לורנה בי – אל תבלעו לי את המסטיק

לורנה בי, מופע השקת אלבום, תיאטרון תמונע, שונצינו תל אביב, מוצ"ש, 30.04.2011 23:30, היה, שמע, ראה, צילם, הסריט, התרשם וכתב: יובל אראל.

סופשבוע מוזר במקצת עבר עלינו, סופת רעמים, אוויר יבש וחם, גשם לפרקים, ופלישה ירושלמית לאחד ממעוזי מדינת תל אביב – תיאטרון תמונע. עדי אולמנסקי וחבריה ללהקת Lorena B הירושלמית בחרו את תל אביב כמקום לחגוג את השקת אלבומם Siblings. מאות צעירים עמדו בתור בשקט מופתי בכניסה לתמונע, המנהלים נאלצו להשיב ריקם פניהם של כמה עשרות לאחר שמכסת הקהל התמלאה לחלוטין.

לאחר שלוש שנים ניצבים, עדי אולמנסקי בשירה, יואב סער – בגיטרה, קלידים, מחשבונים וחליל, רועי אביטל – גיטרה בס ומחשבים שונים, אילן טננבאום – תופים, הם, הם חברי להקת Lorena B כאחת משורת להקות צעירות ומבטיחות בארץ. היכולת לשלב רוק'נרול רעשני ועדינות – עם צלילי גיטרות יחד עם עבודת אלקטרוניקה מנוכרת קצבית, צליל אלטרנטיבי וחמימות מלודית, הצליחו להובילם אל קו הגמר עם אלבום בכורה מגובש ושלם.

בינואר, עם תחילת העבודה על הקלטת והפקת האלבום אמר אילן טננבאום כי חברי הלהקה עובדים ביחד כמעט שלוש שנים ואת כל התהליך הזה הם מנסים לסכם עכשיו לשבעה קטעים, לדבריו, תמיד כשמנגנים ביחד תקופה ארוכה באופן טבעי הקטעים באים ומתחלפים , "שיר שאהבנו והאמנו בו ברגע מסוים כעבור זמן מרגיש מיושן מבחינתנו, ולא רלוונטי למה שאנחנו עושים עכשיו".

בעידן שבו שומעים סינגלים וקליפים ב -YouTube , להקה צריכה לדעת מתי לסמן איזה שהיא נקודת זמן, ולהגיד זה מה ומי שאנחנו עכשיו ואת הרגע הזה צריך להקליט ולשמר. זאת הסיבה הכי חשובה מבחינתו להקליט "אלבום".

עדי אולמנסקי, ירושלמית, החלה לשיר בגיל צעיר, התוודעה מוקדם מאוד לצלילים אותם הקליטה כעטיפה למוסיקה שבצעה, עדי, בוגרת מסלול סאונד והפקה למוזיקאים במכללת Muzik מספרת לחבריה במכללה – עד היום עבדנו המון על חומרים, שינינו את הסגנון והגישה שלנו לפחות מאה פעם, עברנו ממוזיקה בעברית למוזיקה באנגלית והופענו בכל מקום אפשרי בין השאר גם כחימום לטרי פויזן ובאינדינגב. כולנו ירושלמים ומכירים מגיל די צעיר וההתגבשות להרכב נעשתה באופן די טבעי כי כולנו ניגנו אחד עם השני בכל מיני מסגרות אחרות.

עדי מתקשה להגדיר את סגנונה של הלהקה – ,בימים אלו כאשר יש כל כך הרבה סגנונות וכל כך הרבה דברים מתקדמים שקשה להכניס תחת מילה או הגדרה מסוימת. אבל אם חייבים לתת לזה שם אז אפשר להגיד שאנחנו עושים "פוסט רוק אלקטרוני". זה נשמע מפוצץ אבל בפועל זאת מוזיקה שמכילה שילוב של המון אלקטרוניקה עם כלים חיים – טרומבונים, כלי קשת, גיטרות, תופים ואקורדיון שמשתלבים עם ביטים, קרחצים, סמפולים וכו'."

אני, שמעתי עליהם, שמעתי אותם, בערב "לכלוך באוזן – הבנות הנכונות" של לאון נפולאון פלדמן באוזן בר, הופיעה עדי אולמנסקי עם לורנה בי, כבר אז התרשמתי לטובה מהשואו, הצלילים, והנוכחות הבימתית.

חזרה לאולם הדחוס של תמונע, אל הבמה המוקפת קהל צמא לצלילים עולה מיכאל מבורך, מיכאל, חבר להקת המועדון מבצע כמה קטעים בליווי גיטרה אקוסטית, מרגיע את הקהל.

ממש לקראת חצות, כשהמתח בשיאו ומכסת הצופים התמלאה לחלוטין, מתוך החשיכה החלו בוקעים הצלילים הראשונים של המופע, חברי הלהקה שעלו לבמה החלו להגיש לקהל את מבוקשו, מופע ההשקה נפתח ב"אינטרו" כשמו כן לא הוא, הטראק השני באלבום.

המוסיקה, מעניינת ומאתגרת את האוזן, הצלילים מורכבים ממוזיקה אלקטרונית המשולבת בשירה היודעת להשרות אווירה רגועה, לפתע לעלות לגבהים זועקים ולחזור למטה בשלווה, השימוש בסמפולים, בכלים ייחודיים כקסילופון, בלוויית סקשן של כלי נשיפה היוצרים לבסוף תמונה סוריאליסטית.

הקטע השני הוא חלקו השני של השיר Swallow my gum צלילי חליל וגיטרה אקוסטית מלווים במקצבי אלקטרוני, שורות צלילים חלליים מעטרים את המילים:

No more talking
You gotta keep on walking
You gotta make them happy
You gotta run

Preaty pleasures
Sometime I just can't handle
Your eyes are all over my body

I gotta run
You thing you love me so much
But would you swallow my gum 

אני לא יודע למה הבחירה הזו, אבל  בהמשך הלהקה מבצעת את Storm ו- Limbo love לאו דווקא על פי סדר ההשמעה באלבום, אולם מיד מגיע הקטע הבא המביא את הקהל לשיא, עדי מתחילה לבצע את השיר שנחרט כלהיטה של הלהקה – Swallow my gum.

This is getting really fishy
This is getting
Would you swallow my gum?
Would you swallow?

Undressing every single word
Undressing every single word

Correct me if I'm wrong
Would you swallow my tongue

הצקצוקים האלקטרונים והמקצב המהיר והרועש מהווים פתיחה לקולה של עדי אולמנסקי, המתרפק על האוזניים, שורות מינימליסטיות, דו משמעות מרומזת, יחסים, אמון, אהבה, תשוקה מתפתלת, מסטיק, לשון, אנחות………

הקהל שבוי ומרותק, חברי הלהקה יודעים את מלאכתם, למרות האווירה החשוכה, המלנכולית מה, תאורה מרומזת עם פילוחי אור חום ומרץ רב זורם מהקהל, צפוף צפוף, בחזית הבמה להקת צלמים האורבת לטרף, פלאשים מבזיקים אל תוך פניה של עדי, היא כלל לא מוטרדת, היא בשלה, זורמת עם הצלילים, המילים, אמנית.

אורחים מצטרפים במהלך המופע, ניר לייסט – בגיטרה בס, יונתן אלבלק, רן אנקווה – בחצוצרה, אבי שניידר – בטרומבון.

המופע נמשך, אחרי כארבעים וחמש דקות הם עושים פאוזה, יורדים מהבמה לקול תשואות הקהל, שתי דקות סיגריה על השעון ובחזרה להדרן המסיים – I'm Not Into Anything.

Lick my heart
Then chew it up
It'll grow another tail in an hour

סיום מרגש למופע מצוין. הקהל אהב, אני גם. ביציאה עותקי האלבום נחטפים כלחמניות חמות וטריות, לכל אחד הוצמד סט עפרונות צבעוניים, אמירה – יש לעיין בחוברת המילים המצורפת ולהבין. כל אחד יצבע את עולמו בצבעים שלו. לילה טוב.

ומקו ירושלים – תל אביב לוקחים חברי הלהקה טיסה ישירה ללונדון, ביום העצמאות יופיעו במועדון ה"כבשה הטובה" בלונדון, פתיחת מסע הופעות בלונדון וליברפול עם האלבום, תודה למונוקרייב, סניף לונדון…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
http://www.facebook.com/media/set/fbx/?set=a.10150172970444654.318804.721654653&l=e6133caf4c

לחצו להאזנה לאלבום Siblings
http://lorenab.bandcamp.com/album/siblings

לחצו לעיון בסקירה של טל הנדלס במיוסיק ספוט, תמונות ווידיאו שלי

http://www.musicspot.co.il/Lorena-B-מופע-השקה-אלטרנטיבה-אלגנטית

לורנה בי – בלע את מסטיקי, חלק א' וחלק ב'