כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

תיעוד מהשטח:מופע ההשקה של קוואמי בבארבי

זוהי הכתבה הרביעית שלי, תמצית ממנה התפרסמה ב"חדשות המוסיקה" כאן:

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=31&artId=561

רוב רובה התפרסם בצמוד לגלריית התמונות שלי הן בפייסבוק והן בפליקר, כאן:

http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157625702941871/

קוואמי: את תסחטי אותי
קוואמי: את תסחטי אותי

קוואמי דה לה פוקס והחלבות מארחים את פורטיס וחברים במופע השקה לאלבום החדש

מועדון בארבי תל אביב 13.01.2011 23:00

סוף סוף החל המופע, האולם כבר מ-פ-ו-צ-ץ, קוואמי עולה לבימה והקהל מריע, שיר אחר שיר, חבר מביא חבר ולאט לאט הבמה מתמלאת בדמויות צבעוניות ומלאות מרץ – קוטג', קאשי, שחר סוויסה, נדב רביד, ערן סגל, איל סתת, והחלבות כמובן – רון בונקר, נמרוד טלמון, איליה שנברג, ג'וניור ג'ונס, חגי שלזינגר, ובסוף האיש והאגדה, המפיק של האלבום החדש רמי פורטיס.

האולם היה מלא אנרגיות, אנשים קפצו, הניפו ידיים, רקדו ושרו, חגיגה שהופרעה מעת לעת בדברי התוכחה של נביא הזעם דה לה פוקס שכיוון את דבריו אל האורח הממלכתי שתפס לי את המרפסת..

את השירים וכל המשתמע מהם לא אתאר, לכו (רוצו) קנו את האלבום (שנמכר אגב בארבעים ₪ בלבד) תאזינו ותגיעו לתובנות לבד.

אז מה שנותר לאמר:

אנ'לא רוצה להיות בשר לתותחים שלה
אנ'לא מוכן להיות מסמר לפטישים שלה
לא כסא חשמלי לעצבים שלה
או-ווא
אנ'לא מוכן להיות אקססורי לאוסף שלה
לא מוכן יותר לטבוע בגלים שלה
האדישים שלה

ואת תלמדי אותי לשחות
במרחבים העצומים שלך
למדי אותי למדי אותי לשחות
בעולמות המקבילים שלך
ואת תסחטי אותי
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי לאט
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי
תשחי ותסחטי איתי לעד

אני לא טאג בתמונה על הוול שלה
אני לא ראש מפוחלץ על הקיר שלה
אני לא שם נוסף בשביל הניימדרופינג שלה
או-ווא
אנ' לא רוצה להיות פליט לגירושים שלה
ולא שטח לנסיון הכיבושים שלה
בשביל מה

ואת תלמדי אותי לשחות
במרחבים העצומים שלך
למדי אותי למדי אותי לשחות
בחלומות האפלים שלך
ואת תסחטי אותי
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי לאט
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי
תשחי ותסחטי איתי לעד

ובזמן שאת קוראת את דוסטוייבסקי
אני שוכב מתחת חלונך
ברדיו מנגנים שירים של פורטיס
ואני בעולמי שמתהפך

אנ'לא מוכן להיות בשר לתותחים שלה,
כביש למכונית שלה,
שקית בשביל קליפות הגרעינים שלה
זה שלא נותנים לו להשחיל מילה,
תחתית לבירה שלה,
אנ'לא מוכן להיות פליט לגירושים שלה
או – הפכתי לי לאייפוד בו
אין MP שלא נמחק מפה
הלכתי להחליף את הנורה במח,
לא מבין עוד למה היא כבתה – קלאק קלאק או או
פאק זה הלב שלי האט ל-דום
והעיר שלי מוצפת בכל כך הרבה כלום
ועד שבאת אני איבדתי אימון
בכל מבט שרק הציץ בצלקות
של דבר פגום כמותי, יש מצילה
משהו אומר שלא אטבע,
שאלה: גם את רוצה לשחות איתי?

ואת תלמדי אותי לשחות
במרחבים העצומים שלך
למדי אותי למדי אותי לשחות
בחלומות המקבילים שלך
ואת תסחטי אותי
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי לאט
את תסחטי אותי
את תסחטי אותי
תשחי ותסחטי איתי לעד

ובזמן שאת קוראת את דוסטוייבסקי
אני שוכב מתחת חלונך
ברדיו מנגנים שירים של פורטיס
ואני בעולמי שמתהפך

הקליפ עם פורטיס הספיק לככב ברקע  בשתי תוכניות טלויזיה בהן התארח קוואמי, בערוץ 10 על הבוקר ובינשופים HOT VOD

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d