כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

קוראים לזה תרבות III באברקסס

ערב "תרבותי", אלכוהול, עשן, עובדי מטבח, תנועת קהל, 18.05.2011 23:00 אברקסס, לילינבלום, תל אביב, הגענו, שמענו, שתינו, צחקנו, צפינו, צילמנו, הסרטנו, כתבנו – יובל אראל.

קוב, קוראים לזה תרבות, אברקסס
קוב, קוראים לזה תרבות, אברקסס

חייזר שיגיע לתל אביב באחד מלילות השבוע בוודאי יתחרפן, כל כך הרבה אירועי מוסיקה, הופעות, מופעים, מועדונים קטנים חשוכים ומסריחים, הוא לא ימצא את הרגליים והידיים,( בטח יהיו לו שלוש מכל סוג ועין אחת בגב…)

ביום רביעי, ממש מיד לאחר מופע ההשקה של נעם נבו, רצנו (נסענו יותר נכון) לאברקסס בלילנבלום, זה המקום של ההוא, מלטף העגבניות, נו, הטבח הזה עם משקפי הקרן העבות, שמוכר פיתה עם שוקולד השחר בהרבה כסף לפתאים.

פעם בכמה זמן מתרחש שם ערב שנקרא "קוראים לזה תרבות", מי שאחראי לליין הוא קוב, אומרים עליו שהוא משפטן ודקלמן, שר שירים, השיק אלבום לפני זמן מה.

המוטו של הערב הוא בבסיס כניסה חופשית, מה שנקרא אמנות לעם, את הכסף הרי ישקיעו ההמונים באלכוהול….מעין מיני פסטיבל קטנטון אליו מלוקטים מיני מינים של אמנות, מיצגים, סרטונים, מיצבים, וגם כמה מופעי במה מוסיקאלים.

רמלה,חוזרים למפעל באברקסס
רמלה,חוזרים למפעל באברקסס

באחרון, אתמול, הופיעה להקת רמלה, מופע של חצי שעה שכלל טעימות רבות משלל שירי האלבום, הם בכלל כבר בדרך לאלבום שני. אהבנו את הביצוע הרועש ל"מפעל".

בדיוק כשנגמר החופש
אני ואת קיבלנו עונש
צריך לחזור אל המפעל
זה לחיות בתוך הרי נסורת
עשייה לשם משכורת
בימים שמחכים לסיומם

מיד אחריהם עלו גיא שמי, אמן הגיטרה החשמלית, ולצדו אודי שרבני, פילוסוף בחרוזים, שסיפר בדקלומים על שרירי האזור ההוא אצל ההיא. גיא מעטר את משפטיו בצלילי הגיטרה, הוא יוצר את המתח הספרותי באוויר….

הוא, שינן טקסטים בלי להזיז את השפתיים.
היא, חיזקה את שרירי הנרתיק בלי להזיז את הרגליים.

אלו יורדים וכבר עולה בני בשן, האמת, חשבתי שהוא ידקלם מתוך אלבומו האחרון – ריקודים על פי תהום, אבל לדאבוני, נאלצנו להסתפק בפחות מחמישה משפטים….

חיה מילר, פצע ומלח
חיה מילר, פצע ומלח

את הערב חתמה הופעת להקת חיה מילר עם רם אוריון, בהופעה שכללה גם קטעים של "הפה והטלפיים" וגם חומרים מהתקליט החדש והמסקרן שמתמקד בטקסטים של משוררים, מפאת האלכוהול והשעה המאוחרת נאלצנו לפרוש בטרם נדמו הצלילים.

ברחוב יש סערה
וכואב לי נורא
בברך שקיבלה
את המכה, נהיה בה פצע

יש בי חשק מדבק
יש לי מוח מרתק
יש לי כח לבתק
יש לי מלח בשפע

פצע ומלח
ומלח בפצע
זה שילוב לא קל
אני לא ממליץ בכלל

אצל אבולעפיה בדרך הביתה הכינו לנו טוסט עם גבינץ, טוב, קוראים לזה תרבות….

לחצו לצפיה בגלרייה קטנטנה של תמונות

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150189878284654.324055.721654653&l=c71588e920

קוב – הונאת האמרגן – קוראים לזה תרבות, אלבום להאזנה

http://kobmusic1.bandcamp.com/album/honaat-haamargan

בני בשן – לרקוד על פי תהום, אלבום להאזנה

http://benibashan.bandcamp.com/album/-

אודי שרבני, משלים בגרויות, בלוג

http://udisharabani.wordpress.com/

להקת רמלה באברקסס – קוראים לזה תרבות – המפעל

חיה מילר ורם אוריון באברקסס- קוראים לזה תרבות – פצע ומלח

אודי שרבני באברקסס – קוראים לזה תרבות – ספוקן וורדס (וידיאו מאת א. שרבני)

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא