן. לא אמשיך בניתוחים פילוסופיים אודות משמעות המוסיקה, אציין כי הנגנים החלו לנגן בשעה מאוחרת יחסית, ולא הפסיקו עד שחלפו להם קרוב למאה ועשרים דקות! השכלתי לתעד את כל המופע בווידיאו סינגל שוט אחד ארוך ושלם, אבל לכם הקוראים אעניק קצת יותר מעשר דקות של וידיאו, המורכב מחיתוכים אקראיים לחלוטין מתוך אותן דקות מוקלטות…יתכן ובעתיד החומר ימצא את מקומו ברשת כך או אחרת.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150495397244654.388791.721654653&type=1&l=867b71a834

האזינו לאלבומי סדרת "חרקה"

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close