כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

רמי פורטיס – החבר אני ועוד כמה סודות

סיקור מופע השקת האלבום החדש של רמי פורטיס "החבר אני" שהתקיים בתאריך 02.11.2011 במועדון בארבי תל אביב. היה שמע ראה וצילם – יובל אראל. הסיקור מלווה בתיעוד וידיאו מכיתת אמן שהתקיימה באוזן השלישית עם מעריצים במהלכה סיפר פורטיס על התובנות מאחורי האלבום וכן במידע בלעדי על איך הכל החל…

חלקים מסיקור זה מתפרסמים במקביל באתר "חדשות המוסיקה" ובאתר "106 רדיו קול יזרעאל".

רמי פורטיס, החבר אני, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל
רמי פורטיס, החבר אני, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל

 א. אני החבר רמי פורטיס!

 לקראת מופעי ההשקה של אלבומו החדש של הזמר רמי פורטיס "החבר אני" שיערכו בכפולה, לא אחת, כי אם שתי הופעות השקה חגיגיות במיוחד במועדון בארבי ביום רביעי, 2.11.2011 ויום שישי, 4.11.2011, התקיימה ביום שישי אחה"צ (21.10.2011) כיתת אמן נדירה באוזן השלישית תל אביב. במהלך המפגש עם כמה עשרות מעריצים נחשפו הסיפורים שמאחורי האלבום החדש, הגיבורים, ההשפעות והפילוסופיה. דאגתי לצלם את המפגש:

ב. החבר פורטיס…

 (אזהרה! פרק זה כולל הרבה חפירות, קחו את הזמן שלכם)

ההכרות שלי עם הזמר רמי פורטיס מתחילה ממש באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, במסגרת שיעורי הגדנ"ע שהתקיימו בבית הספר התיכון נשלחה הכיתה כולה לסייע לצבא כשירות לאומי למשך שבוע ימים, נשלחנו לבסיס מחסנים בצריפין על מנת לתת יד פה ושם, היה זה ממש בין 1973 ל 1975, לקחתי עמי לבסיס טייפ קסטות נייד וקלטות להאזנה, ביניהן קלטת עם האלבום הראשון של להקת רוקסי מיוסיק שבאותה עת נמכר במחיר מוזל בחנויות (קט אאוט). במחסן אליו נשלחתי לעזור הסתובב בחור אחד שפניו אורו למשמע המוסיקה, פנה אלי ואמר לי משהו בסגנון "אתה בסדר, שומע את המוסיקה הנכונה" וכך במהלך הימים החולפים הייתי צמוד אליו ודאגתי מידי יום להגיע עם קלטות נוספות של מיטב הרוק המתקדם של אותה עת. לימים הייתי מגיע בימי שישי למסיבות ריקודים בגימנסיה הרצליה ותיכון חדש שם היו מופיעות להקות צעירות, ביניהן להקת "ברזל מלובן" של בחור בשם נטי ויסמן, עימו היה מופיע אותו "חבר" מהמחסן, רמי פורטיס…

בערך שנה לאחר מכן, בשנת 1975 כשעבדתי בחנות התקליטים הצעירה שנפתחה בכיכר מסריק בתל אביב, מעוז חנויות התקליטים של אותה תקופה, חנות שבעליה, אברי רוזנטל,  היה עסוק רוב הזמן בנגינת שירי ג'ימי הנדריקס בגיטרה, נפתחה באחד הימים הדלת ונטי ויסמן על רעמת שערותיו הארוכה, מלווה ברמי פורטיס נכנסו פנימה, המוניטין של המקום המיוחד הגיע לאזניהם והם באו להתרשם. באותו זמן שהה בחנות איש אחד, שאול גרוסברג שמו, הוא החל ליזום ערבי מוסיקה בבית לסין, תחת השם "חולצה כחולה – מועדון הרוק הישראלי", כנער הכי צעיר במקום זרקתי לחלל האוויר אמירה בנוסח "הי, זה הנגנים של ברזל מלובן, נראה לי שהם באו לנגן אתך". אותו רגע היה ככל הנראה הדלקת הניצוץ שהפעיל את המושג רמי פורטיס.

תוך זמן קצר הוחלט על הקמת הרכב ביזארי ומטורף בו נטלו חלק נטי ויסמן ואברי רוזנטל כגיטריסטים, רמי פורטיס כזמר, יוסי בוזין מתופף ועוד בחור ששמו פרח מזכרוני על הבאס, ההרכב קיבל את השם "זבוב", זו הייתה הפשרה לאחר ששמות שונים ומשונים עלו וצצו, המוטו של ההרכב היה לתת הופעה מטורפת בבית לסין, לבצע משיריו של אלכס הארווי (עליו השלום) וליצור סגנון פרוע ביותר שטרם היה בארץ.

והנה קטעים שהתפרסמו לפני מספר שנים בפורום רוק מתקדם של נענע 10 (קופי פייסט, לא נגענו..)

יובל אראל בתגובה ל: לגבי להקת – הזבוב (מאת: אהוד בן-פורת)

 בשנות השבעים בהיותי תלמיד תיכון חיפשתי עבודה בחנות תקליטים, החבר`ה מ"מנגו" הפנו אותי לבחור צעיר שעמד לפתוח חנות תקליטים בשם "פאז" ממש מולם בכיכר מסריק למטה. הבחור – אברי רוזנטל – מעריץ שרוף של ג`ימס מרשל הנדריקס וכך נראתה החנות – מקדש מעט להנדריקס וכל מה שייצג.

באחד הימים, בעודי מסדר את המחסן בגלריה, נפתחה הדלת ונכנסו שני בחורים – נטע ויסמן – שהיה גיטריסט בלהקת "ברזל מלובן" ורמי פורטיס – אותו הכרתי במסגרת שבוע גדנ"ע ב"בסא 18" בצריפין – (שמענו ביחד את רוקסי מיוזיק….). לאחר הכרות קצרה בין השלושה – אברי, נטע ורמי נוצר קליק שקרם עור ומיתרים.

בעזרתו וביוזמתו הדוחפת של שאול גרוסברג – שהחל באותה עת להפיק את ערבי מועדון הרוק הישראלי בבית לסין צורפו להרכב זה המתופף יוסי בוזין, מי שכיום בעל חנות התופים בוזין, בשלב מסוים גם בארי סחרוף ניגן בהרכב ואת שמו של הקלידן פשוט שכחתי

ההופעה הראשונה של הלהקה הייתה בבית לסין באחד מערבי הרוק של שאול, השירים שבוצעו היו למיטב זכרוני שני קטעים של אלכס הארווי המנוח – המנון ואקשן שטרסה…

שאול גרוסברג (מועדון הרוק הישראלי) בתגובה ל: יגעת ומצאת תאמין… (מאת: יובל אראל(

 בהמשך לאינפורמציה שהביא כאן יובל אראל הגדול, אחד מוותיקי הסצנה, אנחנו רוצים להוסיף:

1. בתחילת שנות השבעים, כיכר מסריק בת"א הייתה מרכז האקשן של הפרוג. בצד אחד של הרחוב נפתחה חנות התקליטים "מנגו" (של סטיב גילסטון שהיה הגיטריסט הראשון של "הבמה החשמלית" לפני שלמה מזרחי, ומישל אופטובסקי מקבוצת "העין השלישית" שנפטר לפני חודש). לחנות הזו הגיעו רוב האלבומים של הרוק המתקדם שנרכשו ע"י הראשונים שנדבקו במחלה. בצד השני של הרחוב אברי רוזנטל (גם הוא נגן גיטרה) פתח את החנות המיתולוגית "פאז". עד אמצע שנות השבעים הכיכר שימשה כמקום מפגש של הפרוגיסטים הראשונים בארץ לרבות חברי להקות שונות. אנחנו מציינים זאת לאור העובדה שמרבית החברים בפורום הזה שחולים באותה מחלה עוד לא נולדו אז, וכדאי שכולם ידעו מאיפה בת"א כל המחלה הזאת התחילה.

2. בקשר ללהקת "זבוב" – הסיפור של יובל נכון, והרעיון להקים את הלהקה נולד בעקבות שמיעת אלבומים של "הלהקה הסנסציונית של אלכס הארווי". הלהקה הזאת שהמציאה את הז`אנר של הרוק הקירקסי, הייתה אחת הלהקות הגדולות של התקופה. ראה תמונה בהופעה מתוך האלבום "החלום הבלתי אפשרי". בהזדמנות זו, אנחנו ממליצים מאוד לשמוע את האלבום ואת זה שאחריו "המחר שייך לי", שבו מופיע גם הקטע "אקשן שטראסה". הרעיון היה להעלות על במה להקה ישראלית שתבצע רוק קירקסי והחברים בלהקת "זבוב" היו הכי מתאימים בגלל הצורה שלהם והמוטיבציה שהייתה להם. להופעה הראשונה של הלהקה הגיעו בערך שש מאות איש ששמעו על זה מפרסום מחתרתי, ולהופעה השנייה שנקראה "זבוב וחברים כבדים בטיסת קרב הפצצה מס. 2" הגיעו קרוב לאלפיים איש שאי אפשר היה להכניס אותם לאולם. הלהקה ביצעה קאוורים של אלכס הארווי משני האלבומים הנ"ל.

אברי רוזנטל בפתח "פאז" חנות התקליטים המיתולוגית
אברי רוזנטל בפתח "פאז" חנות התקליטים המיתולוגית
להקת זבוב, ההרכב המקורי, לפני העלייה לבמה בבית לסין
להקת זבוב, ההרכב המקורי, לפני העלייה לבמה בבית לסין

 במהלך השנים החולפות הספקתי לראות ולשמוע את רמי פורטיס בכמה הרכבים, להקת מים חמים שהייתה המשכה של זבוב, כרומוזום ואף הופעות עצמאיות לחלוטין במקומות שכבר לא קיימים דוגמת קולנוע תל אביב, מועדון ליקוויד באחד מגלגוליו בדרך סלמה ועוד.

לדעתי קטעי וידיאו מההופעה ההיסטורית של להקת זבוב בבית לסין לא קיימים, ואם כן מאוד אופתע…במקום זאת ועל מנת להתרשם מצורפים כאן לינקים לביצוע מקורי לשירים שלהקת זבוב שרה במופע הראשון – גרסאות כיסוי לאלכס הרווי…

The Sensational Alex Harvey Band – Anthem

Sensational Alex Harvey Band – Action Strasse

בשנים האחרונות בהם החלתי להתעסק בצורה גורפת בצילום ותיעוד מופעים ניצלתי מספר הזדמנויות לצלם את הופעותיו שהיו פתוחות לקהל הרחב דוגמת "שעת כדור הארץ" ו"לילה לבן". אפילו זכיתי בהזדמנות אחת לזכות בהגרלת כרטיסים למופע בזאפה… וכן, גם את ההשקה של קוואמי לא פספסתי, פורטיס, כמפיקו ומנהלו המוסיקלי התארח במופע. לצפייה באלבומים ובסרטונים – בהמשך הפוסט הזה.

ג. החבר אני

 אקדים ואומר כי, לעניות דעתי, מאז השקתו של האלבום "סיפורים מהקופסא"  של רמי פורטיס הנחשב כאלבום המשפיע והחשוב ביותר של הרוק הישראלי בשנות השמונים ובכלל כאחד מהאלבומים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים, השקה אותה ניתן להגדיר כשיא מסוים בפעילותו של הזמר, לדידי, נקודת השיא הבאה, ומבלי להמעיט בערכם של האלבומים שאחריו, היא האלבום הנוכחי "החבר אני". בטקסטים, במנגינות, בהוויה עצמה.

שני האלבומים, המהווים למעשה נקודות מפנה תקופתיות בעשייה של רמי פורטיס מחייבים לפנות זמן איכות, לשבת ולהאזין, לעלעל בדפי האלבום, לתת לנוירונים במח לעשות את שלהם, להתחיל לעכל, את המילים, הצלילים. לנוח, לחזור ולהאזין פעם נוספת, לצאת להפוגה, לחזור לשגרה היומיומית, ולמחרת לשוב ולעשות את אותה הפסקה, לשוב ולשבת עם המוסיקה נטו. את הניתוח כל אחד יעשה על פי הבנתו, יכולתו, משנתו, ומורשתו….

האזנה ורכישה מקוונת של האלבום החבר אני

ד. החברים, הבמה, המופע

כאשר התקרבתי לאזור מועדון בארבי ברחוב קיבוץ גלויות הבנתי שהערב מדובר במופע יוצא דופן ובעל תהודה ציבורית רבה, מתחם החניה הסמוך כבר היה מפוצץ בכלי רכב, הייתי צריך להרחיק כמה מאות מטרים כדי לתפוס מקום, אכן, השביל המוביל למועדון שכבר היה מלא עוטר בבנארים ענקיים עם הדפסי האיורים המופיעים בתוך האלבום, איוריו של פלפלד. רחבת הכניסה כבר שרצה צלמים וצוותי טלויזיה שעטו על כל מפורסתם שהגיע.

סמוך לשעה 22:30 החל מופע החימום של חברי להקת Grey, אלו בני טיפוחיו של יהוא ירון, הוא אמור בכלל להופיע בסבב השני של מופע ההשקה בליל שישי, שמעתי אותם, כן, יש כאן אמירה, נכון להם עתיד, רק שישחררו קצת יותר קטעי מוסיקה להאזנה…

האולם החל להתמלא, קצת דחוס היה, אנשים הצטופפו, חלקם חיפש עמדות תצפית נוחות וחלקם לא מבוטל חיפש את הקרבה לבמה, היכן שאפשר להתפרע ולהתחרע במופע פורטיס אופייני..

שעה 23:10 לערך, כפי שציין השעון הדיגיטלי שספרותיו הוקרנו בלייזר על הבמה, חברי ההרכב של רמי פורטיס והאיש עצמו עולים לבמה ותופסים את מקומותיהם, חושך, אט אט אורות קרים וחמים נדלקים בקמצנות, פורטיס פותח את המופע,  בשקט בשקט, כן, "הנה בא השקט", שיר הפתיחה, לקוח ישירות מאלבומו "להתראות בחלומותי" שהושק בשנת 1992 במסגרת פרוייקט "פורטיסחרוף", מישהו לחש באוזני שסחרוף נמצא כאן, אולי הוא יעלה בהמשך, שמועה שהופרכה במהלך הערב…

אני נוטש את העמדה שלי, בדיוק במרכז, על שפת המדרגה המפרידה בין שתי הרחבות המרכזיות, יורד למטה אל מתחם הבמה, שם אין מוניטורים, הצלילים מועברים לזמר ישירות באוזניות, זה טוב, אפשר לצלם וידיאו מקרוב ללא חשש מרעשים. קצת דחוס, צריך לפלס דרך תוך התפתלויות בין הקהל, הגעתי. על קו הבמה עומדות רק הנערות השרופות ביותר בקהל המעריצים, ערימות בקבוקי בירה ומים מתגלגלים על הרצפה, רוק'נרול.

פורטיס ממשיך בשורה ארוכה של שירים – מכונת הכתיבה, להתראות בחלומותי, החבר אני, להתעורר,  לשחרר את הזבוב, יפה אך מושחתת, מקום בראש, אוטוביאנקי, הרעות היא עם, ליהל משומר, אומרים, גובו, חדשות המירח,  אמריקה, תלוי על הצלב, נעליים. כן אפשר לראות שפורטיס משלב בין שירי האלבום החדש, לשרשרת להיטים חזקים ומוכרים שלו מתקופות קודמות, מתכון מנצח…

כעת הצוות יוצא לפסק זמן קצרצר, הדרן, חוזרים לסדרת שירים קצרצרה נוספת: חלום מתוק, אגם ענקית, רד מעל מסך הטלוויזיה שלי ואת לא. שוב יורדים חברי ההרכב, פורטיס נשאר לבד על הבמה, הוא מתחיל לשיר את הסט האחרון, הדרן שני, הנגנים חוזרים בשט, נותנים ליווי, אין קץ לילדות, שדה כלניות והשיר המסיים, "דבש" המחזיר את הקהל וגם אותי 35 שנה אחורה, לשכונת יד אליהו, חזרות בבית של יוסי בוזין המתופף המיתולוגי של ההרכבים הראשונים, מים חמים וכרומוזום…

יש גם סיפור קטנטן על דבש…הפתיח הידוע של פורטיס עם הקריאה הויסה הויסה הוי, לא נולד בביצוע המקורי, באלבום הוויניל, זו יציאה מפתיעה של חיים רומנו ששר את הקטע המטורף וההזוי הזה באחת החזרות והחומר נשמר, לאחר שנים כאשר עמדו להפיק ולהשיק את האלבום אוספורטיס המשולש פנה יוד קוטנר ליוסי בוזין המתופף ושאל אם יש לו משהו מיוחד ולא שגרתי לתת לטובת ההפקה, ואכן, יוסי שלה ממעמקי ארכיונו את הקטע המוזר הזה, בבישול האלבום הוא הודבק בתחילה לשיר קדימה או החוצה\ תני לי את זה ויותר מאוחר הוסף כפתיח לדבש בגרסת התקליטור. רק שתדעו, את מחיאות הכפיים בשיר נותנים האדונים הבאים : המפיק רפי מלול ואחיו אריק, נטי ויסמן, ברי סחרוף, יוסי בוזין וחיים רומנו.

טוב, תאכלעס לסיכום המופע, עשרות שנים שרמי פורטיס רץ לנו על הבמות או נותן שעות באולפני הקלטה, אין ספק שהמוסיקה שלו מקורית, מסמנת נתיב בהוויה הישראלית  ומהווה מעין תמרור דרך לדורות רבים, כאמן וותיק מוקף פורטיס במערכת הפקה ושיווק משומנת היטב היודעת להציג, להציב וליחצן את האמן ובמקרה דנן אין בכך שום בושה, פורטיס כיום כבר אינו זמר שוליים, הוא הזרם המרכזי וטוב שכך.

 

להאזנה ורכישת שלל אלבומי רמי פורטיס

http://4tis.bandcamp.com/

כאן גלריה מהמופע עצמו

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150372499684654.370910.721654653&type=1&l=dfb553eae6

כאן גלריית תמונות שצילמה דפנה טלמון

http://www.flickr.com/photos/talmon/sets/72157627920737999/

כאן גלריות תמונות של פורטיס שצילמתי במופעים קודמים

 בהשקת אלבומו של קוואמי 2011

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.494409024653.274694.721654653&type=1&l=9cbf1b5b6e

לילה לבן בנמל יפו 2010

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.408954474653.182762.721654653&type=1&l=89c15fe92a

שעת כדור הארץ, תל אביב 2010

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.386672334653.164659.721654653&type=1&l=cfa6601827

כאן קטעי וידיאו מהמופע עצמו

וכאן כמה קטעי וידיאו שצילמה נעמה גולד

 כאן קטעי וידיאו של פורטיס שצילמתי בהזדמנויות קודמות:

 קוואמי והחלבות עם פורטיס – תסחטי אותי – מופע השקה בבארבי

רמי פורטיס בנמל יפו – לילה לבן – משלחת אבודה לחלל

רמי פורטיס בנמל יפו – לילה לבן – בצהרי היום

פורטיס – לקט 2. לילה לבן בנמל יפו

פורטיס – לקט 1. לילה לבן בנמל יפו

פורטיס – חלום כחול. שעת כדור הארץ ת"א 2010

פורטיס – משלחת אבודה לחלל.  שעת כדור הארץ ת"א 2010

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

14 תגובות

  1. תענוג צרוף!
    כיף לקרוא את ההסטוריה ואת מה שהתרחש מאחורי הקלעים.
    כיצד התאספו וקמו להקות שמהוות את הבסיס לרוק הישראלי.
    אשמח לקרוא עוד ועוד שורות נוסטלגיות כמו אלו.

  2. אחלה סיקור,רציתי רק לציין שהפתיח לשיר "יאללה יזהר, תגיד שבת שלום ונלך (רק רגע) לקוח ממערכון של הגשש החיוור שנקרא: "שבת שלום" אם איני טועה…
    מאותה תקופה בערך בה יצא האלבום "פלונטר"

    אגב, הפלייליסט שונה בשיר אחד בין ההופעה של 02/11/2011 להופעה של 04/11/2011
    במקום חדשות מהירח בוצע על המשמרת באחת הגרסאות הטובות ביותר שלו עם לא ה…

    נ.ב. לא הפלייליסט משנה את ההופעה אלא מי שמופיע וכמובן הקהל.
    אם רמי פורטיס הרגיש שהוא נותן הופעה יותר משוחררת ביום שישי מאשר ביום רביעי, כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר…

    ערן פוקס – מעריץ פורטיס מבטן ומלידה
    http://cafe.mouse.co.il/review/2414043/

  3. תיקון לתגובה הראשונה שכתבתי,
    במערכון של הגשש "שבת שלום" מסופר על חכם מרדכי ואיזק שהולכים להגיד שבת שלום למסייה לוי.
    השמפט במקור הוא: "יאללה איזק תגיד שבת שלום ונלך",שאומר חכם מרדכי לאיזק
    וקורא להם מסייה לוי "רק רגע"…

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא