כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

שלושה גלים מתחת לגשר העמים…

על מופע ואלבום – the Bridge Project   – פרויקט מוסיקאלי חוצה יבשות ועמים, במקצב מזרחי, ברוח אתנית פולקלוריסטית, שלושה מוסיקאים, על קשר באמצעות האינטרנט, אלבום מצוין, ומופע חגיגי בחסות שגרירת אוסטרליה. האזין, צילם ומדווח – יובל אראל.

פרויקט הגשר בתיאטרון תמונע. צילום: יובל אראל
פרויקט הגשר בתיאטרון תמונע. צילום: יובל אראל

לפנינו דוגמא חיה ומנגנת לאיחוד מוזיקלי המפרש הלכה למעשה את הרעיון של גשר מוסיקלי, וקירוב תרבויות ואישים, כדי ליצור יחידה ייחודית, מגובשת. מדובר ב"פרויקט הגשר" – ישראלי, אוסטרלי ותורכי (לא, זו לא בדיחה…) שיצרו פרויקט מעניין ויחודי, המאחד דתות ותרבויות שונות, פרויקט שנוצר כולו באמצעות ודרך רשת האינטרנט, שלושת המוסיקאים מעולם לא נפגשו ואת מפגשם הראשון ציינו כאן בישראל במסגרת סיבוב הופעות שתוכנן לחודש מאי. 

הפרויקט- the Bridge Project, כולל את איתי שקד – כנר וותיק מישראל אשר הגה את רעיון הפרויקט לאחר יצירת קשר עם הנגנים האחרים במסגרת עבודתם מעבר לים באמצעות האינטרנט והציע להם להצטרף למסע מוסיקאלי משותף, אנדי בוסוטיל, אזרח אוסטרלי ממוצא מאלטי, המנגן בכלי נשיפה מעץ, דרבוקה ושר בסגנון סופי ייחודי, חבר באנסמבל סקורבה עימו הופיע באוסטרליה, ניו זילנד ויפן, הוא מתמחה במוסיקת פולקלור ים תיכונית, בלקנית וטורקית. החבר השלישי בהרכב הוא יומיט ג'ייהן, מוסיקאי תורכי מוסלמי החי בטולוז צרפת, עוסק במוסיקה טורקית מסורתית מאיזור אנטליה, יומיט מנגן בכלי הנגינה ייחודים סאז, דודוק ובשאר ואף הספיק להופיע ברחבי אירופה..

אנדי בוסוטיל, מאוסטרליה לישראל. צילום: יובל אראל
אנדי בוסוטיל, מאוסטרליה לישראל. צילום: יובל אראל

ההכרות שנוצרה באמצעות האינטרנט הובילה את השלושה ליצור אלבום החובק את מעגל חופי המזרח התיכון בצלילים אתניים, פולקלוריסטים ברמה מוסיקלית גבוהה ביותר, לא מדובר כאן במוסיקה ים תיכונית פופולארית המוכרת בארץ לצרכי מסחור ומועדוני ריקודים, האלבום הנו אינסטרומנטלי ברובו, כולל תריסר יצירות מקוריות מלבד ביצוע מחווה לשיר שמקורו בטורקיה אך הוא די מוכר בארץ…את זה תשמעו בהמשך…

המוסיקה משלבת בתוכה את שלושת התרבויות והדתות (יהדות, נצרות ואיסלם) ומגשרת בניהם ללא התייחסות למאבקים והקונפליקטים הפוליטיים בין המדינות.

השגרירה האוסטרלית אנדראה פאולקנר במהלך קבלת הפנים. צילום: יובל אראל
השגרירה האוסטרלית אנדראה פאולקנר במהלך קבלת הפנים. צילום: יובל אראל

אמש התקיים מופע השקה חגיגי לאלבום בארץ בתיאטרון תמונע בחסות ותמיכת שגרירות אוסטרליה, דבר שלדידי ניכר מיד במהלך תקרובת שהוגשה במזנון בופה בפואיה של התיאטרון, תשמעו, מסתבר שהיינות האדומים של אוסטרליה עושים טוב על הנשמה…

טוב, ניגש לעניין, המופע אליו זומנו אורחים רבים ואף היה פתוח לקהל הרחב החל בברכתה של הגברת אנדראה פאולקנר, שגרירת אוסטרליה בישראל, אנדי בוסטיל, האזרח האוסטרלי בהרכב, שהיווה במהלך הערב גם הרוח החיה ולקח על עצמו את התפקיד הדידקטי וסיפר לצופים אי הכל החל ואיך החיבור ביניהם מעבר לים וביבשות שונות קרם צליל ומנגינה.

כמו שנהוג במופעי השקה גם אמש זומנו כמה מוסיקאים ישראלים, הקשורים בסגנון המוסיקאלי שלהם בקשר הדוק לסגנון הפולקלורי אתני של חברי פרויקט הגשר, שלמה בר בשירה ותיפוף על דרבוקה, יחד עם אילן בן עמי חברי ההרכב הכל כך מוכר לנו "הברירה הטבעית" אשר מלבד ביצוע לשיר "דרור יקרא" בפרשנות שונה במקצת על ידי שלמה בר הצטרפו לביצועו של הקטע המוסיקאלי שמח במיוחד הנקרא The Village Party בו נתנה הזדמנות לכלל הנגנים להוכיח את יכולותיהם במוסיקה שמחה, וכלל את חברי ההרכב המורחב שכלל בראש ובראשונה את  איתי שקד – כינור והפקה מוסיקלית, אנדי בוסוטיל – שירה, סקסופון, קלרינט, זורנה ודרבוקה,  יומיט קייהן – שירה,סאז, דודוק, קורה, קופוז ועוד, אליהם הצטרפו במהלך הערב טל גובהרי – גיטרת בס, עידן אגוזי – מחשב וקלידים, נעה וקס – כלי הקשה, אשרת פחימה – שירה ודורון פורמן – עוד.

Agladikca זה הזמן לסלוח. צילום: יובל אראל
Agladikca זה הזמן לסלוח. צילום: יובל אראל

בהמשך המופע הוזמנה לבמה אשרת פחימה כזמרת בשפה העברית, עתה קיבל הקהל את הממתק המקומי שלו בדמות השיר – Agladikca, המוכר בעולם הרחב בביצועו של הזמר המנוח הכורדי תורכי אהמט קאיה לפי לחן ארמני, או בשמו העברי "זה הזמן לסלוח" בביצועו של יואב יצחק.

האווירה התרבותית מה השתחררה כעת והקהל שלצידי הישוב על כסאות הרשה לעצמו גם להתנועע קלות עם הצלילים, בהמשך המופע ביצע ההרכב שיר – Mary-Rose  שהוקדש לזכר אחותו של אנדי בוסטיל ולאחר מחווה בה נתנה לכל אחד מהמשתתפים הזדמנות לקטע סולו בג'אם כללי – My Afternoon Jam, אף הוא מתוך האלבום ביצעו  המוסיקאים קטע הנקרא athens to Valletta ומדבר על תושבי מאלטה צאצאי עבדים שנשבו במלחמות העתיקות בידי היוונים מעמים שונים באגן הים התיכון.

אנדי ואיתי, גשר בין יבשתי. צילום: יובל אראל
אנדי ואיתי, גשר בין יבשתי. צילום: יובל אראל

לאחר מופע מוסיקאלי, אתני ושובה לב ונשמה סיימו חברי ההרכב את המופע בביצוע לשיר  שלמעשה פותח את האלבום – Goodbye My Country.

הערה – כן, היו רגעים במהלך המופע שחסרה לי נוכחות של צמד רקדניות בטן שינועו לפי המקצבים, גם סל עם נחש רוטט לצלילי קטע שביצע אנדי באחד מכלי הנשיפה החליליים הכל כך מיוחדים שלו, אך במבט לאחור אני יכול לאמר שבעצם הרעיון והתחושה הצליחו המוסיקאים להעביר את המסר והאווירה הפולקלוריסטית.

המלצה – לכו על זה, עוד תספיקו, המופעים הקרובים של ההרכב יערכו להלן – 17 למאי במועדון הג'אם בעכו, 18 למאי במועדון הג'אז במצפה רמון ובתאריך 19 למאי בחמדת ימים.

האזנה: הנה כל האלבום במחנה הצלילים, הפצתו בארץ על ידי  High Fidelity

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150876998154654.430758.721654653&type=1&l=3ab0add07e

קטעי וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא