שדים ורוחות במערת היונים – We Are Ghosts

בלילה בעת שכל הדרום הסתגר בממ"ד, ברחנו מהכל והקמנו אולפן הקלטות בתוך מערה. הארנו עם נרות והצללים השתלטו על הקירות, מאוחר יותר הגיחה חבורת חרדים שבאו להתפעם ממערות הקולומבריום של לוזית, אנו המשכנו לנגן את המוזיקה שלנו. הקדמוניות של המקום והחלל המהדהד חלחלו עמוק אל תוך המוזיקה. עשינו סשן וודו לגרש את הפחדים. זה הצליח, עכשיו זה אלבום. כך פותח דויד פרץ בתיאור הולדתו של אלבום שהושק וירטואלית ברשת. עקב, ליקט, שוחח וערך – יובל אראל.

אלבום נוסף להרכב המפתיע, הפעם מנגנים במערה

אלבום נוסף להרכב המפתיע, הפעם מנגנים במערה

מערות לוזית הן סדרה של מערות פעמון, השוכנות על גבעה שטוחה בגובה של 210 מטרים מעל פני הים, כקילומטר דרומית-מזרחית ליישוב לוזית שבשפלת יהודה. רוב המערות מחוברות ביניהן ויוצרות אולמות וחללי ענק. הן אינן מוסדרות לביקור בדומה למערות בית גוברין, אך הגישה אליהן נוחה.

לפי ההערכות, המערות נחצבו והיו בשימוש החל בתקופה ההלניסטית ולפחות עד התקופה הערבית. בחלק מהן נחצבו קולומבריה, תאים מרובעים ומשולשים בקירות המערה, אשר נועדו, ככל הנראה, לגידול יונים. עוד השתמרו במקום כתובות וסימני צלב שנחרטו על קירות המערות בידי החוצבים, וכן כתובת של חייל רומי מימי מרד בר כוכבא. הירידה אל המערות אפשרית ברגל או באמצעות סנפלינג. עוד נמצאים בסמוך למקום רשת של מערות זחילה ושל מעברים תת-קרקעיים, ושרידי באר אנטילית בעומק של 30 מטרים, בריכת אגירה ומספר מבנים הרוסים.

על הגבעה בה שוכנות המערות שכן עד 1948 היישוב הפלסטיני דיר א-דבאן   "מנזר בעלי הצמר הרב" והתגוררו בו כ-500 איש. הועלתה סברה שאין לה תימוכין, כי הכפר שימר בשמו את שמה של העיר המקראית "דיבון" שנזכרה בספר נחמיה.

we are ghosts במערת לוזית. צילום: נעה מגר

we are ghosts במערת לוזית. צילום: נעה מגר

במהלך ליל ה- 18.08.2011, למעשה, בדיוק ביום בו הטילים חזרו ליפול על באר-שבע וסדרה של מעשי טרור רעשו בגבול הדרומי של מדינת ישראל, נפגשה קבוצה של מוזיקאים ישראליים במערה דרומית מבודדת, אחת מסדרת אותן מערות פעמון, הרחק משאון העיר ומאולפני ההקלטות, כדי להקליט אלבום. הם לא ערכו חזרות או תכננו את השירים, והם השתמשו אך ורק בכלים אקוסטיים ובהדהוד החלל הטבעי של המערה – מהרגע שכפתור ההקלטה נלחץ והצלילים הראשונים נוגנו, המוזיקה נולדה מתוך האין באלתור מושלם. אבל דבר זה כלל אינו חידוש ככל שזה נוגע ל- We Are Ghosts.

"אנחנו הרוחות" הוא פרויקט מוזיקה ספונטנית, המפגיש מוזיקאים ליצור מפגש חד פעמי הרפתקני שלא ניתן לשחזור.  העיקרון המנחה הוא תיעוד מפגשי אלתור בלי חוקים או הגבלות הז'אנר.

המוסיקאים שנטלו חלק בג'ם סשן הזה הם – שני קדר בשירה,  אוטוהארפ, גיטרה, פעמונים,  גלוקנשפיגל, כלי הקשה, תופים וברווז צעצוע. דויד פרץ בגיטרת דוברו, כלי הקשה, שירה ואייפון. אורי דרור בשירה, גיטרת 12 מיתרים, מרימבה, מלודיקה, אקורדיון, חלילים וצ'אראנגו. דני רווה בתופים, מלודיקה, שירה, כלי הקשה, גלוקנשפיל, גיטרה וקופסת גפרורים. טל אורן בשירה וכלי הקשה. אלעד בן הרוש בגיטרה, אוטוהארפ, גלוקנשפיגל, מנדולינה, שירה וכלי הקשה. אמיר ניר בסיטאר, מלודיקה, אוטוהארפ, גלוקנשפיגל, כלי הקשה ושירה. נועה מגר בשירה, גלוקנשפיגל, כלי הקשה, גיטרה, ומצלמת רפלקס -Canon 5D MKII. גיא ביבי בשירה, כלי הקשה ותופים. Morphlexis בשירה, כוס מים, גיטרה, תופים, קערות טיבטיות וכלי הקשה.

"צלילי המערה" הוא האלבום החמישי של We Are Ghosts  – סופרגרופ עצמאי המאגד בתוכו מוזיקאים ויוצרים מסצינת האינדי הישראלי אשר נפגשים כל כמה חודשים במקום שונה על מנת ליצור יחד אלבום ספונטני – ללא חזרות, ללא תכנון מוקדם וללא תוספות מאוחרות – כל מטרת הפרוייקט היא ללכוד את רגעי הקסם החמקמקים הנוצרים מהקשבה ומתגובה מיידית, מאלתור בלי שום מחשבה, מאיזו תפיסה שנמצאת מעבר לחושים. בין היתר הקליט ההרכב אלבומים באולפנים ידועים (אולפני העוגן), על הבמות (אינדינגב, תמונע) וכעת גם במערה.

גם הפעם האלבום ניתן כולו להורדה חופשית בשיטת שלם-כפי-יכולתך, כאשר מאזינים שיבחרו לתרום ולשלם במחיר לבחירתם,יזכו באלבום בונוס מלא המכיל קטעים מסשן ההקלטות שלא זכו להיכנס לאלבום המקורי. את הליטוש הסופי לאלבום נתנו דויד פרץ כטכנאי הקלטות ומורפלקסיס במיקס ומאסטרינג.

את השקתו של האלבום הכינו חברי ההרכב כחגיגת האזנה וירטואלית, האירוע החל ביום שישי האחרון, 09.09.2011 ונקבע לשעה 18:00 בדיוק, ואכן בשעה הנקובה הופצה ההודעה על ההשקה עם קישור לעמוד האלבום בבנדקמפ. בקשה אחת חשוב צורפה להכרזה – "אנא הפיצו את השמועה, שתפו את המוסיקה שלנו אם אתם אוהבים אותה!"

באופן אישי, אני כמי שמחזיק ברשותו את כל אלבומי ההרכב, למרות שאת הופעתם הפומבית האחרונה בתל אביב החמצתי לצערי, הייתי בין הראשונים להאזין לאלבום החדש.

פחות מיממה לאחר ההכרזה על ההשקה, שתתפרס דרך אגב עד לסוף חודש ספטמבר, הספקתי ליצור קשר עם אחד ממובילי הפרוייקט, המוסיקאי דויד פרץ. את דויד ראיתי לראשונה במופע חי כשהתארח במופע ההשקה של האלבום "האגרוף" של יוסי בבליקי באוזן בר, עת ביצעו יחדיו את הקטע – סוויטת יום העצמאות, חגיגת גיטרות שמימית.

דויד סיפר לי בשטף את תולדות האירוע והפרויקט האחרון תוך קינוח בהבטחה כי הפרוייקט הבא כבר בדרך, אף הוא בלתי שגרתי לחלוטין. אז הנה לפניכם דבריו של דויד פרץ, לא ערכתי מלבד פסיקים ונקודות…

הי יובל, אני רק אחד מהעשרה או יותר מוזיקאים שהיו שם, אני יכול לספר על הדברים מהזוית שלי, אפשר לעשות משהו מעניין ב"רוח הרפאים" ולראיין את כולנו ביחד בפייסבוק או בג'ימייל, ככה אנחנו מתקשרים בדרך כלל, לא נפגשים אף פעם לחזרות או לכל דבר אחר שמזכיר להקות רגילות.

אנחנו נפגשים לעשות מוזיקה ומה שיוצא באותו רגע זה כל מה שיש, אין תיקונים, אין טייק נוסף, הכל זה בכדי לתפוס את הרגע, שזו אגב אחת המחלות הקשות של מוזיקה מודרנית שהיא מנסה להפקיע את המוזיקה מהזמן ומההשראה שבה היא נוצרה.

אנחנו מאלתרים, אבל אנחנו לא מנסים לנגן ג'אז או ג'מים של מוזיקה אתנית חפלאווית, האלתור הוא של מבנים, תפיסות צליל, התרחשויות מרתקות בקצב, צבעים ובעיקר האלתור הוא ניסיון ליצור אוירה, אפשר לומר שאנחנו מאלתרים אמביינט, גם אם זה רועש לפעמים והדבר המעניין הוא שכל מפגש מוזיקלי שכזה הוא תמיד חויה שונה מהקודמות – אנחנו מקפידים על זה.

זה יכול להיות נגנים חדשים שמצטרפים ונגנים שלא מנגנים, זה יכול להיות סשן עם קהל

וסשן בלי קהל (כמו במערה שבה היינו רק המוזיקאים )

זו רק הקדמה, אני אפרט על הסשן הזה ספציפית – במשך שנים אני מסתובב עם הרעיון לעשות מוזיקה במערה באתר לוזית, לקחתי שם הרבה מתלמידי בחוג לסאונד להקליט בגלל שלמערה יש חלל מאוד מיוחד מבחינה אקוסטית, מהדהד אבל אינטימי, משהו שבמבנים העירוניים איכשהו תמיד הוא או מהדהד מדי או יבש מדי.

רציתי לעשות שם כל מיני הקלטות ובסופו של דבר בגלל בעיות של להפיק את זה בפועל, זה אף פעם לא יצא.

סשן מוסיקלי במערה טבעית. צילום: נעה מגר

סשן מוסיקלי במערה טבעית. צילום: נעה מגר

ואחרי שבני מורפלקסיס (הרוח הראשית והיזם של ההרכב) היה אצלי לפני חודש וחצי ספרתי לו על העניין ואמרתי שזה יכול להיות מקום אדיר לסשן אקוסטי של הרפאים. גם כי אין חשמל וגם כי זה מהדהד יפה. נסענו ביחד, עשינו שנינו ניסיון קטן, ומאחר ובני הוא ביצועיסט צמרת, הוא מיד התחיל להגשים את החלום שלי-  קבענו תאריך לשבועיים קדימה ולא ידענו כמה גורלי הוא יהיה..

ההרכב הזה מתארגן כאשר שולחים מייל, ואנשים אומרים מתי נוח להם וכשיש מספיק אנשים קובעים תאריך וקובעים להגיע.

בני ואנוכי לקחנו על עצמינו את ההפקה של ההקלטה, ואכן בעזרת גנרטור, לפ טופ וקונסולה קטנה שהיא גם כרטיס קול (A&H ZED R16 ) העמדנו 16 מיקרופונים בחלל המערה המרכזית, פזרנו אותם כך שיהיה אפשר לזוז בחלל וליצור צלילים שמגיבים לחלל.

במקרה יצא שאותו לילה היה הלילה הגדול של הטילים על הדרום וכולנו חששנו ואפילו חשבנו לבטל את הסשן אבל אבי אמר ובדיעבד הוא צדק, שאם יש פחדים ושדים הכי טוב זה לעשות מוזיקה כדי לגרש אותם.

ככה הגענו לאט לאט למערה, הקמנו את ציוד הסאונד, כולם הביאו כלים אקוסטיים, מהשגרתיים ועד המוזרים ביותר, מלודיקה, אוטהארפ, דוברו, סיטאר, צ'ארנגו, בנטאם, סט תופים וכלי הקשה, ומייד כשהכנו היה קשה לרסן את האנשים לחכות עד שהכל יהיה מוכן להקלטה, כולם הסתובבו במערה, הקישו ובדקו את הצליל שלה כמו ילדים בשעת משחק.

לאחר כשעה וחצי הצלחנו להעמיד את האולפן באמצע המערה, הכל עבד, עשינו שיחת הכנה ולחצנו על הכפתור האדום. ומשם והלאה התחילה המוזיקה

בסביבות חצות פתאום נדדו לתוך המערה חבורה של כשלושים או ארבעים חבר'ה חרדים שעשו סיור לילי במערה. בהתחלה הם עברו אותנו וניסו להבין מה אנחנו עושים שם, אחר כך קרה דבר מוזר מאוד – הם הלכו לחלל אחר של המערה נעמדו ביחד והתחילו, אולי בהשפעתנו, לשיר שירי שבת ביחד ובקול גדול.

אנחנו לא הוטרדנו מהרעש, ההפך, שמחנו על האינטראקציה ונגנו אתם דקות ארוכות, אחר כך הם הלכו והסשן נהיה אפל יותר ויותר, ככל שהנרות דעכו גם המוזיקה הלכה והפכה להיות יותר ויותר בלוזית, (מוזיקה בלוזית במערה ב – לוזית)

וככה נגנו עד שהרגשנו שהגנרטור עומד לסיים את חייו. ארזנו הכל מהר, פינינו את הזבל, ורגע לפני שהשחר עלה נסענו איש איש לביתו מהצפון ועד הדרום.  ידענו שלא משנה איזה מוזיקה יצאה (כי לרב בסשנים האלה אין לך מושג מה עשית או אם זה יצא מעניין) הייתה חוויה מופלאה.

כשבני החל לשלוח את הקטעים המוקלטים אלינו אחרי כשבוע שוב פעם שמחנו לגלות שהמוזיקה יצאה מעניינת ומיוחדת מספיק כדי שנרצה להוציא אותה. (יש לנו קו מנחה שאם הסשן או קטעים ממנו לא מעניינים אותנו, אנחנו מורידים אותם מהאלבום, כך יצא שמחמש שעות נגינה צמצמנו לשעתיים בערך, וגם אותם צמצמנו לאלבום באורך שעה ועוד אלבום בונוס לרוכשי האלבום)

וזהו, זה היה הסשן שהיה ואחרי ההצלחה שלו נראה כי נחזור על העניין בחלל אחר מעניין.

דויד

אין זה התיאור היחידי על פעילותה המיוחדת של קבוצת אמנים זו, כך מספר בנימין "מורפלקסיס" איסרתליס, המוח המוזיקלי מאחורי We Are Ghosts למדור התרבות של וואלה! אודות אחת מהתרחשויות העבר במהלכה הפיקו את האלבום השלישי שלהם    We Are Ghosts III :

כך הושק האלבום השלישי בתמונע. צילום: איתי סצקלי - גרבולון

כך הושק האלבום השלישי בתמונע. צילום: איתי סצקלי - גרבולון

"בשמונה בערב יום שלישי ה-10 לאוגוסט 2010 עלו על במת תיאטרון תמונע 12 יוצרים ומוזיקאים. כשהאור באולם התאטרון דעך והקהל נדם, החלו אט אט להישמע הצלילים הראשונים של קולקטיב הרפאים: ללא חזרות, בלי תיאום מראש ומול קהל של מאה איש – אף אחד, כולל הנגנים, לא ידע כיצד ההופעה תתחיל ובטח לא כיצד היא תסתיים.

זהו הסשן השלישי של – We Are Ghosts קולקטיב של יוצרים המתעד סשנים מאולתרים בהם הכל מותר מוזיקלית, ללא הגבלות, כשהחוק היחידי הוא להקשיב ולהגיב. מדובר ביצירת מוזיקה חד-פעמית שלעולם לא נוכל לשחזר שוב – לכן כל מה שיוותר מאותו רגע הוא התיעוד, הרפאים של האקט עצמו. הפרויקט הזה הפך עבורי ועבור האמנים הלוקחים בו חלק למעבדה ניסיונית, מין חבל באנג'י גמיש שבעזרתו, בכל זינוק, אנו בוחנים שוב ושוב את עומקו של הלא-ידוע.

לא תמצאו כאן שירי פופ מתוקים של 3-4 דקות עם פזמון קליט על אהבה, אפילו לא תמצאו כאן ז'אנר מוזיקלי ספציפי – המוזיקה הזו מחייבת את המאזין לריכוז וסבלנות: היא איננה שייכת לשום סגנון או טריטוריה מסומנת, היא ביטוי מושלם ל-"עכשיו" שלא יחזור שוב.

ברור לי שהמוזיקה הזו איננה כוס התה של כולם וזה בסדר, אני לא רוצה שכולם יאהבו אותה. אני רוצה שהיא תהיה שם עבור אלה המחפשים אותה, נגישה וחינמית להורדה – בדיוק כמו ההשראה שפעמה בנו, האמנים, כדי ליצור אותה. אגב, מי שרוצה גם יכול לשלם ולעזור לנו לממן את הסשן הבא".

לחצו לצפייה בגלריית תמונות שצילמה נעה מגר במהלך הסשן במערת לוזית

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.285293221485799.90327.119905484691241&type=1

ערוץ YouTube של ההרכב בסשיינים הקודמים

http://www.youtube.com/user/AreGhosts#g/u

ערוץ Vimeo של ההרכב בסשיינים קודמים

http://vimeo.com/channels/weareghosts

ולבינתיים – טריילר לאלבום הקודם, לכשיוכן הקליפ העדכני הוא יתפרסם כאן

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s