כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

האימפרוביזציה של החתול השחור..

"מועדון החתול השחור" של זאב טנא בערב אימפרוביזציה וג'אם סשן עם אסופת נגנים, זמרים, משוררים, לוליינית ורקדנית. תאטרון תמונע 07.07.2013. נכח, ראה, שמע ומדווח – יובל אראל.

זאב טנא, מועדון החתול השחור. צילום: יובל אראל
זאב טנא, מועדון החתול השחור. צילום: יובל אראל

ג'אם סשן (באנגלית: Jam Session, לעתים Jamming או ג'אמינג) הוא מפגש בין נגנים המנגנים יחד ללא הכנה מראש, יותר להנאתם מאשר להופעה, אלתור, המבוסס על שיר קיים או על קטע מוזיקלי מוסכם או מאולתר כולו מתחילתו ועד סופו. (וויקי..)

המפגש הראשון שלי עם התופעה נעוץ הרחק אי שם בשנות השבעים של המאה הקודמת, זה היה במסגרת פעילותו של מועדון הרוק הישראלי בבית לסין, מסתבר שהנהלת הבית, שהיה בבעלות ההסתדרות, לא ראתה בעין יפה את עקירת הכסאות בכמה הופעות פרועות, דבר שהוביל לנדידת המועדון לדרום תל אביב, למקום שנקרא בר ברים, זה היה מועדון ג'אז ביסודו, שנאות לארח את סצנת הרוק המתקדם התל אביבי…

שיתופי פעולה בין אנשי סצנת הג'אז דאז כארל'ה קמינסקי וחבריו יחד עם כמה גיבורי גיטרה פרועים הובילה לעריכת ג'אם סשן, לא אחד ולא שניים. הנה כאן ארל'ה מספר על המועדון.

כיום, שנים רבות אחרי, זירת הג'אמים האמיתית מתנהלת במועדון האזור ברחוב הרכב, לא רחוק ממיקומו של אותו מועדון, בר ברים. מידי לילה, לאחר המופע המרכזי במועדון, מגיעים מוזיקאים, לעתים אחרי הופעות במקומות אחרים, ומתכנסים כדי לג'אמג'ם עצמם עד השעות הקטנות של הלילה. באופן אישי אני משתדל לקפוץ מעת לעת לאירועי ג'אם שכאלו פה וגם שם

על ההכרות שלי עם זאב טנא כתבתי בזמנו – "…לפני שנים רבות באינטרנט, בשיטוטי המרובים הגעתי לאתר שהציג את האלבום "חתול שחור" כל כולו להאזנה והורדה ברשת, כולל מילים והתמונות. אז, זה לא היה חיזיון נפרץ כבימינו עתה. שמחתי מאוד על החינמיות הזו…ועצרתי כדי להאזין ולעיין במילים, תשמעו – נשבתי בקסם הפשטות, הישירות, והדבר נשלח לאחד מתאי זיכרון במוחי ונשמר שם. מספר שנים לאחר מכן, באחד מערבי "לכלוך באוזן" של לאון "נפולאון" פלדמן ראיתי את זאב לראשונה בשר ודם, הוא עלה לבמה, ביצע את אחד משיריו וגם שיתף פעולה עם אמנים אחרים שהיו באותו ערב…"

סגול 59 ופזית נוני עם הנגנים. צילום: יובל אראל
סגול 59 ופזית נוני עם הנגנים. צילום: יובל אראל

אז איך שני הסיפורים הללו מתחברים? זאב וג'אם? אמש נתנה לי ההזדמנות להיווכח בכך, ערב אימפרוביזציות, אלתורים וג'אם סשן אל תוך הלילה שאצר, הנחה והוביל זאב טנא יחד עם מוזיקאים, נגנים, זמרים\ות, משוררים,ואפילו אקרובטית ורקדנית, מסתבר שמדובר במסורת שנולדה בשנת 1993 במסגרת פסטיבל עכו, מופע אימפרוביזציות שערך זאב טנא אז יחד עם אסף אמדורסקי, שי אלון, ישראל נחום, יותם שכטר, ערן זילברברג ועוד.  לאורך השנים המפגש המוזיקלי נמש ועורר עניין בין מוזיקאים ואמנים אחרים שהצטרפו באופן ספונטאני, שמות מוכרים – אהוד בנאי, אלון אולארצ'יק, אבי בללי, יוני רכטר, רוני סומק, עמיר לב ועוד.

מופע אימפרוביזציה רב תחומי. צילום: יובל אראל
מופע אימפרוביזציה רב תחומי. צילום: יובל אראל

ומי היה אמש? מי נטל חלק בערב האימפרוביזציות? זאב טנא, המפיק ונותן ההשראה, ישראל נחום בתופים, בהמשך גדי פטר תופס את מקומו, שמיל פרנקל וזיו הרפז בגיטרות בס, אמיר זוסקוביץ' ולחילופין שי אלון גיטרות חשמליות, יוסי מר חיים בקלידים, מתחלף עם אלון עדר שחגג יום הולדת, מישה פרוסמושקין בקרן יער, דניאל רביצקי בקולות ושירה, פזית נוני בקולות ושירה, הילה רוח בקולות, שירה וסמפלר, חן רותם, המוכר בכינויו הבימתי סגול 59 בשירת  ראפ, אליהם הצטרפו מעת לעת המשוררים והסופרים רון דהן, זלי גורביץ, חגי ליניק וארז שוויצר. אטרקציה תלת מימדית נוספת היתה בדמות שי רמות, אקרובטית שהתפתלה על כבל עבה המשתלשל מהתקרה ודנה טקץ, רקדנית שהחלה לעבור בין הנגנים והחפצים על הבמה.

הפנטזיה המתרקמת הזו מרגע לרגע נמשכה עד אחת בלילה, איך הזמן רץ כשנהנים….

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו – רגעים שנויים במחלוקת, או שלא..

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא