דיווח מהשטח

פיל כחול בעיר אפורה

להקת הפיל הכחול בהופעת חג במועדון "בארבי", קיבוץ גלויות, ת"א. 24.04.2011, 23:00. היה, ראה, שמע, צילם, הסריט וארגן את התרשמותו כאן: יובל אראל.

פיל כחול בעיר אפורה
פיל כחול בעיר אפורה

האמת, עד לפני מספר ימים לא ממש צלצל לי שם הלהקה, אלמלא שילי שביקשה ממני ללכת להופעה. אני בדרך כלל לפני תקיפת אובייקט דואג לעשות עבודת מודיעין, אז גיגלתי את הפיל וביצעתי העשרת מידע.

אז קראתי קצת אודות הפיל הכחול

פרסומת

כן, הסיפור על התאונה, השיתוק, האשפוז, הגלולה הכחולה, החברים שהתאספו, האלתורים וכתיבת השירים, השחרור, הופעות ראשונות בעיר הספר אשקלון, ההתמדה, גיבוש הקו המוסיקלי, קהל אוהדים הולך וגדל, ניסיון להגיע לתודעת שדרני רדיו, הפקת הלהיט "יסמין", השמעתו בתוכניות טראש באחד מהערוצים המסחריים ומשם פריצה של ממש לתודעה הפופולארית, מסע הופעות המסמן במהלכו נגיעה במקדשי רוק במדינת תל אביב – בארבי, זאפה ורדינג 3. הצלחה במונחי הפריפריה.

הקשבתי לאלבום, שמילות שיריו עוסקות בתחומים שהיוו מקור השראה, הגלישה בים, אהבה וקשר בין גבר לאישה, הקשיים בהתמודדות היומיומית. גם קראתי כמה ביקורות, חלקן קטל, פסל את השירים, התמלילים, הגדירם כפלצנות.

כן, בגדול, הלהקה היא, עבור התל אביבי המצוי, זה שטוחן להקות בין סיגריה לצ'ייסר, עוד אחת במגמה של להקות "גולשים", כמו 70 פנים, בית הבובות, סינרגיה ואחרות, לא ממש מחוברות למילייה המוסיקאלי המקומי, אך כן מגיעות לתודעת הפופולאריות בארץ. לא מוסיקה מזרחית, כן מנסות לגעת ברוק'נרול. התקשורת אהבה אותם.

פרסומת

וההופעה

ערב חג שני של פסח, חלק גדול של העם עסוק בהכנת בשר הפרגיות על שיפודים ליום המחרת, חלק מנסה להתאושש משבוע החופש המתיש וחלק מחפש ריגושים בלילה.

כשהגענו לבארבי הבנתי מיד שהפעם זו תהיה הופעה חצי אינטימית, לא ממש צבאו המעריצים בכניסה, המופע תוכנן להיות מופע עמידה וכשנכנסנו פנימה ראינו כי כסאות ושולחנות היוו את תשובת המקום לחלל שייווצר. עד תחילת המופע לא הגיעו יותר מכמה עשרות צעירים, להערכתי לא יותר ממאה איש. אולי כי הופיעו בסוף השבוע בפסטיבל בומבלה באילת, רוב הקהל שלהם עדיין שבע, עדיין מתאושש.

המופע החל, פתיח של רוק כבד עם כל האפקטים הנלווים, תופים, גיטרות דיסטורשיין, אורות בוהקים, יצירת מתח באוויר, זמר שקורע את גרונו ומזכיר לי את אורית שחף וטום פטרוב – היהודים. הקהל עדיין מרוחק, רובו ישוב סביב השולחנות, מאוחר יותר, על פי בקשתו של הזמר גלעד לוי הם מתקרבים לבמה, מתחילים להתנועע, אט אט האוויר מחזיק חשמל, נוצרת אווירה באולם.

השירים מתחלפים, אני שומע בין המילים עצב, קדרות, התמודדות עם מכאובים, תקווה לעתיד טוב יותר. לעיתים, לירון אטיה, על כסא הגלגלים, עוצר את קצב המוסיקה, פונה אל הקהל, מציין כי הם ישלבו כמה שירים חדשים במופע, לקראת אלבום שני עליו הם עובדים.

הפיל הכחול במועדון הבארבי
הפיל הכחול במועדון הבארבי

המופע נמשך, שיר רודף שיר, המקצבים טובים, איתי סהר על הגיטרה המובילה יודע את העבודה, הוא מרעיד ומרטיט את הגיטרה בכל אפקט חשמל אפשרי, באחד השירים הוא גם קורץ לעבר ג'ימס מרשל הנדריקס המנוח, סליחה כשנישקתי את השמיים…

כן, ממשיכים עם גרסת כיסוי לשיר של הפו פייטרס – Times Like These , כן המוטיב חוזר, התובנה שיש לנצח את הקשיים והמכשולים. שירי עצב והבנה כבר אמרתי?….

והתובנות

הרבה סיפורים אנושיים, של אנשים רגילים – "הקומון פיפל", הצריכים להתמודד עם החיים, מעוטרים במוסיקת רוק אצטדיונים.

סוף הערב, ללא הדרן, המופע הסתיים כפי שהחל, חברי הלהקה יורדים מהבמה, האורות באולם נדלקים, יוצאים החוצה לרחוב הקריר, ליד, מועדון ה"סטופה" סגור הערב, ממול, קהל צעיר צובא אל פתחו של מועדון הריקודים ומגה בר "האופרה", עולם אחר.

הפיל הכחול בהרכב מלא בתל אביב
הפיל הכחול בהרכב מלא בתל אביב

הפיל הכחול: לירון אטיה – מפוחית, שירה, גלעד לוי – שירה, איתי סהר – גיטרה חשמלית, מורן אטיה – גיטרות ושירה, ניר מעיין – גיטרה בס, רז טובול – תופים

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

לחצו לצפייה בכתבה באתר מיוסיק ספוט, תמונות ווידיאו שלי

לחצו לביקור באתר הבית של הפיל

לחצו לעיון במידע אודות הלהקה בוויקיפדיה

לחצו לצפייה בוידיאו קליפים הרשמיים של הפיל

הפיל הכחול – אני בסדר גמור – שיר לקראת אלבום חדש

"יסמין" – ביצוע חי לשיר שצבר ארבעה מיליון צפיות ביוטיוב

שיר על הים – הפעם בלי בר רפאלי….

לתגיות:

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. להקה מקסימה, חבל שהמופע היה בחג..הייתי באה
    השיר החדש גם יפה! לירון מוכשר ויפה שכמוך!!

  2. הפיל הכחול, סינרגיה – הלהקות הישראליות האהובות עליי, חבל שאני תמיד מפספסת את ההופעות האלה לטובת עיסוקים אחרים.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: