כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

פיני כבר לא רועד

פיני טבגר משיק אלבום בכורה, תיאטרון תמונע בתל אביב, ליל ראשון  10.02.2019, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. 

נחי מ"השיר שלנו", או סרגיי הורוביץ מ"הילדים מגבעת נפוליאון", אפילו פנחס פליישר מ"דני הוליווד", ועוד שלל דמויות מסדרות טלוויזיוניות, לא ניצבו בליל יום א' מעל הבמה במועדון ההופעות של תאטרון תמונע בדרום תל אביב. 

פיני טבגר, בדרך כלל שחקן בסדרות או בקולנוע, אפילו מהצד השני של המצלמה כבמאי, החליט בשנת 2017 להציב לעצמו אתגר מקצועי אמנותי נוסף ופתח בקמפיין גיוס הון מההמון דרך פלטפורמת הדסטארט על מנת לגייס את הכסף הדרוש כדי לסיים את תהליך ההפקה לאלבום הבכורה שלו.

האלבום, הקרוי בשם "הכל רועד" על פי השיר הפותח אותו מתוך שמונה שירים שאת רובם כתב והלחין פיני בעצמו וחלקם במשותף עם סמדר הירש ועוד הוא בעצם סיומו של מסע שהחל אי שם בקרית אתא בשנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר פיני, נער מתבגר, מקים להקת רוק מקומית, וממשיך בקריירה של שחקן שאף תורם את חלקו ככותב ומלחין שירים בסדרה או שתיים שנטל בהן חלק. 

וכעת, אחרי שנתיים במהלכן עבד עם המפיק המוזיקאי אדם בן אמיתי שבמקרה השניים גילו כי חלקו שכנות של נעורים לפני שנים באותו רחוב ובאתה שכונה ממש מול ביתו של אריק איינשטיין, הם מצליחים להשיק את האלבום, הבכורה של פיני. 

אכן ביום א' הייתה זו הופעת ההשקה, מהזן אופייני במיוחד תיאטרון תמונע, תמונת המצב בה בני משפחה קרובים ורחוקים, לצד הרבה חברים משלל מעגלי החיים והיצירה ועוד כמה סקרנים ואני ביניהם, מתאספים לקראת השעה עשר כדי לצפות ולהאזין לשירים שהאמן התורן כלל באלבומו,ה בכורה בדרך כלל. 

פיני טבגר, מלווה בצמד המוזיקאים, דניאל רובין בקלידים וגיטרת בס אקוסטית, שאף שרה בעצמה אחד מהשירים שבאלבום, אדם בן אמיתי על גיטרות, חשמל ואקוסטית, מחשב ומיקסר דגימות, הגישו במשך שעה וקצת, את רובם של שירי האלבום, תוך כדי התרגשות רבה וטבעית של פיני, למרות נסיונו הרב בעמידה מול קהל ובמה ובכלל, הפעם זוהי סיטואציה אחרת, השקת אלבום אישי, אתגר שמגיע לקו הסיום, הניצחון או הסיפוק. 

הוא משתדל במהלך המופע שבעצם מובל מקצועית בידי אדם המפיק, לחשוף אנקדוטות הקשורות לשירים וליצירה והתהליך שהוביל אליה. השירים עצמם מתיישבים על ביט שמתנגן מסימפול תופים דיגיטלי ונגינת קלידים וגיטרה, מותירים מקום של כבוד לטקסטים ולשירה, היא בעצם כמו משחק, עניין בלתי נפרד מאישיותו של פיני, שחקן מלידה, 

הוא מצליח להעביר את התחושות שלו וההתרגשות הכל כך טבעית שלו מהנרטיבים והמילים גם אל הקהל, עניין מבורך, אני בעצמי מברך לתוך תוכי שלא ויתרתי והגעתי בלילה קריר ומעט רטוב שכזה למועדון כדי לחוות את הביצועים, היה שווה.

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא