כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

להישאר כוכב דוד

מופע השקת אלבום בכורה "להישאר" של דודי בר דוד, כוכב חדש, יוצא "כוכב נולד". תיאטרון תמונע, 24.09.2011, 23:00. עם אורחים מפתיעים. צפה, שמע, צילם ונהנה – יובל אראל.

דודי בר דוד בתיאטרון תמונע. צילום: יובל אראל
דודי בר דוד בתיאטרון תמונע. צילום: יובל אראל

במארז האלבום הרשמי של דודי בר דוד "להישאר" מצורף גם מכתב אישי של דודי למאזינים, בו הוא כותב: "תקליטי בכורה הם עניין ארוך, מרגש ומהפנט כמו הסיגריה הראשונה, אהבת נעורים, כמו החיים הללו שנוגעים בי כל פעם קצת יותר". ומספר כי "להישאר נכתב בימי חיפוש אחר גאולה ושקט, תוך "ציד" בלתי נשלט אחרי חתיכות אמת. מיליון שאלות התפרצו לי לתוך שירים שנכתבו במרפסת קטנה על גג בניין ברחוב בן יהודה. יצאתי למסע בו הוודאות (כמו תמיד) לא הייתה עימי."

לאחר שהזדמן לי להאזין לאלבום לראשונה, הצלחתי להשיל מעלי את תיוגי כוכב נולד ה"אהובים" עלי, להשתכנע כי גם לזמרים העוברים דרך בית החרושת המסחרי הזה יש אמירה ורצוי להטות אוזן להקשבה נוספת.

דודי בר דוד, זמר, יוצר ומבצע צעיר, מצליח באלבומו זה לכבוש את כל אותן הפסגות הרגשיות שניסה להחצין ולחשוף במהלך השתתפותו בנבחרת "כוכב נולד" בעונה האחרונה. באלבום הבכורה מתגלה בר דוד אחר… אחד שהוא יוצר מוכשר ומרגש עם חיבה לתיאטרליות מוסיקלית, טקסטים דרמטיים, הפקה מוסיקלית עשירה ועיבודים סוערים, אנרגטיים ותקיפים מחד, ורכים, שבירים וממיסים מאידך.

האלבום יוצא לאחר תקופת טרום בכורה במהלכה שחרר דודי בר דוד מספר שירים מתוך שלל האלבום, "ניו יורק", שזכה לתגובות רבות, ביניהן בחירתו של השיר ללוות את קמפיין הרשת של חברת האופנה קסטרו.

"אל תשתני" – שיר שני אותו שחרר להאזנה, חושף את המרדף הפנימי אחר הצורך להתקדם, להתקבל ולהיות נאהב, את הרצון התמידי "להשתנות" לשם כך ואת המחיר הנפשי והפיזי שהמרדף הזה גובה.

ב"מסיכות" השיר השלישי מתוך האלבום הכולל טקסט אינטימי וחושפני מלווה בהפקה מוסיקלית עשירה על גבול התיאטרלית. מלודיה סוחפת בשיר בעל שלושה חלקים שונים, הנרקמים זה בזה כשיר בתוך שיר. סביבה נתפרה חליפת עושר צלילי של סערה והתרסקות המוגשים ברוך שברירי.

דודי בר דוד במופע השקה בתמונע. צילום: יובל אראל
דודי בר דוד במופע השקה בתמונע. צילום: יובל אראל

מוצאי שבת, ערב מצוין להשקות מוסיקליות, קהל רב כבר מצטופף בכניסה לתיאטרון תמונע בדרום תל אביב, דמויות מוכרות מי יותר ומי פחות נצפות בין המתגודדים, צעירים רבים שעברו את מסלול "כוכב נולד", חברים ושותפים להפקת האלבום, אורחים וקרובי משפחה.

על הבמה המוארת באור כחול כהה מוצבים שני אורגנים משני צידיה, שורת כסאות אל מול מעמדי תווים וכמה גיטרות נשענות מאחור, נראה כי המופע יהיה עשיר, צבעוני ומעניין. אט אט כבים האורות ולקול מחיאות הכפיים של הקהל הרב שהמתין בסבלנות עולים בזה אחר זה חברי ההרכב שילווה את דודי בר דוד במהלך המופע, אריאל טוכמן, יוסי מור, שי צ'ארלס סיון, דני שניידרמן ורועי חלד וכן התזמורת-  צליל זינגר, מאיה לי רומן, הדס גת ולי כספי.

דודי בר דוד עולה לבמה ומתחיל בשיר "דמעות על הפנים", שיר מלא אהבה, געגוע, לבטים והתייסרות, ממש תמצית המסר אותו מנסה להעביר הזמר בקשת שיריו באלבום. את המרקחת הזו מעטר בר דוד בעטיפה מוסיקלית עשירה ומעניינת, מהולה במתח הולך ומצטבר, קצב ועצב. אכן פתיחה מעניינת למופע השקה.

השיר מסתיים, בר דוד עוצר, פונה אל הקהל, חוגג את הערב, וממשיך הלאה – "מילים גדולות", השיר נפתח בצריחת גיטרות ומקצב מהיר, שר על רע לי, תברח מפה..תיגע בי עוד…  הוא עובר לסינגל השלישי שהשיק "מסכות", שוב חוזר הקצב היוצר מתח באוויר, עוטף את המילים הכבדות, הוא זועק למעלה "צריך גם כח להישאר…".

האורח הראשון של הערב מוזמן לבמה, אושיק לוי, "יהונתן סע הביתה", אושיק נהנה כשדודי פותח את השיר, הקהל מתרגש, מכבד, מחיאות כפיים ותשואות. אושיק ממשיך והם שרים ביחד.

שיר רודף שיר ובהמשך המופע מצטרף לבר דוד אורח נוסף, ארקדי דוכין, על האורגן בצד, "אוהבת לא אוהבת", דודי מוכיח כי הוא אכן פרפורמר אמיתי, מתאים עצמו לשלל סגנונות, עומד על הבמה כרוקר אמיתי.  עוד שיר ושניים ואיריס פרחי מצטרפת לשירה, בהמשך מזמין בר דוד את ליאור דיין ומיכל להצטרף אליו, גם רביעיית הכינורות מקבלת את חלקה. תענוג.

גם דברים טובים לבסוף מסתיימים, וכך המופע, שהשאיר טעם טוב באוזניים. אז קחו המלצה – האלבום הושק בהוצאת היי פידליטי, לכו עליו, הוא יכול להוות מתנה טובה לקראת החג.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בפייסבוק

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150323525749654.360572.721654653&l=e279279c7b&type=1

שיר הפתיחה

דודי בר דוד ואושיק לוי

דודי בר דוד וארקדי דוכין

דודי בר דוד בשלושת הסינגלים שקידמו את השקת האלבום

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא