איה כורם מצלצלת בפעמונים

רשמים ותיעוד ממופע אישי, איה כורם, קפה ביאליק, מוצאי שמחת תורה, 20.10.2011 22:30. חפר בוויקיפדיה, היה, שמע, נגע ביונתן שפירא, צלצל בפעמונים, צפה, צילם ושאל – יובל אראל. 

איה כורם היא זמרת, מלחינה ופזמונאית ישראלית ילידת נצרת עילית, בוגרת בית הספר רימון המתגוררת בתל אביב. בטרם התפרסמה כזמרת, כתבה והלחינה כורם שירים לסדרות טלוויזיה ולזמרים אחרים, ביניהם מירי מסיקה, לה כתבה את "אתה אף פעם" לאלבומה הראשון ואת "תמונה" לאלבומה השני.

בשנת 2006 הוציאה כורם את אלבומה הראשון, "איה כורם", על ידי חברת הד ארצי ובהפקתו של אורי זך . מהאלבום יצאו לרדיו הסינגלים "קיץ", "שיר אהבה פשוט", "קליפה", "יונתן שפירא", "בסוף הלילה", "אתה זורם אצלי בדם" ו"השיר של איתי". השירים, שאת כולם כתבה והלחינה כורם פרט לאחרון, זכו להשמעות רבות, האלבום זכה להצלחה רבה והגיע למעמד אלבום זהב.

בשנת 2008 הוציאה כורם את אלבומה השני, "שפה זרה" אף הוא בידי חברת הד ארצי, אשר כלל מספר סינגלים דוגמת שיר הנושא "שפה זרה", "הסוף של הסיפור", "אל תאמיני", "אוטוביוגרפיה" ו"עכשיו כזאת". האלבום כולל גם שיר שכתבה כורם בשם "זהב שחור", כגרסה נשית לשירו של אברהם חלפי "עטור מצחך". את השיר הלחין יוני רכטר, שהלחין גם את "עטור מצחך". האלבום לא זכה להצלחה שיווקית מסחררת מכוון שהיה יותר אישי ופחות פופי.

איה כורם,  המזוהה ומתויגת כבר מימי תחילת הקריירה שלה כאחת מ"חבורת רימון", החליטה לקחת את המסלול העצמאי קדימה, המהפך בעשייה של איה כורם החל לקראת העבודה על אלבומה השלישי, עתה החליטה איה להעביר את כל המלאכה ישירות לידיה מכיוון שלדידה התיווך של התעשייה בענף המוסיקה לא הצדיקה את עצמה. ביוני 2011 יצא אלבומה השלישי של כורם, "לאלף את הסוסים". הסינגל הראשון שיצא מתוכו הוא "שש ועשרים", והשני הוא "רונה אומרת", גרסה מחודשת לשיר של כורם בשם "האישה עם השקית", שיצא לראשונה בסוף שנת 2008.

האזנה ורכישת האלבום – לאלף את הסוסים

עצמאות ניכרת בדרכה של איה, המאמצת לחיקה את תופעת הניו מדיה והרשתות החברתיות באינטרנט, חשבון הציוצים שלה בטוויטר מפיק מרגליות רבות, חלקן מצביע על הדרך העצמאית כדוגמת הציוץ הזה –

 "לקרוא בבוקר מיילים מבנדקאמפ, שבזמן שישנתי, אנשים קנו את האלבום, היה חסיד אומות העולם."

חלקן הנו שיתוף הציבור בהכנות לקראת המופע –

"אדם מכריח אותי לעשות חזרות להופעה שלנו בביאליק ביום חמישי. הוא מחפש סאונדים יפים ואני סרוחה על הספה ובודקת כל רגע את הפיד."

את הגיגיה ומסקנותיה מתעשיית המוסיקה המקומית מעלה איה בבלוגים המתאימים, את תובנותיה בפילוס דרך לעבודה עצמאית כמוסיקאית מעלה איה במדריך "עשה זאת בעצמך" בבלוג האישי שלה.

גם ויכוח בין אנשי מקצוע אודות הדרך שעל המוסיקאים להוביל עצמם על מנת להפיץ את המוסיקה שלהם לתודעה הציבורית ויחד עם זאת להרוויח תמורה כספית נאותה חותכת איה בחדות במאמר פרי מקלדתה בבלוג "ניוזגיק" בו מציגה היא את המציאות הקשה של האמן אל מול אוטוסטראדת המידע החופשי…

 גם חשיפה עצמית לא נעדרת ממקלדתה, בבלוג גיבור תרבות יודעת איה לשאול עצמה שאלות ולענות עליהן בכנות וביושר, חשיפה עצמית גבוהה אמרתי?.

בזמן שהמוני בית ישראל חגגו את ההקפות השניות ושמחת תורה, סיום סבב קריאת התנ"ך ותחילת סבב חדש, התקבצו כמה עשרות אנשים לפתחו של קפה ביאליק, בית מועד למופעי אמנים. אפשר לאמר שמוסיקאית כאיה קצת גדולה על המקום האינטימי, ה"אובר בוקינג" במקום העיד על כך שהפופולאריות שלה לא ירדה.

את המופע פתח אדם בן אמיתי שליווה את איה כורם בגיטרה חשמלית, איה עצמה שרה נטו במהלך רוב המופע אם כי לקראת חלקו השני לקחה לידיה את הגיטרה האקוסטית שתלווה אותה כמעט עד סוף הערב. קולה הצלול של איה נוסח בך מעין תחושת עונג, שירה רהוטה וצחה אך יחד עם זאת יודעת להתעקל מבעד לגופם של השירים והתמלילים.

הרפרטואר היה עשיר ומגוון וכלל שירים משלושת האלבומים של איה. השירים, כולם ידועים ומוכרים והושרו בכל פה, אפשר לאמר כי לעיתים היה נדמה כי מדובר בשירה בציבור, הקהל ידע טוב טוב את חלקו בפזמון החוזר לכשנתבקש.

לקראת סיומו של המופע בצעה איה את שירה הקלאסי של אהובה עוזרי "צלצולי פעמונים", האינטרפרטציה של איה לוקחת את השיר השמח למקומות אחרים מהמוכר לנו, יותר מאוחר, לאחר שהסתיים המופע והספקתי לשוחח בקצרה עם איה שאלתיה אודות החיבור לשיר הזה. הרי למעט העובדה שכרם התימנים, שכונת מגוריה של אהובה עוזרי, שוכנת מעבר לכביש אין בקו האומנותי מוסיקאלי קווים משותפים, השיר הצומח מזמנים אחרים ומסצנה שונה, הזמר הים תיכוני הבסיסי של שנות השבעים לעומת השירה המתחכמת של דור הזמרות הנוכחי, מה שמתויג כ"בנות רימון". איה אמרה בפשטות – תיוגים זה שפת המבקרים, השיר הוא טוב ואהבתי אותו, לכן החלטתי לתת לו את הפרשנות המוסיקאלית שלי.

בזמנו סיפרה אהובה עוזרי לכתב המקומון בראש העין כי את "צלצולי פעמונים" כתבה בעקבות סרט הודי שצפתה בו . לדבריה בסרט ראתה ושמעה את צלצוליו הנוגעים והמרגשים של פעמון, וכך נוצר הרעיון לשיר זה.

מאז אותם צלצולי הסרט ההודי חלפו שנים רבות, אמנים נוספים שלחו גרונם לשיר הזה, יואב יצחק לדוגמא ואפילו הצמד אסף ונדב, כוכבי "כוכב נולד" העדיפו לרתום שיר זה לרזומה שלהם בתוכנית.

צחוק הגורל ורק לפני שבוע הספקתי לראות את אהובה עוזרי מנגנת ולשמוע את הזמרת המלווה אותה אלינור חזק מבצעות את השיר לשמחתם של באי תחנת הרדיו האינטרנטית רדיו תדר באלנבי.

צלצולי פעמונים

צלצולי פעמונים
בתוך ליבי מהדהדים
על אם הדרך בי פוגש,
ליבי הומה ומתרגש,
עודני כאן למענך.

דמותך הולכת ומתרחקת,
כאן אני אל מול ביתך

עיני זלגו דמעות של אושר,
חיי היו ימים של בוסר.

היינו יחד זוג תמימים,
קצת שובבים, מעט שונים.
חיוך, גומה, בוער בי אש,
מלטף קצת, מתבייש,
הולך הדם, הזמן חולף.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150355963949654.367258.721654653&type=1&l=0ecacf250a

מתוך המופע בחרתי להציג בפני הקוראים שני קצוות בעשייה המוסיקלית של איה, ביצוע לשיר "יונתן שפירא", שיסודו בתרגיל מעבדה בבית הספר רימון והשני "צלצולי פעמונים", אינטרפרטציה אישית ללהיט עבר שלא נס ליחו. הקליפים כאן למטה, בהמשך העמוד..

איה כורם – צלצולי פעמונים. צילום: יובל אראל

אהובה עוזרי ואלינור חזק בחפלתדר – צילום: יובל אראל

אהובה עוזרי ואלינור חזק בחפלתדר – צילום: ג'ניה

צלצולי פעמונים בביצוע אסף ונדב – לחצו לצפייה בקישור לעמוד המקורי

ולקינוח – איה כורם "יונתן שפירא", קפה ביאליק. צילום: יובל אראל