מופע אקוסטי, להקת אטליז, הקונטיינר, נמל יפו, ליל חמישי 15.12.2011 22:00. היה, שתה, אכל, נהנה, צילם וגם התעצבן – יובל אראל.
אטליז (Eatliz) היא להקה ישראלית המנגנת רוק אלטרנטיבי ורוק מתקדם. שירי הלהקה מאופיינים בשירה נשית עוצמתית ועיבודי גיטרות עמוסים, אשר חרף מורכבותם שומרים לרוב על מבנה סטנדרטי של שיר פופ. שירי הלהקה נסמכים על מטווח רחב של ז'אנרים, ביניהם מטאל, רוק אלטרנטיבי, רוק מתקדם, פאנק (Punk), מוזיקה ערבית קלאסית, Surf Rock ובוסה נובה, דבר המקשה על קטלוגם בז'אנר מסוים. חברי הלהקה עצמם מגדירים את המוזיקה שלהם כ"פופ מתוסבך"…
להקת אטליז, הידועה כהרכב האוהב לסקרן ולאתגר, לוקחת צעד נוסף למקום המפגיש בין פירות ים, שתייה חריפה, ריחות נמל דייגים וקורטוב תרבות. במסגרת ערבי המוסיקה הנערכים בימי חמישי החודש בקונטיינר בנמל יפו התקיים מופע כמעט אקוסטי של הרכב הרוק. על אטליז והופעותיה המיוחדות כתבתי כבר לא פעם.
אתחיל בתיאור המופע עצמו ובהמשך אצליף בשוט…
בשעה עשר בדיוק, כפי שהובטח לי עוד בשעות הבוקר המוקדמות, החל המופע, חברי ההרכב, גיא בן שטרית בגיטרה אקוסטית, הדר גרין בגיטרת בס ושירה, אור בהיר בגיטרה חשמלית וגיטרה אקוסטית לחלופין, עומרי הנגבי על התופים, את מקומו הקבוע של עמית ארז בגיטרה השנייה תפס הפעם עומר הרשמן המוכר מההרכב פאניק אנסמבל, ההרכב של ירונה כספי ועוד. בחזית הבמה, לוקחת את כל תשומת הלב ובצדק, לי טריפון, הסולנית, אותה כבר הגדרתי בעבר כפייה קופצנית. לי אכן נתנה בראש לקהל שהתאסף אל מול הבמה, ועל כך בהמשך – אכן, לי לא נחה לרגע אחד, היא קופצת ונעה, מתקרבת, מסתובבת, מניפה ידיה, קולה האדיר יודע לעלות למעלה בחוזקה ואף לרדת בעדינות ורוך.
כמה פעמים היא פשוט נתרה מהבמה הדי נמוכה, טיפסה ועלתה על השולחן המרכזי ונעמדה אל מול הקהל הרב שמילא את המקום, שרה, משתתקת, נותנת לקהל הרב שמתגודד סביב השולחן להמשיך ולשיר במקומה, שוב, אתייחס בהמשך לסוגיית הקהל… לי נתנה את כול כולה במופע, מופע שסגר למעשה כמעט את כל הפינות והגוונים בהם נגעו חברי ההרכב בניצוחו של גיא בן שטרית, להקת אטליז עברה כברת דרך ארוכה במהלכה נגעה ברוק על גווניו המתקדמים, הצליחה לסגנן עצמה עם שורת נגני תזמורת קלאסית בעיבוד מוצלח, לעשות זאת בפסטיבלים עממיים והנה עתה ניסיון נוסף במופע חצי אקוסטי, לא מצאתי נקודה אחת שלילית בכל המופע. הייתה זו חוויה מרטיטת חושים לכל הנוכחים. אין צורך בתיאורים נוספים של ליבת ההופעה, תתרשמו מהתמונות, צפו בקטעי הוידיאו המצפים לכם בתחתית הפוסט הזה.
וכעת כמה הצלפות שוט מכאיבות לצד לטיפות…הקונטיינר ידוע כבית אכסניה למאכלי ים מיוחדים, אלכוהול טוב וערכי תרבות הנעים בין תערוכות מתחלפות, מיצגים, מופעי מוסיקה שונים ופיזוזים, לטעמי, מעבר להיותו של המקום מתחם לשתיה ואכילה עם חנייה צמודה, הוא מסומן אצלי כמקום שמארח מופעים איכותיים, בדרך כלל בחינם!!! ובעיתוי מתאים. חלק לא מבוטל מהם מתועד כאן בבלוג ובערוץ היוטיוב שלי.
הבוקר כבר טרחתי להזמין מקומות בקונטיינר ולתזמן כך שנספיק להתענג ממטעמי המטבח, לשתות טוב ואח"כ ליהנות מהמופע הצפוי, כאשר הגענו, המתנו בסבלנות בכניסה עד ששמי עלה ברשימה הממוחשבת והובלנו אחר כבוד אל המקומות הכי טובים על הבר, ממש מול הבמה (כהרגלי…), האוכל, אורגיה של טעמים, כמה עיבודים חדשים למוצרים וותיקים, תבלון והתאמה נכונה ונבונה של המצרכים עשו את הזלילה על הבר למהנה, דגים, סלטים ואלכוהול שפינקו את חיישני הטעם בלשון ובבטן.
אולם, שתי דקות לעשר, ממש לפני תחילת המופע הצפוי, המון רב פשט על המקום, דחף ורמס בכל צד, לתפוס מקום טוב מול הבמה, מבלי להתייחס, מבלי להתחשב באותם לקוחות השוהים כבר למעלה משעה במקום, ישובים מסביב לשולחנות או לאורך הבר והרס לחלק לא מבוטל מהם את ההנאה שבצפייה במופע, יושבי הבר נאלצו לזנק מכיסאותיהם המחוצים ופשוט לעלות ולטפס על הבר על מנת שיוכלו לנשום קצת ואולי לראות את המופע, אלו שישבו סביב השולחנות פשוט נעלמו מאחורי גבם של העומדים, במקום לראות את המופע הם צפו בגבות שונים, חלקם צרים, חלקם רחבים…
